תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » ולפעמים גם החגיגה של ההיי-טק יכולה להיגמר
דרושה תוכנית כלכלית גם להיי-טק. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, מתוך BigStock

ולפעמים גם החגיגה של ההיי-טק יכולה להיגמר

הירידה בשער הדולר יכולה להביא בדיוק למצב המתואר בכותרת וכדי שזה לא יקרה, הממשלה צריכה לפעול ● אם היא תציע תוכנית מתאימה, לא תהיה סיבה להאשים אותה בכלכלת בחירות

מאת 25 בינואר 2021, 16:20 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כפי שנתניהו וכץ גיבשו והשיקו אתמול חבילת סיוע למשק, כך הם יכולים לגבש חבילת צעדים לענף ההיי-טק. במקרה הזה, לא תהיה כל סיבה להאשים אותם בכלכלת בחירות

בכנס שערכה אתמול (א') דן אנד ברדסטריט לבכירי שוק ההון נאמר שההיי-טק הוא זה שהציל את הכלכלה הישראלית במשבר הקורונה ומנע התרסקות גדולה יותר. אפרת שגב מדן אנד ברדסטריט ציינה כסיבות העיקריות לכך את התרומה של ההיי-טק לייצוא, ואת העובדה שהענף נפגע בצורה מינורית ורוב החברות המשיכו לעבוד. זוהי, כמובן, בשורה טובה, אבל נכון יהיה לומר שהיא נכונה לשעתה, כלומר – לשנה שעברה, ואם הממשלה, על זרועותיה השונות, לא תתגייס כדי לאפשר להיי-טק להמשיך לעבוד, יש סיכוי שהחגיגה הזאת תיגמר וההיי-טק לא יוכל להחזיר את הכלכלה לפסים שמהם היא ירדה בגלל המשבר.

כדי לא להגיע למצב זה, על מקבלי ההחלטות להפנים שההיי-טק לא יוכל להמשיך להציל את המשק לאורך זמן רב אם לא יספקו לו את התנאים שהוא צריך. ההיי-טק הוא כבר לא בועה, ומה שקורה בו משפיע כמעט על כל מגזר במשק – תופעה שהורגשה היטב דווקא בתקופת הקורונה, שבה חברות ממגזרים רבים עברו לעבוד מרחוק, והפגישות העסקיות והמשפחתיות, כמו גם הלימודים, התקיימו ומתקיימות בזום.

רגע האמת מתקרב

האתגר הראשון הוא השחיקה בשער הדולר. בצעד די חריג, קבוצה של מנכ"לי היי-טק בכירים, בהובלת נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, שיגרה פנייה דחופה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, ישראל כץ, כדי שיפעילו מיד מהלכים שונים לעצירת השחיקה בשער הדולר, שהגיע לשפל (שערו היום עומד על 3.26 שקלים לדולר).

אין זו הפעם הראשונה שהתעשיינים וראשי הענף מתריעים על כך, אבל הירידה המתמשכת בשבועות האחרונים מדליקה נורות אדומות אצל לא מעט מנהלי חברות היי-טק, שתלויים בייצוא. הרווחיות הנשחקת וההאטה במכירות בעולם אל מול ההוצאות הקבועות שיש להם, ובראש ובראשונה שכר העובדים הגבוה בארץ, מקרבות אותם אל רגע האמת, שבו יצטרכו לקבל החלטות קשות.

השנים האחרונות לימדו אותנו שאפשר לבצע הרבה מאוד משימות מכל מקום בעולם. כלומר, חלק מהחברות יכולות מחר בבוקר לפתוח שלוחות במדינות אחרות ולהוזיל את עלויות הייצור. אבל הן לא יכולות לנייד את העובדים, לפחות לא את רובם. ובהתחשב בזה שכולם מסכימים שהעובדים הם ה-"זהב" של כל חברה, הרי שאם מדינת ישראל לא תמצא דרכים יצירתיות לעצור את הסחף בירידת שער הדולר (מבלי לפגוע ביציבות המשק ובכללי המשחק, כמובן), אנחנו עלולים להיות עדים לגלי פיטורים.

מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

ראשי התעשיה העלו במכתבם מספר רעיונות שכבר הועלו בעבר – בין היתר בראיון שנתן לאנשים מחשבים מריאן כהן, מנכ"ל ח.מר, בחודש שעבר, מיד לאחר שנבחר לתפקיד יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. כהן הציע להקים קרן ממשלתית לביטוח סיכוני יצוא להייטק, שתהווה מעין ערבות ממשלתית, בדיוק כמו שהממשלה מפעילה את ביטוחי סחר החוץ. זה יסייע לתעשייה לתפקד בעולם, לקבל אשראי ולהוזיל במעט את הייצור.

ויש עוד אתגרים, שלא נולדו עם הקורונה אבל התעצמו עם התפרצותה: המרכזי שבהם הוא המחסור בכוח אדם, שעומד כיום על 10,000 מהנדסים באופן ישיר ועוד בין 5,000 ל-8,000 עובדים אחרים. על הגופים האחראים על כך בממשלה להאיץ תוכניות – הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך – כדי ליצור עתודות רבות יותר של בוגרי מדעים ומהנדסים, על מנת לצמצם את הפערים. פעולה זו חשובה בפני עצמה, ובנוסף היא תביא להורדת עלות השכר בחלק מהענף, במקצועות שבהם יש מחסור חמור בעובדים.

למרבה הצער, החברה הישראלית פספסה את ההזדמנות שהביאה אתה הקורונה לגייס אלפי אנשים לצמצום המחסור. רק באחרונה הושקה תוכנית רחבה של רשות החדשנות משרד הכלכלה והאוצר להסבת עובדים לענף – מובטלים, עובדים שיצאו לחל"ת או כאלה שרוצים לשנות קריירה. זה קצת מאוחר מדי, מה גם שהחל"ת, שאותו הממשלה יצרה, מהווה מכשול, שכן לא מעט מהעובדים שהוצאו אליו מעדיפים להמשיך לשבת בבית ולא להצטרף למערך ההכשרות. מנהלי חברות השמה ומכוני הכשרה מספרים על תופעות מדהימות של צעירים בחל"ת, שלא מוכנים לחזור לעבוד וממשיכים להנות מדמי האבטלה שהמדינה מעניקה להם בכל חודש, עד יוני הקרוב – לפי שעה.

מפעל אינטל בקריית גת. הממשלה צריכה לפעול כדי שגם המפעל הבא של החברה יוקם שם. צילום: ארכיון קריית גת, מתוך ויקיפדיה

מפעל אינטל בקריית גת. הממשלה צריכה לפעול כדי שגם המפעל הבא של החברה יוקם שם. צילום: ארכיון קריית גת, מתוך ויקיפדיה

על זה צריך להוסיף אתגרים כגון שילוב מגזרים מודרים בהיי-טק, דוגמת החברה הערבית, החברה החרדית ונשים, והגברת האוטומציה בשירותי הממשלה, שתצמצם את הביורוקטיה ותקל על יזמים ומשקיעים לפתוח פה עסקים. כחלק ממדיניות ארוכת טווח, יש ליצור את התנאים כדי שיקומו פה עוד צ'ק פוינטים ואמדוקסים, והחוק לעידוד השקעות הון לא צריך להתבטל, כפי שפרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, הציע בראיון לאנשים ומחשבים, שפורסם אתמול. נכון הוא שמהחוק הזה נהנות חברות גדולות, שבעיני זליכה הן מונופלים, אבל בלעדיו לא תהיה לאינטל, למשל, סיבה טובה לבחור להקים מפעל ייצור דווקא בקריית גת ולא באירלנד או בכל מדינה אחרת שנותנת הטבות מספיק אטרקטיביות.

השורה התחתונה: כפי שנתניהו וכץ גיבשו והשיקו אתמול חבילת סיוע למשק, כך הם יכולים לגבש חבילת צעדים לענף ההיי-טק. במקרה הזה, לא תהיה כל סיבה להאשים אותם בכלכלת בחירות. כי מה שכדאי הוא לא שהחגיגה תיגמר, בפרפראזה על השיר של נעמי שמר, אלא שנקום מחר בבוקר להמשכה, עם שיר חדש בלב.

ולפעמים גם החגיגה של ההיי-טק יכולה להיגמר Reviewed by on . בכנס שערכה אתמול (א') דן אנד ברדסטריט לבכירי שוק ההון נאמר שההיי-טק הוא זה שהציל את הכלכלה הישראלית במשבר הקורונה ומנע התרסקות גדולה יותר. אפרת שגב מדן אנד ברדס בכנס שערכה אתמול (א') דן אנד ברדסטריט לבכירי שוק ההון נאמר שההיי-טק הוא זה שהציל את הכלכלה הישראלית במשבר הקורונה ומנע התרסקות גדולה יותר. אפרת שגב מדן אנד ברדס Rating: 0

הגיבו