בשומר החומות, ה-AI ב-8200 יצר 200 מטרות תקיפה חדשות

כך חשף אל"מ יואב, מפקד מרכז הבינה המלאכותית ב-8200 שבאגף המודיעין, כשהשתתף בשבוע ה-AI שעורכים כעת המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק והמרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת ת"א

אל"מ יואב, מפקד מרכז הבינה המלאכותית ב-8200 שבאגף המודיעין.

"במהלך מבצע שומר החומות, אגף המודיעין ייצר 200 מטרות חדשות לתקיפה, ועשה זאת באמצעות כלי הבינה המלאכותית שפותחו ב-8200", כך חשף אלוף משנה יואב, מפקד מרכז הבינה המלאכותית, יחידה 8200 באגף המודיעין.

אל"מ יואב דיבר אתמול (ב') במסגרת שבוע הבינה המלאכותית (AI Week) אשר נערך השבוע בהובלת המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק בשיתוף המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת תל אביב. אל"מ יואב הוא המוביל בצה"ל את תחומי מדע הנתונים וה-AI.

לדברי אל"מ יואב, "מבצע 'שומר החומות', שנמשך עשרה ימים במאי 2021, כונה בתקשורת 'המלחמה הדיגיטלית הראשונה'. לצד ייצור המטרות החדשות, הצלחנו לעדכן ולשדרג את המערכות ואת כלי ה-AI  מאה וחמישים פעמים במהלך המבצע ולהביא לכך ש-99.8% מהנתונים היו מעודכנים. כך שדרגנו את יכולות צה"ל במהלך המבצע".

"המכונה הצליחה למצוא את המחבלים מבין מאגר עצום של אנשים"

לדבריו, "אחד הכלים המשמעותיים שבנינו ואנו מפעילים כיום, היא מערכת שיודעת למצוא אנשים 'מסוכנים' על בסיס רשימת אנשים מוכרים שהוזנה אליה. את התהליך הזה עושה המערכת בשניות, מה שבעבר היה לוקח למאות חוקרים כמה שבועות".

"כך", אמר אל"מ יואב, "במבצע 'שומר החומות' הצלחנו לזהות באמצעות המערכת מפקדי חוליות ירי טילים של חמאס, ופעילי נ"ט במיליציית טרור בעזה, לטובת סיכול שלהם. בשילוב אדם-מכונה, המכונה הצליחה למצוא את המחבלים מבין מאגר עצום של אנשים, ולהעביר את המידע שנוצר מהבינה המלאכותית אל חוקרי אגף המודיעין". מומחים ציינו כי המערכת שפותחה ב-8200 מצטרפת לשורת מערכות מבוססות בינה מלאכותית בהן אנשי היחידה עושים שימוש, ואשר שיפרו בעשרות מונים את היכולת של צה"ל להפליל מטרות, וכן לזהות פעילי טרור ולסכל את פעילותם.

פועלת בהצלחה גם בצה"ל. בינה מלאכותית. אילוסטרציה.

פועלת בהצלחה גם בצה"ל. בינה מלאכותית. אילוסטרציה. צילום: BigStock

"התחום בו אנו עוסקים הוא קריטי", אמר אל"מ יואב, "איננו מוכרי חלומות. אנו לא הולכים לאקזיט – אנו מצילים חיים ויש לנו לקוח אחד, והוא הביטחון הלאומי של ישראל". הוא ציין כי "בטרנספורמציה הדיגיטלית, הטכנולוגיה היא החלק הקל. האתגר הוא באנשים – איך לגרום להם לבטוח בכלים ולהביא לאימוצם. לתהליך השינוי הדיגיטלי יש שני חלקים. האחד הוא התהליכים. השני, המאתגר והמלהיב, הוא לשבור את החומות ולהפיק מהנתונים המנותחים ערכים מוספים נוספים. אתגר נוסף הוא כיצד להביא לניצול מרבי של הטכנולוגיה – כשגם בשגרה וגם בעת פעילות מבצעית, אין לכך זמן. לכן, נדרש להוכיח ל'לקוחות' את הערכים כל הזמן. יש לזכור – אין אבקת קסמים לתחום. בנוסף, נדרש להגדיר תהליכים, אלא שלעתים יש הגדרות שונות על ידי משתמשים שונים ונדרשת האחדה".

"אנו בעידן הדיגיטלי, והדבר נכון גם במגזר הבטחוני", אמר אל"מ יואב, "כל טרוריסט מותיר עקבות אלקטרוניות – המתקבלות מלוויינים, שעונים, מקררים, טלפונים ועוד. צריך לשים את כולם בצוותא ובאופן מסודר".

אל"מ יואב תיאר את האתגרים הנוספים בעת הטיפול במידע: אתגר עומס המידע, הגורם לכך שניתן לקבל את כולו, רק יש קושי לצרוך אותו; מגוון רחב של מקורות מידע – מודיעין אנושי, כלי סייבר, מודיעין חוזי, כלי אוסינט ועוד, "כל אלה גורמים להיצף אדיר של מידע, יש לסנן אותו לפיסות המודיעין הרלוונטיות; איש לא מכין את הדאטה עבורנו "ואין עם מי לדבר"; האם הנתונים אמינים?; ה'לקוחות' לא מתעניינים בכל הבלאגן וה'ממבו ג'מבו' הזה – הם רוצים את מה שעליהם לדעת כדי ללחום".

לדבריו, "מערכות הבינה המלאכותית שמפותחות ביחידה נועדו לגשר על הפערים הללו, והן משפרות משמעותית את היכולת לקצר את זמן התגובה הצה"לי. אני מכנה זאת 'אלכימיית הנתונים'".

"כלי הבינה המלאכותית ומדע הנתונים בהם אנו משתמשים, מגבירים משמעותית את היכולת שלנו לסכל פיגועי טרור", סיכם אל"מ יואב. "אני סקרן לדעת איך יראה – בהיבט הדיגיטל – המבצע הבא".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים