100 ימים למלחמה: הסוס הטרויאני של החמאס

אלפי שנים לפני שהמונח 'סוס טרויאני' היה לחלק מהמושגים בעולם התוכנה – לצד רושעה, דופקה, רוגלה, וירוס ותולעת – סוס טרויאני היה דגם סוס גדול, עשוי עץ, שהופיע בספרות היוונית והרומית העתיקה. "הסיפור המפורסם ביותר בעולם המערבי, אב הטיפוס לכל הסיפורים על מאבקם של בני האדם… כולל את האגדה, שיש או אין לה שרידים של בסיס היסטורי, בדבר סוס עץ", כך נפתח הפרק השני – "הטרויאנים מכניסים את סוס העץ לתוך עירם הבצורה", בספרה של ברברה טוכמן, "מצעד האיוולת".

סוס טרויאני מקושר בתרבות להטעיה. על הצלחת ההונאה של החמאס בשנים שטרם ה-7 באוקטובר, ובבוקר השבת הארורה – אין עוררין; הערכות המודיעין, שהתבררו כבעלות קשר חלקי עד רופף למציאות, או כ"סתם" שגויות; הכישלונות המבצעיים; שורה ארוכה, ארוכה מדי, של תקלות – קטלניות או מביכות בחלקן; התנהלות הפיקוד הצבאי הבכיר; מערכת היחסים בין הדרג הצבאי למדיני והאחריות של כל אחד מהם – כל אלה ועוד ייבדקו בוועדת החקירה שתקום, כך או אחרת.        

מאז הקמת אגף התקשוב ב-2003, ה-ICT הצבאי הפך לנושא חשוב בצה"ל, ותרם לו עוד יכולות מבצעיות ומנהלתיות, מבוססות טכנולוגיה. נכון, היו מהמורות בדרך: פרויקטים שהתארכו מעל ומעבר לצפוי ולרצוי (ERP), החלטות ששונו ואז שונו שוב (הכפפת חיל הקשר לאגף התקשוב, העברתו לזרוע היבשה ובחזרה לאגף), החלטות שנויות במחלוקת (מיקומם השונה של הסייבר ההתקפי וההגנתי), פרויקטים עתירי מיליונים שכשלו, ועוד.

מהחמ"לים ופלזמות ללב השטח 

במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כונו באופן ביקורתי מפקדי החטיבות "מפקדי הפלזמות", על שנטו לפקח על פעילות הכוחות שלהם מתוך חמ"לים בשטח ישראל, באמצעות מסכים גדולים ששידרו את תמונת הקרב. נטען כי מיקום המפקדים השפיע לרעה על אופי ביצוע המשימה, וגם לדו"ח ועדת וינוגרד היה מה לומר בנושא. הצבא הפיק לקחים ומצא את נקודת האיזון בין הפלזמה לשדה הקרב.

במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה התמונה שינתה כיוון של 180 מעלות, ומפקדי החטיבות נכנסו עמוק לשטח הלחימה הפלסטיני.

מאז, הצבא המשיך להשתפר בהיבט הטכנולוגי: צה"ל היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון בתחום הבינה המלאכותית, ועסק בכך עוד בתחילת העשור הקודם. כיום, כך נדמה, הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהלחימה, ואנשי התקשוב, באגף ובפיקודים, פיתחו והמשיכו לשפר מערכות, גם תוך כדי המלחמה האחרונה.

מקושר בתרבות להטעיה. סוס טרויאני. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק

מאז הקמתו, התקשוב הביא פן נוסף למפעל הלחימה הצה"לי, והעשיר את יכולותיו: מ"רצפת הייצור" – תשתיות המחשוב והתקשורת – ועד הקצה – לקוחות הקצה הלוחמים בשטח, מחשוב הקצה והרובד האפליקטיבי.

כוחות צה"ל נמצאים במצב שבו יש עושר אדיר של מידע – חלקו חזותי, ממצלמות, חלקו אותות אלקטרומגנטיים וחלקו מגיע ממכ"מים ומחיישנים. המאפיין המשותף של כל המערכות הוא המון מידע. מצב זה מניב שלושה אתגרים: הצורך לאגור את המידע, לסווג אותו ולהגן עליו. כך, מידע ה-עתק, הביג דטה, יושב בכמה אגמי מידע, שנבנו על ידי גופי ה-IT השונים – מצפן ולוט"ם באגף התקשוב, והמקבילים להם באגף המודיעין, כדי לענות על הצרכים והדרישות המיוחדים של כוחות צה"ל בדרום.

"המערכות הללו 'מרחיבות' את שדה הראייה של התצפיתן, מעבר למה שהוא רואה בעין: אם נקלט משהו, ניתן לשלב מידע מהתצפיתן ומהחיישנים ובדרך זו לתת לכוחות בשטח נתונים מדויקים יותר", כתבתי בעבר.

"משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס"

התקשוב הצבאי עבר שורת מיצובים מחדש: "מ-משפר למאפשר", "אי אפשר בלעדיו", "מצוואר בקבוק למאפשר מבצעית", "ממאפשר למעצים ולמכפיל כוח". וגם, הכותרת הכי אירונית שמצאתי: "תקשוב איו"ש בגרסה משודרגת: לחימה בטרור – בלחיצת כפתור"…

במוצאי שבת ה-7 באוקטובר אמר לאנשים ומחשבים בכיר לשעבר בתקשוב הצבאי: "היו להם את כל הכלים בסייבר, אבל – לא ברור איך ולמה – משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס". והוספתי: "ולמרות זאת, משהו לא עבד: הצבא היה כמו הסנאי שקיבל אגוזים (טכנולוגיה), אבל לא היו לו שיניים… הדברים יצטרכו להיחקר".

יומיים לאחר מכן אמר לאנשים ומחשבים תא"ל (מיל') ארנון זו-ארץ, ממקימי אגף התקשוב ולשעבר הקשר"ר: "לישראל יש בעיה – אין לה עומק אסטרטגי… ייצור עומק שכזה צריך להתבסס על לוחמים ועל טכנולוגיה. אסור להסתמך אך ורק על טכנולוגיה, ומהצד השני, אין להתעלם מכך שהיא מרכיב מרכזי ביתרון היחסי של צה"ל על פני האויב".

תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם שבאגף התקשוב, נשאלה באחרונה בידיעות אחרונות "האם הטכנולוגיה בגדה בנו ב-7 באוקטובר? והשיבה: "טכנולוגיה היא דבר נפלא, אבל לא יכולה להחליף את האדם".

בחלוף יומיים מפרוץ המלחמה אמר לאנשים ומחשבים תא"ל (מיל') נתי כהן, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת והקשר"ר: "בעולם הקיברנטי, המערכות פעלו. הסיפור הוא לא המערכות והתשתיות, אלא השימוש בהן במצב של כאוס. הדבר צריך להיבדק". לידיעת מבקר המדינה, הקורא מתניהו אנגלמן.