תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » הבריאות הדיגיטלית אחרי הקורונה: לקחים ואתגרים לעתיד
דרושה: האצה בתהליכי דיגיטציה במערכות הבריאות. אילוסטרציה: BigStock

הבריאות הדיגיטלית אחרי הקורונה: לקחים ואתגרים לעתיד

הבריאות הדיגיטלית היא אחד משלושת התחומים החמים שיעסיקו את העולם הטכנולוגי, את מערכות הבריאות, ממשלות ובעיקר את הציבור ● בשלב הזה ברור, כי אוטומציה של תהליכים דיגיטליים רפואיים תעמוד בראש סדרי העדיפויות של מערכת הבריאות וארגוני קופות החולים

מאת 25 במאי 2020, 16:32 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אנחנו לא לבד. הסוגיות האלו עולות כמעט בכל העולם. היעדרה של אוטומציה גדולה יותר בתהליכים רפואיים הורגשה היטב. גרטנר, למשל, צופה שעד שנת 2023, מחצית מספקי הבריאות האמריקניים יקדישו משאבים לפריסת אוטומציה של תהליכים רובוטיים (RPA). על פי תחזית גרטנר, נכון לעכשיו, רק 5% מתחום הבריאות משתמשים בפלטפורמות RPA

הבריאות הדיגיטלית נחשפה לציבור הרחב בתקופת משבר הקורונה, אבל לכל מי שמעורה ועוקב אחר הנושא, הדיבורים על הצורך במערכות חכמות וביישומים שיאיצו את תהליכי הדיגיטציה במערכת הבריאות, הן לטובת ייעול המערכות והן לטובת שיפור השירות לאזרח, עלו על סדר היום כמה פעמים בשנים האחרונות.

במרץ 2018 קיבלה הממשלה החלטה, המאמצת את התוכנית הלאומית של השר יעקב ליצמן, שגובשה יחד עם ישראל דיגיטלית, כמנוע צמיחה לאומי ליצירת אקו-סיסטם למחקר ופיתוח רפואי, שעושה שימוש בכלי ביג דטה. עוד קבעה הממשלה יעד, שלפיו מערכת הבריאות בישראל תהיה מהמובילות בעולם.

עוד נאמר, כי התוכנית תאפשר לצמצם פערים, צדק חלוקתי, שיאפשר שירות טוב יותר לתושבי הפריפריה, וכמובן התרומה הייחודית של הבריאות לתל"ג של ישראל. ואכן, חלקם של הסטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית מתוך סל כל חברות ההזנק בישראל צמח בצורה מהירה בשנים האחרונות. בין היתר, עד לקורונה פעלו בישראל יותר מ-25 חממות. רשות החדשנות פרסמה קול קורא לחברות הזנק ישראליות, המזמין אותן לבצע פיילוטים בתחום הבריאות הדיגיטלית בבתי חולים נבחרים בעולם, זאת במסגרת שיתוף פעולה שהושג בין הרשות ובין מרכזים רפואיים.

משבר הקורונה הפנה את הזרקורים מחדש אל החדשנות הישראלית בתחום הבריאות. בשלב הזה ברור, כי אוטומציה של תהליכים דיגיטליים רפואיים תעמוד בראש סדרי העדיפויות של מערכת הבריאות וארגוני קופות החולים. הרפואה מרחוק, שהוכיחה את עצמה בצורה מלאה בזמן הקורונה, הפכה להיות כבר שגרת טיפולים בלא מעט ארגונים.

הקורונה העלתה את קרנם של המנמ"רים במערכת הבריאות. "אנחנו, צוות ה-IT, שותפים מלאים ונמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה, כמו כל המרכזים הרפואיים. כתוצאה מהמשבר, העולם השתנה, וכחלק ממנו גם העולם הרפואי, על כל רבדיו", אמר שימי ארסנט, מנמ"ר המרכז הרפואי שיבא תל השומר. "מה שאנחנו מנסים לעשות – ובהצלחה – בהיבט הטכנולוגי הוא למצות את המיטב ולעשות מהלימון לימונדה".

ארנסט ישתתף בוובינר Digital Corona של אנשים ומחשבים, שייערך בבלייב ב-4.6.2020. מנמ"רים נוספים, רופאים שמנהלים את החדשנות בבתי החולים ובארגוני בריאות, יזמים ומשקיעים, ישתתפו בכנס וידונו בכנס כיצד החדשנות הישראלית פורצת דרך וסייעה למאבק בקורונה. מעניין יהיה לשמוע את הזווית של רופאים שהיו בחזית המאבק בקורונה, שאחראים גם ליישומי חדשנות בבתי החולים ובארגוני הבריאות.

הזרמת המשאבים מצד הממשלה – תנאי למימוש התוכניות

אין ספק שהתנאי למימוש כל התוכניות הוא הזרמת המשאבים המתאימים מצד הממשלה. התקציבים הרבים ששוריינו לתוכנית הלאומית של בריאות דיגיטלית זלגו באופן איטי ביותר למקומות שהם היו צריכים להגיע בגלל תהליכי בירוקרטיה במערכת הבריאות הענקית, שזקוקה גם לזריקות התייעלות דחופות, כחלק ממסקנות לאומיות סביב השאלה איך נערכים טוב יותר לגל נוסף של קורונה או כל מגיפה אחרת.

אנחנו לא לבד. הסוגיות האלו עולות כמעט בכל העולם. היעדרה של אוטומציה גדולה יותר בתהליכים רפואיים הורגשה היטב. גרטנר, למשל, צופה שעד שנת 2023, מחצית מספקי הבריאות האמריקניים יקדישו משאבים לפריסת אוטומציה של תהליכים רובוטיים (RPA). על פי תחזית גרטנר, נכון לעכשיו, רק 5% מתחום הבריאות משתמשים בפלטפורמות RPA.

גרטנר מגלה גם, כי ההשפעות של מגיפת הקורונה מביאות להגברת הלחץ על מקבלי ההחלטות בתחום הבריאות לייעל את העלויות ולהפיק את המרב מהמשאבים הקיימים, מה שמגביר את העניין באימוץ ה-RPA. עבור מגזר הבריאות, המיקוד של אימוץ ה-RPA הוא על משימות כמו דלפק העזרה של ה-IT’ אישורי רופא או הערכת זכאות הביטוח.

עוד מגלה גרטנר, כי בשלוש השנים הבאות, 20% מהאינטראקציות בין המטופלים "יהיו כרוכים בסוג כלשהו של יכולת AI בתהליכים קליניים או לא קליניים", שנמצאים רק ב-4% מהאינטראקציות המתרחשות היום.

שורה תחתונה: הבריאות הדיגיטלית היא אחד משלושת התחומים החמים שיעסיקו את העולם הטכנולוגי, את מערכות הבריאות, ממשלות ובעיקר את הציבור. הקורונה דילגה על הדילמה באיזה סדר עדיפות יש למקם את מערכת הבריאות מבחינת משאבים. בישראל, יש לציין, כי תקציבי הבריאות הם השניים בגודלם אחרי הביטחון. הכנסת תהליכים דיגיטליים במהירות ושיפור המערכות השונות תביא לכך, שהתקציבים הרבים שהוקצו לכך יגיעו ביעילות רבה יותר למקומות הנכונים, ואולי אף יביאו לחיסכון בכסף ובוודאי בחיי אדם.

הבריאות הדיגיטלית אחרי הקורונה: לקחים ואתגרים לעתיד Reviewed by on . הבריאות הדיגיטלית נחשפה לציבור הרחב בתקופת משבר הקורונה, אבל לכל מי שמעורה ועוקב אחר הנושא, הדיבורים על הצורך במערכות חכמות וביישומים שיאיצו את תהליכי הדיגיטציה הבריאות הדיגיטלית נחשפה לציבור הרחב בתקופת משבר הקורונה, אבל לכל מי שמעורה ועוקב אחר הנושא, הדיבורים על הצורך במערכות חכמות וביישומים שיאיצו את תהליכי הדיגיטציה Rating: 0

הגיבו