מהי מפת הדרכים של רשות החדשנות והאם עברנו את המשבר?

"אנחנו משקיעים בעיקר בחברות דיפטק, שהן חברות שהסיכוי שלהן לקבל השקעות נמוך יותר. לצורך כך, שינינו את שיטת ההשקעה והקמנו קרן הזנק לדיפטק – שם היקף ההשקעה שלנו יכול להגיע עד ל-60% מכל הסבב", כך אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. בראיון הוא משיב לשאלה האם מגמת ההתאוששות שההיי-טק הישראלי חווה בסוף 2024 תימשך, וכן משרטט את מפת הדרכים הטכנולוגית של הרשות, ולמעשה של הממשלה.

בין פעיל בענף ההיי-טק כמעט 30 שנה. בין התפקידים הרבים שעשה: שותף בחברה לייעוץ אסטרטגיה עסקית, סמנכ"ל פיתוח בקומברס והתפקיד האחרון, בטרם עבר לפני ארבע שנים לרשות החדשנות – מנכ"ל קבוצת רד.

את השירות הצבאי עשה בין בחיל האוויר, כעתודאי. הוא מעיד על עצמו שהנושא של מחשבים וטכנולוגיה עניין אותו תמיד. בארבע שנות כהונתו עד כה התמודדה הרשות עם שני משברים גדולים – הקורונה ואירועי ה-7 באוקטובר, מה שמביא אותו להשיב בזהירות לגבי התחזית באשר ל-2025. "אנחנו חיים בעולם עם הרבה משתנים, עם חוסר ודאות. יש הרבה כדורים באוויר, וזה חלק ממגמה עולמית. אני מקווה שהמגמה החיובית תימשך", הוא אומר.

האם אפשר לומר שההיי-טק שרד את המשבר? יש אמנם נתונים חיוביים, אבל אם צוללים לנתונים ועל פי הדו"חות האחרונים שפורסמו, המצב לא הכי מזהיר, גם על פי סקר אחרון שלכם.
"צריך להסתכל לא רק על השנתיים האחרונות, אלא על חמש שנים, שבהן אנחנו במין רכבת הרים: הקורונה, הבועה שהייתה בעולם ההשקעות, מלחמת רוסיה אוקראינה וכמובן המלחמה והמשבר הפוליטי שקדם לה בארץ. אם אתה מסתכל בעיניים של יזם היי-טק או משקיע, יש פה תמונה מאוד מורכבת.

מהסקרים השוטפים שאנחנו עושים, כמעט שני שלישים מהחברות דיווחו שהן לא עמדו ביעדי המכירות וביעדי הפיתוח, בגלל כל האילוצים שמסביב למלחמה. תוסיף לזה את העובדה ש-15% מכוח העבודה שלך נשלח למילואים, או עובדות ועובדים שהבעלים או הילדים שלהם במילואים. אבל הנתונים הסופיים הפתיעו אותנו: בשנה שעברה, היקף ההשקעות בארץ היה 10 מיליארד דולר – יותר מ-2023 ובמספרים דומים ל-2018 -2019. כמובן שזה לא דומה ל-2021 (אחת השנים הטובות של ההיי-טק – י"ק), אבל המגמה, לדעתי, היא חיובית. בשנה שעברה היה נתון שיא של רכישות – 16 מיליארד דולר, שזה לא מובן מאליו על רקע מה שהיה פה מאז תחילת המלחמה".

אבל רוב ההשקעות היו בחברות גדולות. החברות שאתם מטפלים בהן, אלה הצעירות, לא ממש נהנו מהגידול בהשקעות.
"נכון. התפקיד שלנו הוא לעזור לאותן חברות שלא נמצאות בסבבי ההשקעות, כי הן זקוקות לסיוע בהנבטה, וגם כאן צריך לעשות הבחנה בין חברות תוכנה ודיפטק. באופן טבעי, רוב הכסף הולך לתוכנה, כי שם רמת הסיכון נמוכה יותר. בסך הכול אני יכול לומר ש-2024 הייתה טובה מהצפוי".

