תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » בין פנדמיה לאינפודמיה: האם אפשר היה לצמצם את הפייק ניוז בקורונה?
פייק ניוז. מקור: BigStock

בין פנדמיה לאינפודמיה: האם אפשר היה לצמצם את הפייק ניוז בקורונה?

חדשות הכזב "כיכבו" גם במשבר הקורונה, וגרמו לרבים מאתנו להאמין בכל מיני שטויות ומידע לא נכון ● מה גורם לכך? ואיך אפשר להתגבר על זה, כדי שנצרוך מידע אמין יותר ומקבלי ההחלטות פחות יופרעו על ידי הפייק ניוז?

מאת 14 ביוני 2020, 17:56 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

המאבק באינפודמיה תלוי בראש ובראשונה בכל אחד ואחת מאיתנו, שילמד לא להאמין לכל פוסט או סרטון, גם אם הם נראים משכנעים ביותר

מנמ"רית משרד הבריאות, רונה קייזר, שהשתתפה בוובינר הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, התייחסה בהרצאתה לזווית מעניינת סביב הקורונה, שבוודאי עוד תיחקר: השפעת המידע הרב שזרם ברשת על מקבלי ההחלטות. המידע הזה הכיל מינונים גבוהים של פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה, והתפשט לפעמים הרבה יותר מהר מהנגיף עצמו.

מבחינת משרד הבריאות, המלחמה כללה שתי חזיתות עיקריות: הפנדמיה – המאבק בנגיף, והאינפודמיה – השמועות והמידע הלא נכון שהופצו במהלך המשבר.

המונח אינפודמיה הוטבע על ידי ארגון הבריאות העולמי וזה היה אתגר שכל הממשלות בעולם התמודדו אתו. קייזר הסבירה את התופעה בכך שרבים מהאזרחים הם צרכנים אובססיביים של תקשורת מכל הסוגים: התקשורת המסורתית לצד הרשתות החברתיות. התוצאה של זה היא מידע בכמות אדירה, חלקו מפוברק. פייק ניוז בכמויות אדירות גורם להיסטריה וחוסר אמון של הציבור בגופים המוסמכים – דבר שהוא מסוכן ביותר בעת מאבק במגפה, שדורש אמון זה.

בנוסף, קייזר טענה, ספק התלוננה, שגם אמצעי התקשורת המסורתיים – הרדיו ובעיקר ערוצי הטלוויזיה – היו שותפים לחגיגה ותרמו להיסטריה. זאת, על אף שהם שיתפו פעולה במאמץ של הממשלה, ובמרכזה משרד הבריאות, לשתף כמה שיותר מידע אמין לציבור. אבל, קייזר אמרה שהקרב מול האינפודמיה הוא כמעט קרב אבוד, משום שזה היה מרוץ נגד הזמן, להגיע לאנשים לפני שהם נכנסים למייל או לווטסאפ וקוראים עוד פייק ניוז, כאשר בעוד שכל מה שדרוש למפיצי חדשות הכזב זה דקה או שתיים על מנת לנסח פוסט או הודעה, משרד הבריאות חייב לקבל החלטות על סמך מידע, על סמך נתונים שמעובדים ממקורות רבים, ויש לטייב אותם ולשקפם בשפה אחת – הן למקבלי ההחלטות והן לציבור.

ההסברים האלה של קייזר נכונים, אבל מאחוריהם יש משהו הרבה יותר רחב. תחילה לעצם הטיעון שגם ערוצי הטלוויזיה תרמו להיסטריה: נדמה שיש קונצנזוס שזה טיעון נכון. אבל צריך לזכור מי ישב באולפני הטלוויזיה, אילו פרשנים, מומחים ומומחים מטעם, שהציפו את הציבור ערב ערב במידע, תוך הוספת נופך דרמטי. לזה מתווספות מסיבות העיתונאים של ראש הממשלה והשרים, עם הנחיות הסגר והמגבלות.

