תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » אסטרטגיית היציאה מהמשבר: ביקושים לצד צמצומים?
לקראת היציאה מהמשבר: אופטימיות, אבל זהירה. אילוסטרציה: BigStock

אסטרטגיית היציאה מהמשבר: ביקושים לצד צמצומים?

התחזיות הן שהיציאה מהמשבר תוביל לעלייה בביקושים לטכנולוגיות, אבל גם בהמשך הצמצומים והפיטורים ● איך מתגברים על כך?

מאת 14 בינואר 2021, 18:41 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

החזרה לשגרה ופתיחת המשק יכללו מצד אחד השקעות בטכנולוגיות, ומהצד השני עוד צעדים כואבים של צמצומים ופיטורים. בשני התסריטים יש לענף ההיי-טק תפקיד מרכזי: להיות, יותר מתמיד, הקטר שיוביל את ההתאוששות

ככל שנוקפים הימים ומדינת ישראל מתקדמת במבצע החיסונים נגד הקורונה, הולכים ומתגברים הדיבורים על פתיחת המשק והחזרה לשגרה. ענף ההיי-טק יוצא מהמשבר באופן סביר ויתרה מזאת, פתיחת המשק תאיץ את הפעילות בו – כך לפחות לדברי גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink.

אלה הן חדשות טובות לא רק לענף, אלא למשק כולו, אור בקצה המנהרה על רקע הצפי שהיציאה מהמשבר הכלכלי תהיה איטית, קשה ותכלול לא מעט קיצוצים – הן בתקציבי הממשלה, עקב הבור התקציבי (שחלקו נפער עוד לפני הקורונה), והן בשל הצורך של חברות במגזרים מסוימים לעשות התאמות במשאבים כדי לגשר על תקופת המשבר.

רבינוביץ' הוא לא האופטימי היחיד בענף. בכירים נוספים שותפים לטענה שההשקעה בטכנולוגיה, בדיגיטל, באוטומציה של תהליכים ובהעברת פעילות לאונליין תסייע להתאוששות מהמשבר בארגונים אלה, עד כדי שהם יראו בכך דבר אסטרטגי. זה שינוי מהותי, מאחר שבעוד שבעבר, ההערכות במשברים היו שתקציבי ה-IT יקוצצו, הפעם נראה שהתהליכים הדיגיטליים דווקא יואצו, ודרושים לכך תקציבים. זאת, במיוחד בארגונים שהמשיכו לתפקד טוב בזמן הקורונה, בין היתר בגלל השקעות נכונות שביצעו בטרנספורמציה הדיגיטלית. מנמ"רים מספרים שהקורונה סייעה להם לממש תוכניות ששכבו במגירה חודשים ארוכים, כי ההנהלות לא אישרו תקציבים עבורן, בעוד שכעת הן משחררות את היד הקפוצה, כדי שהתוכניות הללו יצאו לפועל.

חלק מהפקת הלקחים מהמשבר

המהלכים האלה הם חלק מהפקת הלקחים הכלל עולמית ממשבר הקורונה. הצורך בהרחבת הפעילות הדיגיטלית היה בארגונים רבים צו השעה עם פרוץ המשבר, שאילץ אותם להתרגל במהרה למצב הכי קיצוני והכי דרמטי, שבו הם היו צריכים להוריד את השאלטר, להוריד בן רגע את המהירות שלהם מ-100 קמ"ש ל-0. הדיגיטל הוא זה שסייע להם להישאר עם הראש מעל המים.

התובנה הזו נכונה במיוחד למדינת ישראל, שעל אף היותה אומת סטארט-אפ וחדשנות, חלק מהגופים לא היו ערוכים למשבר על הצד הטוב ביותר – מה שהיה מצופה מהם, ובראש ובראשונה ממגזר הבריאות. אלא שנכנסנו לקורונה עם מערכת בריאות מורעבת בתקציבים – לא רק למיטות או צוותים רפואיים, אלא גם בהשקעות בבריאות דיגיטלית, שהיו יכולות לסייע במאבק במגפה ואולי אף להציל חיים.

מצב דומה נמצא במגזר החינוך. משבר הקורונה חשף את החוליים גם של המערכת הזו, ובמיוחד את העובדה שבתי הספר מתנהלים כמו שהם התנהלו לפני 50 שנה. האצת פעילות התקשוב הייתה כיבוי שריפה, גם אם היא "שרפה" את המורים והתלמידים, שנאלצו לעבור ללמוד בזום, ויש לקוות שבעקבות המשבר, במשרד החינוך יגבירו את ההשקעות בתחום ויקדמו את בתי הספר שלנו אל המאה ה-21. זה לא קרה עד עכשיו, כי תשתיות התקשורת והתקשוב במערכת החינוך היו תקועות במשך עשור, בגלל מאבקי אגו בין שרי החינוך הקודמים.

סגירת מרכזי הפיתוח – מגמה?

דבר שקורה, לצערנו, בזמן האחרון הוא סגירת מרכזי פיתוח של חברות בישראל – בין היתר זה של מק'אפי. צריך להיזהר מהסקת מסקנות, ולהמתין ולראות האם הסגירות הללו הן סנונית שאינה מבשרת טובות, או שמדובר במקרים נקודתיים בלבד.

מרכזי הפיתוח של חברה בכל מדינה ומדינה תלויים ישירות במה שקורה במטה שלה, לרבות בפעילותה במקומות אחרים. גם באירופה ובארצות הברית יש תחזיות קודרות להמשך המיתון וההאטה, אם כי גם שם מדברים על גידול בביקושים לטכנולוגיות. חברות אלה מסתכלות על העולם דרך הפריזמה של בעלי המניות שלהן, והן עלולות לקבל החלטות כואבות לא מפני שהן סבורות שההון האנושי בישראל כבר לא טוב, אלא כי אין להן ברירה.

הדאגה אצלנו צריכה להיות לא רק לעובדים שהולכים הביתה, אלא גם מפני שההיי-טק בישראל מבוסס מאוד על הפעילות של החברות הרב לאומיות, שחלקן פועלות כאן שנים ארוכות ומעסיקות אלפי עובדים. זאת, בעוד שהחברות הישראליות נמצאות כאן בעמדת נחיתות. המסקנה היא שהמדינה צריכה להאיץ תהליכים, להשקיע בתשתיות ולייצר פה סביבה טובה יותר להקמת חברות היי-טק גדולות, מבוססות – ולא רק חברות קטנות וסטארט-אפים שכמהים לאקזיט ולהתרחבות בחו"ל.

השורה התחתונה: החזרה לשגרה ופתיחת המשק יכללו מצד אחד השקעות בטכנולוגיות, ומהצד השני עוד צעדים כואבים של צמצומים ופיטורים, או העדר יכולת לקלוט חזרה את העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת. בשני התסריטים יש לענף ההיי-טק תפקיד מרכזי: להיות, יותר מתמיד, הקטר שיוביל את ההתאוששות.

אסטרטגיית היציאה מהמשבר: ביקושים לצד צמצומים? Reviewed by on . ככל שנוקפים הימים ומדינת ישראל מתקדמת במבצע החיסונים נגד הקורונה, הולכים ומתגברים הדיבורים על פתיחת המשק והחזרה לשגרה. ענף ההיי-טק יוצא מהמשבר באופן סביר ויתרה ככל שנוקפים הימים ומדינת ישראל מתקדמת במבצע החיסונים נגד הקורונה, הולכים ומתגברים הדיבורים על פתיחת המשק והחזרה לשגרה. ענף ההיי-טק יוצא מהמשבר באופן סביר ויתרה Rating: 0

הגיבו