תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » האם מדינת ישראל מממשת את חזון המדע והטכנולוגיה של בן גוריון?
הבין את חשיבות המדע והטכנולוגיות לקיומה ולשגשוגה של המדינה. ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. צילום: ארכיון התצלומים הלאומי

האם מדינת ישראל מממשת את חזון המדע והטכנולוגיה של בן גוריון?

תחת הנהגתו של דוד בן גוריון הוקמו היחידות והושקעו ההשקעות הראשונות, שמהן התפתח ההיי-טק הישראלי של ימינו ● האם המנהיגים הנוכחיים ממשיכים את החזון המדעי שלו, או שהם מזניחים את ההיי-טק בצד הדרך?

מאת 22 בנובמבר 2020, 17:31 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

משבר חמור כמו הקורונה מחזק את הדרישה, שבאה מצד כל גורמי המחקר והמומחים, להגדיל את חלקה של הממשלה בהשתתפות במחקרים, במדע ובחינוך. למדינת ישראל יש את המשאבים והיכולת להגדיל את תקציבי המחקר והמו"פ, על מנת לייצר את דור המדענים הבא ואת זוכי פרס נובל הבאים

היום (א') מצוין יום בן גוריון, שחל מדי שנה ב-ו' בכסלו, יום פטירתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. ביום זה עורכים פעילויות שונות לציון זכרו וחזונו של דוד בן גוריון, ובמרכזם האזכרה הממלכתית השנתית.

ההיי-טק הישראלי מקושר בציבור למאה ה-21, מקסימום לשנות ה-90' – ובצדק. אלא שהוא התחיל הרבה לפני כן: עוד מימי המאבק של היישוב לשחרור מעול השלטון הבריטי, ולאחר מכן בימיה הראשונים של המדינה, בן גוריון דחף והניח את היסודות הראשונים של המדע והטכנולוגיה בישראל.

המדע וההיי-טק בישראל – הימים הראשונים

תעשיית החדשנות וההיי-טק שלנו החלה במידה ניכרת במסגרות הצבאיות. המהלך החלוצי בתחום היה הקמת חיל המדע בצה"ל, שהתבסס על יחידה שפעלה עוד בימי ההגנה. על בסיס החיל הזה ופועלו הוקמו לימים זרועות המחשוב והמדע של צה"ל. ביחידות אלה צמחו המהנדסים היזמים שהניחו את היסודות לתעשיית ההיי-טק האזרחית של ישראל, בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה.

במחקר שפרסם איתי נבו באתר של מכון דוידסון הוא מציין כי עוד לפני הקמת המדינה, בשלהי מלחמת העולם השנייה, פעל בן גוריון – בהשראת ד"ר חיים ויצמן, לימים נשיא המדינה הראשון, ששימש אז כיועץ למשרד המלחמה הבריטי – לחיזוק הקשר המדעי, הטכנולוגי והתעשייתי בין היישוב העברי לממשלת המנדט. הוא עודד את המוסדות המדעיים בארץ ישראל, כמו הטכניון, האוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה ומכון זיו (שהפך למכון ויצמן), לסייע למאמץ המלחמתי של הבריטים, בתקווה שהדבר יעזור ליישוב מבחינה מדינית וגם יחזק את היכולת הטכנולוגית שלו. שיתוף הפעולה הוליד מועצה למחקר מדעי ותעשייתי, שפעלה בארץ ישראל מ-1945, ומימנה מחקרים אזרחיים

במקביל, התארגנו ביישוב כמה מדענים והקימו ועד למחקר ביטחוני, לצורך פיתוח של אמצעי לחימה. הוועד פעל כמחלקת המדע של ההגנה. אחד ממקימיו היה אהרון קצ'לסקי (לימים קציר), פרופסור לכימיה, שהיה פעיל מאוד בהגנה ובגופים נוספים, והבין את חשיבות התשתית המדעית בפיתוח יכולות צבאיות. פרופ' קצ'לסקי-קציר היה אחיו של פרופ' אפרים קציר, ונרצח על ידי מחבלים בטבח בנמל התעופה לוד ב-1972 – שנה לפני שאחיו מונה לנשיא המדינה.