הפייק ניוז – בגלל חוסר אמון בממשלות ובתאגידים

צריך לזכור שהפייק ניוז לא נולדו עם הקורונה. ד"ר תרצה הכטר, מרצה לתקשורת וכלכלה, הסבירה במאמר בבלוג שלה שהפייק ניוז הוא תולדה של משבר אמון עמוק בממשלות ובתאגידים, מזה זמן רב, הרבה לפני שהנגיף חדר לחיינו. יש להוסיף לכך את העובדה שהקורונה היא וירוס שקשה להסביר אותו, מה שיוצר חוסר ודאות, וכתוצאה מכך חרדה. וחרדה וחוסר ודאות הם כר פורה לחדשות כזב ולמידע לא נכון.

יצוין שהמקורות של הפייק ניוז שונים והמניעים שלהם שונים. חלקם מגיע מתוך רצון טוב לשתף מידע וחלקם בזדון, כדי להשיג מטרה כלכלית או פוליטית. כך או כך, הם גורמים להרבה בלבול, עד כדי כך שלדברי קייזר, הם מקשים על מקבלי ההחלטות לבצע את מלאכתם על הצד הטוב ביותר.

על רקע הדברים האלה יש טענה אחרת, שלפיה משבר הקורונה והאינפודמיה עשה בכל זאת דבר טוב: כתוצאה מחוסר הוודאות, הציבור הרחב הבין שתקשורת היא תחום שצריך ללמוד לצרוך כמו כל מוצר אחר. בדיוק כמו שכאשר צרכן בוחן האם לקנות מוצר מסוים, למשל מחירים או האם כדאי לו בכלל לקנות אותו, כך כדאי לעשות גם כשמגיעים למידע שמגי מאמצעי התקשורת.

משבר הקורונה יצר אצל חלק גדול מהציבור תובנה שבגדול, רמת האמינות של המידע שזורם ברשתות החברתיות נמוכה יותר מזה שניתן באמצעי המדיה המסורתיים, משום שהוא לא מסונן ולא עובר תיווך של אנשי מקצוע. לעומת הניו מדיה, בכלי התקשורת הוותיקים יושבים עיתונאים ועורכים, רבים מהם בעלי ניסיון, שיודעים לסנן מידע, כדי שנקבל את המידע האמין ביותר שאפשר.

נתונים אמינים – בגלל פעילות אגף מערכות המידע

ראוי לציין שהנתונים שנמסרו במהדורות החדשות היו בעלי רמת אמינות גבוהה בין היתר עקב הפעילות של אגף מערכות המידע של משרד הבריאות, שכפי שקייזר תיארה, פתח "מפעל לייצור מידע". הבעיה הייתה בפרשנויות שניבנו על סמך המידע הזה, ועל כך דנו בתחילת המאמר.

השורה התחתונה: יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי שבפעם הבאה, הפייק ניוז לא ירים את ראשו. זה תלוי בגורמים הרשמיים שמוסרים לנו את המידע וביכולת של ממשלים בכל העולם לרסן את הכוח הבלתי מוגבל של המדיה החברתית. הבית הלבן והממשלות באירופה מנסים לעשות זאת בימים אלה, ולבלום מעט את הכוח שצברו הרשתות החברתיות. אבל המאבק באינפודמיה תלוי בראש ובראשונה בכל אחד ואחת מאיתנו, שילמד לא להאמין לכל פוסט או סרטון, גם אם הם נראים משכנעים ביותר.

בין פנדמיה לאינפודמיה: האם אפשר היה לצמצם את הפייק ניוז בקורונה? Reviewed by on . מנמ"רית משרד הבריאות, רונה קייזר, שהשתתפה בוובינר הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, התייחסה בהרצאתה לזווית מעניינת סביב הקורונה, שבוודאי עוד תי מנמ"רית משרד הבריאות, רונה קייזר, שהשתתפה בוובינר הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, התייחסה בהרצאתה לזווית מעניינת סביב הקורונה, שבוודאי עוד תי Rating: 0

הגיבו