"ה-IT של פיקוד העורף הציל ומציל חיים"

באגף התקשוב ובפיקוד העורף עסקו בפיתוח יישומים תוך כדי הלחימה, ביניהם לוח מחוונים למיקומי ומועדי הלוויות ● 2.73 מיליון אזרחים הורידו את האפליקציה של הפיקוד

סא"ל (מיל') לוי איטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף.

"במהלך המלחמה המשכנו לפעול לשיפור טכנולוגי בעולמות ההתרעה לאזרחים. כך, ערכנו ארבעה שדרוגים למערכת שוע"ל (ר"ת שליטה ובקרה עורף לאומי), השו"ב של הפיקוד. ביצענו שינויי תכולות, קביעת סדרי עדיפות, תיקוני יציבות ועומסים, ושיפור חוויות המשתמש. בנינו עוד לוחות מחוונים (דשבורדים) עם מנגנוני הרשאות והרחבנו את הקישוריות של המערכת למול גופי חירום אזרחיים. אנחנו פועלים תחת התפיסה שלפיה ההתרעות קריטיות ומצילות חיים, כי מי שמקבל התרעה ופועל לפי ההנחיות – יש הסתברות גבוהה שחייו יינצלו", כך אמר סא"ל (מיל') לוי איטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף.

סא"ל (מיל') איטח משרת במילואים מיומה הראשון של המלחמה. בעשור הקודם הוא שימש ראש ענף התרעה בפיקוד העורף, ובאזרחות הוא משמש יועץ טכנולוגי ליחידה. הוא הסביר כי "לזירה, שפועלת תחת התקשוב של הפיקוד, יש כמה תחומי פעילות, כשהעיקריים שבהם אלה התרעה, סייבר ולוחמה מבוססת רשת, לומ"ר".

"במהלך השנים הבנו שהתרעה פרטנית ובררנית יכולה לשמור על מצב של 'שגרת חירום'. לכן, חילקנו את המדינה ל-1,700 אזורי התרעה – וכך המשק יכול להמשיך לתפקד", אמר.

"עקרון הפעלה נוסף שלנו", ציין, "הוא הפצה רב ערוצית וכוללת, לא רק צופרים. בשיא, היו לאפליקציית פיקוד העורף 2.73 מיליון הורדות, וכעת יש לה 2.4 מיליון משתמשים".

"הקפדנו על כשירות מרבית של הצופרים", הוסיף איטח. "עמדנו על רמת כשירות של 99.98%. אנשים עבדו סביב השעון כדי לתקן אותם. מערכת צפירה סלקטיבית דור ב' מנטרת בזמן אמת את מצב הצופר ומדווחת על מהות התקלה – המצברים, החשמל או כל דבר אחר, כשכלל הרכיבים מנוטרים מרחוק. בנוסף, התקנו כ-100 צופרים חדשים, במקומות שבהם זה נדרש".

מערכת השו"ב של פיקוד העורף

ב-2015 העלה פיקוד העורף לאוויר מערכת שו"ב בשם שוע"ל, בעשרות מיליוני שקלים. זו משתפת מידע בין כלל גופי החירום וההצלה במדינה, ומשפרת את התפקוד שלהם באירועי חירום. היא עונה ללקחי מלחמת לבנון השנייה ולדו"חות מבקרי המדינה, שמצאו חוסר תיאום בין גופי החירום השונים, למשל בעת אסון השריפה בכרמל.

מערכת שוע״ל מאפשרת תמיכה בתהליכים המבצעיים בעורף ועובדת בכל טווחי התקשורת – קווית, סלולרית ולוויינית. המערכת משרתת אלפי משתמשים, בפיקוד העורף ובמערכות החילוץ וההצלה האזרחיות. הפלטפורמה מחוברת כעת לחלק מגופי החירום והחיבוריות מול כולם – המשטרה, מגן דוד אדום, איחוד הצלה, חברת החשמל ומכבי האש – תושלם השנה. כך, יתאפשר שיח מבצעי אחוד בין כלל הגורמים המבצעיים – במערכת אחת.

עוד יכולת של מערכת שוע"ל היא מתן מידע אמין, זמין ומדויק למקבלי ההחלטות ולצוותים בשטח על סדרי הגודל של כוחות החירום וההצלה ומצב הכשירות שלהם. ככלל, היא מציגה תמונת מצב של העורף ברמה הלאומית. בנוסף, המערכת מקושרת ל-256 הרשויות המקומיות במדינה. היא יושבת על ענן ציבורי אזרחי, ובשל הקשרים שלה עם מערכות אזרחיות – לא מחוברת לענן הצבאי או לזה הממשלתי.

לסיום, דיבר סא"ל (מיל') איטח על עולם הגנת הסייבר בפיקוד: "הגבהנו את חומות הגנת הסייבר שלנו. היו מאז תחילת המלחמה ניסיונות מתקפה בסייבר, שלא צלחו. יש לנו אתגר לא קטן, בשל היותנו מערכת הפועלת במרחב האינטרנט האזרחי. אנחנו פועלים עם חטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב ועם מערך הסייבר הלאומי".

רס''מ (מיל') ציון, איש צוות החוץ של תשתיות להתרעה במרחב דרום בפיקוד העורף.

רס"מ (מיל') ציון, איש צוות החוץ של תשתיות להתרעה במרחב דרום בפיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל

סיפורים מהימים הראשונים של המלחמה

רס"מ (מיל') ציון, איש צוות החוץ של תשתיות להתרעה במרחב דרום בפיקוד העורף, סיפר היכן תפסו אותו האירועים ב-7 באוקטובר ומה הוא עשה בשעות הראשונות. "באותה שבת ארורה", אמר, "אירחנו בביתנו בתדהר. ב-06:30, עם תחילת הידיעות על המתקפה, ניסיתי להרגיע את האורחים ואמרתי: 'שעה-שעתיים זה נגמר', אבל לצערי התבדיתי. כששמעתי שיש מחבלים בשדרות הוקפצתי לבסיס, פתחנו חמ"ל והתחלנו לבדוק איזה מהצופרים לא מתפקד".

"בשלושת ימי המלחמה הראשונים", אמר, "נסענו ל-40 יישובים ותיקנו את כל הצופרים שהיו תקולים – בשל פגיעה ישירה או בעיה באספקת חשמל. באחד הישובים, המשפט 'התרעה מצילת חיים' קיבל משמעות חדשה: ארבע דקות בלבד אחרי שתיקנו את הצופר והגנרטור, שהיו מושבתים, הייתה התרעת צבע אדום, ולאחריה שמענו יירוטים מעל הראש ונפלו עלינו רסיסים. רצנו מאות מטרים במהירות ותפסנו מחסה. אפשר לומר שכך ניצלו חיינו".

סרן אוראל, קצין קשר של מחוז דרום בפיקוד העורף.

סרן אוראל, קצין קשר של מחוז דרום בפיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל

סרן אוראל, קצין קשר של מחוז דרום בפיקוד העורף, סיפר כי "בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר הייתי בטיול בספרד עם אחי. לקח לי זמן להבין את גודל האירוע, שבמסגרתו המחבלים חדרו לבסיס רעים. כשהייתי במלון בעיר בילבאו צלצלה אליי קצינת משאבי האנוש של היחידה וסיפרה שהמחבלים, שרצחו את אחד החיילים, לקחו את הטלפון שלו והעלו תמונות מחשבונות המדיה החברתית שלו. כל חבריו ועוקביו נחשפו לתמונות. נולד לי תפקיד חדש: לפעול מול ענקיות המדיה החברתית להסרת התכנים. מעולם לא עסקתי בדברים שכאלה ואני לא מכיר את התחום. לאחר טלפונים ומאמצים רבים, הוצאנו מרחוק צווי בית משפט, חסמנו את הטלפון והסרנו את התמונות מהרשת".

אוראל סיפר על פיתוח שאנשיו עשו: "בנינו לוח מחוונים חדש, שהתחבר למערכות השו"ב, הזרמנו אליו נתונים על מיקומי כוחות הצבא ומיקומי ומועדי ההלוויות. הצורך בכך כפול – מניעת ירי דו צדדי והגנה על ריכוזי כוחות צבאיים או אזרחיים. בתוך שבוע אפשרנו למשפחות החללים בעוטף עזה לערוך את ההלוויות בגזרה, תוך כדי לחימה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים