אונ' המקושרת לצבא סין – קנתה שבבי אנבידיה

כאילו אין לאנבידיה (Nvidia) מספיק מהומות – כעת התגלה גם כי אוניברסיטה סינית העוסקת במחקר על מטוסים צבאיים, טילים ולוויינים, וידועה כבעלת קשרים עמוקים לצבא השחרור העממי של סין, רכשה בחודש שעבר שבבי AI מתקדמים של אנבידיה – על אף שהיא מופיעה ברשימה השחורה של ארצות הברית מאז 2001. כך עולה מתחקיר בלעדי של סוכנות הידיעות רויטרס (Reuters), המבוסס על רישומי רכש סיניים, ואשר חושף עד כמה קל עדיין למוסדות ביטחוניים בסין להשיג כוח מחשוב אמריקני מוגבל.

A Chinese university with close ties to the People's Liberation Army (PLA) purchased Nvidia’s advanced H200 AI chips despite being on a U.S. export blacklist.

Northwestern Polytechnical University bought two H200 chips for $123,000 in October through a Chinese supplier.

Other Chinese universities also acquired restricted Nvidia processors or rented access to them.

Source: Reuters

— Clash Report (@clashreport) November 11, 2026

שני מעבדים, 123 אלף דולר ומשווק מקומי

לפי רישום רכש שפורסם ב-21 באוקטובר באתר האוניברסיטה הפוליטכנית הצפון-מערבית (Northwestern Polytechnical University) בעיר שיאן שבסין, המוסד רכש שני מעבדי H200 עבור בית הספר לניהול שלו, תמורת 874,700 יואן (כ-123 אלף דולר). 

העסקה לא בוצעה מול אנבידיה, אלא מול חברה מקומית בשם Shaanxi Bosuan Network Technology. רויטרס לא הצליחה לאתר פרטי קשר של החברה. האוניברסיטה, אנבידיה ולשכת התעשייה והביטחון (BIS) במשרד המסחר האמריקני לא הגיבו לפניותיה.

ה-H200 נחשב לאחד המעבדים החזקים של אנבידיה לאימון ולהרצה של מערכות AI מתקדמות. ממשל טראמפ התיר בינואר את ייצואו לסין על בסיס פרטני, אך המדיניות החדשה לא ביטלה את ההגבלות הנפרדות על גופים שברשימה השחורה (Entity List).

האוניברסיטה הצפון-מערבית אינה מקרה גבולי באופיו – למעשה היא חלק מקבוצת "שבעת בני ההגנה הלאומית" – אוניברסיטאות סיניות בעלות היסטוריה של מחקר ביטחוני עבור בייג'ינג, הנתונות לסנקציות אמריקניות. משרד המסחר הוסיף אותה לרשימה ב-2001, בשל חשד למעורבות בהפצת טילים ובמחקר צבאי, וב-2019 ההגבלות הוחמרו, כך שבקשות לרישיון יצוא עבורה נדחות כמעט תמיד.

גם השכרת שרתים: H200,‏ A100 ו-A800

הרכישה הישירה המדווחת היא רק חלק מהתמונה – על פי רישומי הרכש, האוניברסיטה רכשה השנה גישה למעבדים מוגבלים של אנבידיה גם באמצעות חמישה חוזים להשכרת כוח מחשוב מחברות סיניות. בית הספר לסייבר שלה חתם בינואר על שני חוזים בני שבעה חודשים, בשווי 441,700 ו-441,000 יואן, לגישה לשרתים הכוללים שמונה מעבדי H200 כל אחד, לצורך כוונון מודלי AI ואימון בשיטת למידת חיזוק. האוניברסיטה שכרה גם גישה לשרתים עם מעבדי A100 ו-A800, שייצואם אסור לכל גוף סיני.

לא רק אוניברסיטה אחת

רויטרס בחנה 26 רישומי רכש ותאגיד סיניים מהשנה, ומצאה כי אוניברסיטאות ומוסדות מחקר נוספים קנו או שכרו שבבים מוגבלים של אנבידיה דרך ספקים מקומיים, וחלקם קשורים לתעשייה הביטחונית. אוניברסיטת שנג'ן רכשה בספטמבר שלושה מעבדי H100 ב-769,800 יואן; ואוניברסיטת בייהאנג, עוד אחת מ"שבעת הבנים", הקשורה לתעשיות התעופה והחלל הצבאיות, רכשה באפריל ארבעה מעבדי A800 תמורת 489 אלף יואן.

לא מדובר בתופעה חדשה. רויטרס דיווחה בעבר כי מוסדות סיניים השיגו שבבי אנבידיה מוגבלים בתוך שרתים של סופר מיקרו (Super Micro), דל (Dell) וגיגהבייט (Gigabyte), באמצעות משווקים מקומיים, ותיעדה שוק מחתרתי הניזון ממלאים בחו"ל ומגורמי ביניים במדינות שלישיות. הדוגמה הבולטת ביותר לאכיפה נרשמה במרץ, כשהתביעה הפדרלית במחוז הדרומי של ניו יורק האשימה את וולי ליאו, ממייסדי סופר מיקרו וחבר הדירקטוריון שלה, ושניים נוספים בהסטת שרתים מבוססי מעבדי אנבידיה בשווי כ-2.5 מיליארד דולר לסין, דרך חברת ביניים בדרום-מזרח אסיה. סופר מיקרו עצמה לא הואשמה. "ציות קפדני הוא בראש סדר העדיפויות של אנבידיה", מסרה אז החברה.

הרשימה השחורה כמעט קפואה

הגילוי מגיע ברגע רגיש במיוחד, על רקע פרשת הריגול סביב מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שעליה דיווחנו בהרחבה באנשים ומחשבים, ועל רקע ביקורת גוברת על התנהלות משרד המסחר.

רשימת הישויות נחשבת לאחד הכלים החזקים ביותר של האכיפה האמריקנית, אך בפועל כמעט לא הורחבה לאחרונה. לפי מרכז המחקר CSIS בוושינגטון, בין 2018 ל-2024 נוספו לרשימה גופים חדשים בממוצע אחת ל-35 יום, ואילו מאז אוקטובר 2025 לא נוספו גופים כלל. נכון לסוף יוני, הפער הגיע לשמונה חודשים – הארוך ביותר מאז 2008. לפי דיווח של רויטרס מיוני, תת-שר המסחר ג'פרי קסלר נמנע מסוף 2025 מהוספת גופים סיניים, מחשש להסלמה מול בייג'ינג.

"רשימת הישויות (הרשימה השחורה – ג"פ) היא כמו משחק 'הכה בחפרפרת', וצריך להמשיך להכות בחפרפרות", אמר אז לרויטרס פיליפ לאק מ-CSIS. קווין קרלנד, בכיר לשעבר במשרד המסחר, הוסיף כי "העובדה שארה"ב לא הכניסה אף חברה לרשימת הישויות מאז אוקטובר מוכיחה שמדיניות הסחר מאפילה על השימוש בכלי ביטחון לאומי קריטי". ה-BIS מצידה הבהירה אז כי היא משתמשת "בכלים רבים של מדיניות ואכיפה, כולל רשימת הישויות, על בסיס יומיומי". בייג'ינג, מנגד, דורשת לצמצם את השימוש בכלי: "סין התנגדה בעקביות לפרשנות הרחבה של ארה"ב למושג הביטחון הלאומי ולניצול לרעה של אמצעי פיקוח על יצוא, כמו רשימת הישויות, כדי לבלום ולדכא חברות סיניות", אמר אז דובר משרד החוץ הסיני, לין ג'יאן.

הקיפאון קשור ישירות להפוגה בסחר בין המעצמות. בספטמבר 2025 הרחיבה ה-BIS את הרשימה באמצעות "כלל השלוחות", שהחיל את ההגבלות גם על כל חברה המוחזקת ב-50% לפחות בידי גוף רשום. לאחר פסגת טראמפ-שי בבוסאן בסוף אוקטובר 2025, ההחלה של הכלל הושעתה לשנה, וביום שני האחרון הוארכה ההשעיה פעם נוספת, עד 10 בינואר 2027 – המועד שבו אמורה לפוג גם ההפוגה המוארכת בסחר בין המדינות.