תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » המשך הפרויקט: בכירים מסכמים את השנה בהיי-טק
שנת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

המשך הפרויקט: בכירים מסכמים את השנה בהיי-טק

בכירים בהיי-טק הישראלי מסכמים את השנה, שעמדה בסימן משבר הקורונה העולמי החריף, וצופים כיצד הענף יעבור את תשפ"א ● פרויקט מיוחד לראש השנה ● חלק ב'

מאת 14 בספטמבר 2020, 17:27 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

לימור אפיק, מנכ"לית רד-האט ישראל ומנהלת אזורית ישראל, יוון וקפריסין

כיצד את מסכמת את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"פ הייתה שונה ומיוחדת מהשנים האחרות בכל המובנים – לכולם. טרנדים שהיו בשלבי התקדמות שונים תפסו תאוצה ואחרים נשכחו, לפחות בשלב זה. המעבר לעבודה מהבית קידם בבת אחת פתרונות המאפשרים זאת ברמות תקשורת, אבטחה, ממשקי משתמש ואפליקציות. תנופה מיוחדת קיבל הענן ההיברידי הפתוח – השילוב של עננים ציבוריים עם עננים פרטיים באתרי ארגונים.

אין ספק שעם הקורונה, העולם השתנה בן לילה. מי שדיברו על טרנספורמציה דיגיטלית והיססו היו מוכרחים לרוץ קדימה ולספק במהירות פתרונות דיגיטליים ללקוחות, עובדים וספקים. אתרי קניות אונליין וקהל הקונים ברשת – שניהם גדלו באופן אקספוננציאלי. כמו כן, ארגונים נדרשו להגיב טוב ומהר יותר למשבר, תוך שמירת האבטחה, הפרטיות והיציבות של מערכותיהם".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"התובנה המשמעותית ביותר היא שחברות היי-טק וטכנולוגיה יכולות ואפילו חייבות לשמור על ה- DNA ועל התרבות שלהן, גם כשהאנשים עובדים מהבית. זה לא קל ולא פשוט, אבל זה הכרחי כדי שהמונח 'ארגון' ישמור על קיומו וחיוניותו".

לימור אפיק, מנכ"לית רד-האט ישראל ומנהלת אזורית ישראל, יוון וקפריסין. צילום: אלון ישראל

לימור אפיק, מנכ"לית רד-האט ישראל ומנהלת אזורית ישראל, יוון וקפריסין. צילום: אלון ישראל

האם את חושבת שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"למזלנו, ההיי-טק הוא ענף מאוד עצמאי, שלא צריך את סיוע הממשלה כמו ענפים אחרים כגון תיירות, תרבות והסעדה. אנחנו יכולים להודות על מה שיש ולנסות לסייע לאלה שקשה להם יותר. יחד עם זאת, מי שכן עלולות להיפגע הן חברות הסטארט-אפ, שלא תמיד יש להן מזומנים בקופה. אני חושבת שתידרש התערבות מצד אנג'לים וקרנות הון סיכון, שיצטרכו להראות תמיכה רבה יותר בחברות אלה".

מה את חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"כאן אני רוצה להיתלות באילן גבוה: פול קורמייר, נשיא ומנכ"ל רד-האט, אמר בכנס Red Hat Summit השנתי שלנו, שהפעם התקיים בפורמט וירטואלי, כך: השנה האחרונה אופיינה כשנת הענן ההיברידי – השילוב של מערכות ויישומים מסורתיים באתרי לקוחות עם הדור הבא של עומסי העבודה ותשתיות מוטות ענן (Cloud native), הבנויים על יסודות של טכנולוגיות פתוחות. אנחנו מדברים על השלב הבא – הארגון ההיברידי, וצופים שכאשר תתווסף לארגונים שכבה של אסטרטגיות עסקיות חדשות – בין אם אלה עבודה מרחוק, שירותים דיגיטליים מורחבים או משתמשי קצה – נקבל שילוב נכון של ישן וחדש, שיצליח ליצור לארגונים הצלחה משמעותית".

ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"פ הייתה שנה של שינויים, תהפוכות וטרנספורמציה דיגיטלית. ארגונים שבמשך שנים ביצעו פרויקטי דיגיטציה ברמות שונות קיבלו החלטות לבצע מהלכים נועזים כדי לקדם את העסק. אמנם, המשבר יצר חוסר יציבות שאי אפשר להתעלם ממנו, אך הוא גם האיץ תהליכי דיגיטציה רדומים בלא מעט ארגונים. זוהי גם שנה שהזכירה לנו שאנחנו חייבים להיות אנושיים. ראינו את חברות הטכנולוגיה הגדולות מתגייסות לסייע למשק, תוך השקעה במטרות חברתיות ומוסריות, ולא רק עסקיות, כאשר חלק לא מבוטל מהן לא עשה זאת בעבר".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"שימוש מואץ בטכנולוגיה יכול להוביל למגמות חיוביות במשק, לטובת כוח העבודה. לדוגמה, ראינו כיצד היערכות טכנולוגית של ארגונים לעבודה מהבית אפשרה להרבה אנשים לשמור על מקום העבודה שלהם. הקונספציה שלפיה האצת הדיגיטציה מחסלת מקומות עבודה הוכחה כלא נכונה. התובנה הזאת מתעצמת ככל שהמשבר נמשך".

ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: גבריאל בהרליה

ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: גבריאל בהרליה

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"הממשלה מבינה שתעשיית ההיי-טק הייחודית שקיימת כאן מובילה את הכלכלה הישראלית והיא זאת שתוציא אותו מהמשבר, בסופו של דבר. לכן, ראינו חיזוק תקציבי של רשות החדשנות ודחיפה של חדשנות ודיגיטציה ברמה הממשלתית. יחד עם זאת, אפשר לעשות יותר. אפשר לעודד את חברות ההיי-טק ואת ענקיות הטכנולוגיה עם תמריצים, על מנת להגדיל את הנוכחות והמטות המקומיים שלהן. דווקא כעת, כשעבודה מרחוק הופכת לעוד יותר רלוונטית, הייחודיות של העובדים הישראלים יכולה לבוא לידי ביטוי, והממשלה יכולה למנף זאת".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"בשנה הקרובה נלמד לחיות בהדרגה לצדו של המשבר, שלא ייעלם מהר כמו שאולי חשבנו בהתחלה. כאשר המשבר הבריאותי כבר יהיה מאחורינו, עדיין תהיה עבודת שיקום והתמודדות עם המשבר הכלכלי. נצטרך ללמוד להכיל אותו כקהילה ולהתגייס כדי להשיב את המשק למקום שבו הוא היה לפני המשבר, ואולי אפילו להביא אותו למקום בריא יותר. לדוגמה, יכול להיות שכוח העבודה שיחזור לפעילות יהיה רלוונטי לסביבה הטכנולוגית שמתפתחת סביבנו. אם עובדים נכון אפשר לצמוח ולהתחדש. אין לי ספק שבעבודה נכונה ומשותפת, נצא מחוזקים יותר כמדינה וכחברה".

שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"הייתה זו שנה מאתגרת, בה האקס פקטור שינה את המגמות הקיימות בעולם והקפיץ אותנו, במגזר הבריאות, בצורה משמעותית קדימה – בכל האספקטים: הגברת אבטחת מידע, מעבר מוגבר לענן, מעבר לטלה רפואה, רפואה מותאמת אישית, בדיקות מהירות ועוד".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"היעילות של הטלה רפואה, שכתוצאה מהקורונה עברנו לעבוד באמצעותה בצורה מסיבית. מטופלים מקבלים את הטיפול בבית מבלי להגיע לבית החולים. הרופא מתחבר אליהם מרחוק ונותן להם את השירות הטוב ביותר, וכך ניתן לחסוך זמן, לשבור את הגבולות הפיזיים ואת חסמי המרחק, הזמן והגבולות הגיאוגרפיים".

שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא. צילום: נדב כהן יהונתן

שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא. צילום: נדב כהן יהונתן

האם לדעתך הממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"כארגוני הבריאות המובילים, מי אם לא בתי החולים זקוקים לסיוע גדול משמעותית ממה שהממשלה מקציבה כדי להתמודד עם האתגרים של הקורונה, לרבות עם ירידה משמעותית בהכנסות לעומת הוצאות הולכות וגדלות".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"בתחום התשתיות – יותר ענן, יותר תקשורת מהירה, אבטחת מידע וכדומה. בתחום האפליקציות – יותר טרנספורמציה דיגיטלית, טיפול בחוויית האדם ובמסע הלקוח. בהקשר שלנו, בשיבא, מדובר בהשקעה רבה יותר במסע המטופל, באפליקציות ייעודיות לעזרתם ולעזרת המטפלים, בהרחבה משמעותית של הטלה רפואה ועוד".

ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ"ל סינאל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"השנה החולפת היוותה מקפצה בציר הזמן הטכנולוגי כפי שלא קרה מזה שנים רבות. משבר הקורונה הכריח את האנושות להתקדם בצעדי ענק ולהשתמש בכלים טכנולוגיים זמינים וקיימים, שסביר שבמידה שהמגיפה לא הייתה מתפרצת, היו חולפות מספר שנים עד שהיא הייתה מיישמת אותם, בשל קשיי הסתגלות טכנולוגיים וקיבעונות חברתיים.

כמעט שאין צורך לומר שהמשבר יצר הזדמנויות להעשרה תרבותית באופן מהיר ומרוכז, כפי שלא ראינו בעבר, ותהליכי למידה מגוונים הגיעו לאוכלוסיות מגוונות, שבזמן רגיל נזנחות ונשארות מאחור. לאור כך, אני רואה את המשבר, לצד כל הסגמנטים השליליים שבו, כמנוף חיובי לקידום חברתי וטכנולוגי של האנושות".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"משבר הקורונה הביא, באופן ניכר, להפנמה בקרב אוכלוסיות שונות את ההבנה שבסוף היום, למרות היכולות הטכנולוגיות המתקדמות, אין תחליף למגע האנושי – האדם הוא יצור חברתי.

