"המשך הירידה בשער הדולר תגרום לקריסת תעשיית ההיי-טק בישראל"
כך אמר מריאן כהן, היו"ר החדש של איגוד תעשיות ההיי-טק, שנבחר אתמול (ב') ויחליף את ד"ר צבי מרום ● לדבריו, "כל חמש אגורות של ירידה בשער הדולר פירושן איבוד של 10,000 מקומות עבודה" ● כהן התמודד מול גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink
"המשך הירידה בשער הדולר, שהגיע היום (ג') לשפל של 3.248 שקלים, עלול להביא לקריסת תעשיית ההיי-טק בישראל. זה הנושא המרכזי שאנחנו עומדים לטפל בו מול הממשלה", כך אמר מריאן כהן, נשיא קבוצת ח. מר, שנבחר אתמול לתפקיד יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. הוא מחליף את ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ, שפורש אחרי שתי קדנציות.
כהן אמר לאנשים ומחשבים, בראיון ראשון לאחר בחירתו, כי האיגוד, ביחד עם נשיאות התאחדות התעשיינים, מתכוונים להגיש לממשלה תוכנית ליישום מידי לקיבוע ואבטחת שער הדולר ליצוא, על ידי הקמת קרן גידור ממשלתית – בדומה לחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ הממשלתית – שתסייע לתעשייה להמשיך לייצא. "נתחיל בהכנת תוכנית עבודה מסודרת, על מנת להמחיש לשרי הממשלה והפקידות הבכירה את המשמעות של ירידת שער הדולר", ציין. "נבוא לממשלה עם מספרים ונתונים. נמחיש להם בצורה פשוטה שירידה של כל חמש אגורות בשער הדולר פירושה איבוד של 10,000 מקומות עבודה, תשלום של עוד דמי אבטלה ואובדן מיסים".
"במקום לסייע לקטר, הממשלה מנסה להוריד אותו מהמסילה"
"הקושי של התעשיינים, כולל בענף ההיי-טק, הוא בכך שבעוד שהתמורה למכירה שהם מקבלים נשחקת, הם ממשיכים לשלם בשקלים שכר גבוה לעובדים, הוצאות קבועות, ארנונה ועוד. מהר מאוד נגיע למצב שבו ענף ההיי-טק הישראלי לא יוכל להתמודד בשווקים שהוא מתחרה בהם, ולא יוכל לייצא את הפתרונות שבהם יש לישראל ייחודיות והובלה", אמר כהן. הוא ציין זאת לאור התחזיות לירידה ביצוא של ההיי-טק הישראלי השנה – עקב הירידה בשער הדולר ומשבר הקורונה.
כהן הדגיש כי "הממשלה תצטרך להכריע האם היא מוכנה להשקיע משאבים לא רבים כדי למנוע את ההשלכות של ירידת שער הדולר. זה הדבר הראשון והדחוף ביותר שעליו אני מתכון להיאבק, ביחד עם ד"ר רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים". תומר צוטט בהודעה חריפה שההתאחדות פרסמה היום בנושא שער הדולר כי ״התעשייה וההיי-טק הם הקטר שיכול להוציא את המשק מהמשבר, אבל במקום לסייע לו, הממשלה מנסה להוריד אותו מהמסילה".
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר צילום: פלי הנמר
עוד אמר כהן ש-"יש לתעשיית ההיי-טק בעיה תדמיתית: מקבלי ההחלטות חושבים שהיא לא נפגעה מהקורונה, ולא כך המצב. אמנם, אינטל וחברות רב לאומיות שפועלות בארץ פחות נפגעו, אבל הן לא מייצגות את כל התעשיה, ובוודאי לא את הסטארט-אפים".
נושא נוסף שכהן מתכוון לקדם הוא הטיפול במחסור בכוח אדם בהיי-טק על ידי חינוך והכשרה מקצועית. "פונים אליי בעלי מפעלי היי-טק מהצפון, שמחפשים כבר חודשים אנשים לעבודה ולא מצליחים", אמר. הוא ציין כי "האיגוד ישתף פעולה עם כל הגורמים שעוסקים בכך. חייבים לטפל בזה מתוך מחשבה לעתיד הרחוק, ולא רק על מה יהיה מחר בבוקר".
פעילות מקצועית ענפה
כהן זכה בבחירות ב-77% מהקולות, כאשר מולו התמודד גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. הוא בן 64, נשוי+3, סרן במיל' מיחידה 8200 ומהנדס בהכשרתו, שצמח בתעשיית ההיי-טק מראשית דרכו המקצועית. כהן שימש כמנכ"ל חברות שונות ב-ח. מר, ניהל פרויקטים גדולים והוביל את הפעילות הבינלאומית של הקבוצה בכ-25 מדינות. לפני שש שנים הוא מונה לנשיא הקבוצה.
לצד הבחירות לתפקיד היו"ר, נבחרו 12 חברי הנהלה חדשים לאיגוד: איילת אברמוביץ', מנכ"לית רובוטק טכנולוגיות; טל קאופמן, יו"רית ונשיאת סימטל ננו-ציפויים; גבי ג'ופי, מנכ"לית אולסקריפטס ישראל; אבירם סושרד, מנכ"ל פיליפס אלקטרוניקס; טל לאופר, מנכ"ל ספקטרוניקס אמרסון; גיל ויסלר, מנכ"ל ווישי ישראל; יניב הדר, המנכ"ל והבעלים של EMT; אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל; אופיר זיסמן, מנכ"ל מיקרוקים; רון (רני) גלזר, מנכ"ל תבור אלקטרוניקס; רפי חדד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל; ושרי גור, מנכ"לית פורומטק.
למה מצפים שהממשלה תעשה פיחות כמו בסין? קופות בנק ישראל גדושות בדולרים, חלקם תוצאה של ישירה אקזיטים מטורפים בתעשיית ההייטק, מימון התעשיה מגייסת מקרנות בחו"ל. הנפילה של ערך בארצות הברית עצמה, וחוסר ביקוש כאן למה אפשר לצפות.