מאז אותם ימים ראשונים, המדע, הטכנולוגיה והמחקר בישראל פרחו ויצרו את אומת החדשנות. הם הביאו לכך שארבעה מתוך תשעת הישראלים שזכו בפרסי נובל הגיעו מתחומי המדעים: הפרופסורים אברהם הרשקו, עדה יונת, דן שכטמן ומיכאל לויט. המדענים האלה רכשו את השכלתם בעשורים הראשונים של המדינה, ולמעשה מימשו את חזונו של בן גוריון, שדחף להשקעות וקידום המדע, המחקר והפיתוחים – בצבא ובאזרחות.

הפיתוחים וההשקעות של אז חשובים לאין ערוך מאשר כיום

הסכומים והערך הסגולי של אותן השקעות ואותם פיתוחים באותה התקופה עולה לאין ערוך על אלה שבעשורים האחרונים, עשורי האקזיטים וההשקעות הזרות. הכוונה היא בעיקר להשקעות הממשלתיות, שגם אם עכשיו הן רבות יותר נומינלית, הן נמצאות במגמה ירידה. די להסתכל על תקציב רשות החדשנות, שתקועים כבר שנים בסכום של שלושה מיליארד שקלים, לכל היותר – ללא כל פרופורציה לפוטנציאל האדיר שיש בפעילות שלה להיי-טק ולכלכלה הישראלית בכלל. תקציב משרד המדע והטכנולוגיה נמוך אף יותר ובקושי מגיע למיליארד שקלים. תקציבי המו"פ הממשלתיים לא עוברים את ה-4% – נתון מביש בהשוואה למדינות מערביות אחרות. יתרה מזאת, הקורונה חשפה את העדר ההשקעות במשך שנים בתשתיות המחשוב בחינוך, בתקשוב בתי הספר.

משבר חמור כמו הקורונה מחזק את הדרישה, שבאה מצד כל גורמי המחקר והמומחים, להגדיל את חלקה של הממשלה בהשתתפות במחקרים, במדע ובחינוך. כיום, המציאות היא שמרבית ההשקעות באות מהסקטור האזרחי או מחו"ל. המשבר צריך לאותת לנו אות אזהרה שאסור לנו לסמוך על שני גורמים אלה. למדינת ישראל יש את המשאבים והיכולת להגדיל את תקציבי המחקר והמו"פ, על מנת לייצר את דור המדענים הבא ואת זוכי פרס נובל הבאים.

השורה התחתונה: כיום, יותר מבכל שנה אחרת, חשוב מאוד לחדד ולהזכיר לדורות הצעירים שחלומות וחזונות הוא לא הנחלה רק שלהם, אלא שהיו פה אחרים ששמו את אבן הפינה לבניין של ההיי-טק הישראלי. בראשם עמד בן גוריון, שהיה החלוץ שלפני המחנה, שלימים הפך לאומת הסטארט-אפ.

הערה לסיום: יותר מעצוב לציין שמדרשת שדה בוקר, שהוקמה ברוח ובחזון בן גוריון, נלחמת על חייה בגלל משבר תקציבי. רק לאחר לחץ ציבורי רב, מסתמן פתרון להצלת המוסד החשוב הזה. לא כך היה רוצה בן גוריון שיציינו את היום הקרוי על שמו, 47 שנים לאחר שנפטר.

 

האם מדינת ישראל מממשת את חזון המדע והטכנולוגיה של בן גוריון? Reviewed by on . היום (א') מצוין יום בן גוריון, שחל מדי שנה ב-ו' בכסלו, יום פטירתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. ביום זה עורכים פעילויות שונות לציון זכרו וחזונו של דוד בן היום (א') מצוין יום בן גוריון, שחל מדי שנה ב-ו' בכסלו, יום פטירתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. ביום זה עורכים פעילויות שונות לציון זכרו וחזונו של דוד בן Rating: 0

הגיבו