לדעתי, תקשורת דיגיטלית באמצעות זום, למשל, עדיין לא יכולה ליצור סיעור מוחות אפקטיבי, העשרה ופריון הדדיים בזמן אמת והחלפת חוויות המגבשות תובנות ותגליות חדשות כמו ישיבה משותפת מסביב לשולחן אחד ומבט ב-'לבן של העיניים'".

ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ"ל סינאל. צילום: אייל טואג

ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ"ל סינאל. צילום: אייל טואג

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"במשבר הקורונה למדנו שלעתים הרצון והיכולת אינם שווים ובשל כך, ראינו שוני רב בין ממשלות ומדינות שונות באופן התנהלותן, בהליך קבלת ההחלטות וביישומן. למשל, ההבדל בין היכולת של ממשלה לתת תוכנית, תמריצים ומענקים לציבור העוסקים והתושבים ליכולתה לעשות את הדברים בשטח שונה בתכלית בין המדינות. כמי שמנהל עסקים וארגונים במספר מדינות, ראיתי שוני מוחלט בין ארצות הברית, שמובילה מדיניות תוך יישום המהיר של תוכנית המענקים, לבריטניה ולישראל".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני מניח שבצורה כזאת או אחרת, נראה המשך מגמה חיובית של האצה ביו-טכנולוגית בתחומים שונים אל מול שינויים קרדינליים ומפתיעים ביותר של מוסכמות חברתיות – הן בתאים משפחתיים והן במקומות העבודה".

דרור בין, מנכ״ל ונשיא רד

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"חצי השנה האחרונה טרפה את הקלפים. אבל דווקא על רקע זה חברות ההיי-טק, ובפרט אלה הישראליות, הוכיחו את הדינמיות שלהן. אפילו לנוכח משבר עולמי בממדים קטסטרופליים, ההיי-טק הישראלי מצליח להמשיך לתפקד, להוציא מוצרים חדשים, לגייס הון ועוד. כמו כן, הקורונה הדגישה במיוחד את חשיבות התקשורת בכל הרבדים האישיים והעסקיים. לא היינו מצליחים לשמר שגרת קורונה של מפגשים חברתיים, עסקים, למידה, רפואה מרחוק וכדומה ללא רשתות תקשורת מתקדמות, שמצליחות לעמוד בעומסי תעבורה אדירים".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"ההפתעה הגדולה היא שבירת הפרדיגמה, שקבעה שפגישות פנים אל פנים הן תנאי קריטי להצלחה עסקית. התפרצות הקורונה ועצירת היכולת לטוס לפגישות עם לקוחות ושותפים אילצה את כולנו ללמוד לעשות עסקים גם מרחוק, באמצעות כלים טכנולוגיים. חלק מאותם כלים כבר קיימים ובעתיד נראה כלים נוספים, שיופיעו ויצברו תאוצה. כמו כן, השינוי בדפוסי העבודה אפשר לארגונים להקדיש תשומת לב גדולה יותר לצרכי הלקוחות שלהם, על מנת לעזור להם לעמוד בהצלחה באתגרים שאתם הם מתמודדים".

דרור בין, מנכ״ל ונשיא רד. צילום: דיוויד גארב

דרור בין, מנכ״ל ונשיא רד. צילום: דיוויד גארב

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"השוק הגלובלי שבו פועלות רבות מחברות ההיי-טק מאופיין בתחרות חזקה מצד שחקנים בכלכלות גדולות בהרבה מישראל. יכולת הממשלה לסייע בסביבה כזו היא מצומצמת יותר, להבדיל מהיכולת שלה לעזור לעסקים קטנים ולחברות הפועלות בשוק המקומי".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני מאמין שעם הכנסת החיסון לשימוש נרחב נראה חזרה הדרגתית לשגרת טרום קורונה. לצד זה, יש שינויים מסוימים בדפוסי החיים, העבודה והצריכה שהיו כורח בימי המגיפה ויישארו אתנו גם אחריה, במיוחד בכל הקשור לעבודה, לימודים ורפואה מרחוק – עכשיו, משהוכח שזה אפשרי".

לחלק א' לחצו כאן.

המשך הפרויקט: בכירים מסכמים את השנה בהיי-טק Reviewed by on . לימור אפיק, מנכ"לית רד-האט ישראל ומנהלת אזורית ישראל, יוון וקפריסין כיצד את מסכמת את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "תש"פ הייתה שונה ומיוחדת מהשנים האחרות בכל המובנ לימור אפיק, מנכ"לית רד-האט ישראל ומנהלת אזורית ישראל, יוון וקפריסין כיצד את מסכמת את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "תש"פ הייתה שונה ומיוחדת מהשנים האחרות בכל המובנ Rating: 0

הגיבו