אנחנו קרובים לסוף הרבעון הראשון של 2025. מה הצפי?
"קשה מאוד לחזות, כי אנחנו חיים כבר תקופה ארוכה במציאות משתנה, עם חוסר יציבות עולמי. בכלל, ענף ההיי-טק הישראלי מושפע מאוד ממה שקורה בעולם, שגם בו היה משבר ב-2023, החלה התאוששות ב-2024 וזה נמשך גם כעת. אצלנו זה קורה אולי לאט יותר בגלל המלחמה, אבל הכיוון חיובי וזה מה שחשוב – ולא להסתכל על רבעון זה או אחר".

עדיין, צריך להיזהר לא לצייר תמונה ורודה. השאלה היא מהם המשאבים שעומדים לרשותכם כדי לסייע לחברות. מה התקציב הצפוי, לאחר שתקציב המדינה יאושר?
"תקציב הרשות עמד על 1.5 מיליארד שקלים באופן קבוע. בעקבות המלחמה קיבלנו תוספת של חצי מיליארד, ואם וכאשר יעבור התקציב, הוא יעמוד על שני מיליארד שקלים. גם בממשלה הבינו שהיא צריכה להשקיע במו"פ, כמו מדינות רבות שכבר עושות את זה. ענף ההיי-טק הוא מנוע צמיחה למשק. עובדים בו 12% מכוח העבודה, אבל הם משלמים מיסים פי שישה מעובדים במגזרים אחרים".

מהי מפת הדרכים שלכם להזנקת חברות הסטארט-אפ?
"כפי שאמרתי, אחד הדברים שעשינו הוא שינוי בשיטת ההשקעה. הקמנו קרן הזנק לדיפטק, וההשקעות שלנו הן חלק מהסבב. בחברות פרה סיד, ההשקעה שלנו יכולה להגיע עד 60% מכל הסבב, כאשר את 40 האחוזים הנותרים היזמים צריכים להביא, ואנחנו משקיעים אחרי שהם מגייסים את הסכום. המטרה היא לתת ביטחון למשקיעים, כי חברות דיפטק הן ברמת סיכון גבוהה, וגם כדי לוודא שההשקעה תצליח והחברות יגדלו ויהפכו לשלימות.

צריך לעשות הבחנה בין שני סוגי השקעות שלנו: יש סקטורים שהם שווקים – סייבר, בריאות ועוד, ויש טכנולוגיות. אנחנו נותנים עדיפות להשקעה בעידוד ופיתוח טכנולוגיות, שמוטמעות בסקטורים שונים. בסקטורים אנחנו בודקים את הפתרון, עד כמה הוא ייחודי והאם יש כסף בשוק שיכולים להשקיע בחברה. למשל, בסייבר סביר להניח שלא נשקיע, אלא אם כן תהיה חדשנות פורצת דרך. יש שם הרבה מאוד כסף של משקיעים. לעומת זאת, בבריאות יש פחות משקיעים שמוכנים לקחת סיכונים".

מה אתה אומר על מיקומה של ישראל בעולם הבינה המלאכותית?
"אין ספק שזו מהפכה ואנחנו רק בתחילת הדרך. ישראל מובילה ביישום בינה מלאכותית, כי יש פה כמות עצומה של מוחות ביחס לאוכלוסייה. אלא שאנחנו עדיין חלשים בהטמעת הטכנולוגיה הזו בשלושה תחומים שמשפיעים על חיינו – חינוך, בריאות ותחבורה. יש את האתגר של שוק העבודה ואילו מקצועות יוחלפו על ידי בינה מלאכותית".

אז איפה הממשלה, שאתה מייצג אותה?
"בתכנון ובמו"פ, יש תוכניות לאומיות שכבר רצות, שמעודדות פיתוח הון אנושי ופיתוח מודלים לא רק בעברית. אנחנו בשלב אחרון של מכרז למחשב על לפיתוח בינה מלאכותית, וזה יגדיל את היקף המסחר. אבל, על אף שאמרתי שיש בישראל הרבה מוחות, עדיין חסרים מומחים בתחומים מסוימים, שלוקח שנים להכשירם. לכן אנחנו בתהליך של לייבא לפה מהנדסים מחו"ל, לפרקי זמן קצובים – יהודים, ישראלים לשעבר וגם עובדים זרים".