תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » "עתיד ההיי-טק הישראלי תלוי בחינוך הערבי"
סאמי סעדי ורביטל דואק, המנכ"לים המשותפים של צופן, עם משתתפי ההאקתון. צילום: יח"צ

"עתיד ההיי-טק הישראלי תלוי בחינוך הערבי"

כך אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן - הארגון שיזם את האקתון, בו לקחו חלק יותר ממאה תיכוניסטים ערבים שהאהבה לתחום המחשבים בוערת בהם

מאת 16 במרץ 2020, 14:03 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

רשות החדשנות פרסמה באחרונה דו"ח ולפיו בתעשיית ההיי-טק חסרים כ-18,500 מהנדסים. רגע לפני הכניסה של מערכת החינוך כולה לבידוד, התקיים באוניברסיטת תל-אביב האקתון תיכונים של ארגון צופן.

"הבנו שהכל מתחיל בחינוך, נוער ערבי לא מכיר את תחום ההיי-טק, ישנם בני נוער שעבורם היי-טק זה לתקן מחשבים, ראוי שידעו מקבלי ההחלטות וגם בכירי המשק שעתיד היי-טק הישראלי תלוי בחינוך הערבי, אם רוצים להגדיל את כמות הערבים המשתלבים בתעשייה – זה חייב להתחיל בשלב זה", כך אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן.

האקתון תיכונים. צילום: יח"צ

האקתון תיכונים. צילום: יח"צ

ההאקתון כלל יותר ממאה תיכוניסטים ערבים, שהאהבה לתחום המחשבים בוערת בהם. התלמידים, מ-20 בתי ספר שונים (בעראבה, סכנין, טמרה, שפרעם, אום אל פחם, נצרת, כפר קאסם ועוד) התחרו ביניהם על פיתוח פתרונות (אפליקציה) העונים על צורך ובעיה שהם מתמודדים עמה.

מטרת ההאקתון, שכאמור יזמו אנשי ארגון צופן – הפועל מאז 2007 לחיבור וחיזוק הקשר בין החברה הערבית להיי-טק הישראלי- הייתה לחשוף את התלמידים להתנסויות בהיי-טק, לרבות פתרון בעיות ועבודה בצוות, ולעשות זאת ברוח תחרותית ובלו'"ז מאתגר. האירוע אפשר לתלמידים הצעירים טעימה מעשית בתחום ההיי-טק רגע לפני שהם עוברים לשלב בחירת מקצוע בלימודים.

רביטל דואק, מנכ"לית משותפת צופן: "שילוב האוכלוסייה הערבית בהיי-טק הוא רווח נקי למשק ולכלכלה הישראלית. אם אנחנו רוצים להגדיל את כמות הערבים בתעשייה בישראל, זה חייב להתחיל מוקדם ככל הניתן, במערכת החינוך. לכן, צופן מקדמת פרויקטים בתיכונים שכוללים מפגשים כמו ההאקתון".

האקתון תיכונים ערביים. צילום: יח"צ

האקתון תיכונים ערביים. צילום: יח"צ

האירוע לווה על ידי צוות מנטורים, מהנדסים מחברות היי-טק שונות, שעברו בין הקבוצות וייעצו לתלמידים בתהליך פיתוח המוצר. בתומו הקבוצות הציגו את התוצרים בפני חבר השופטים, שכלל את פז הירשמן, מנכ"ל אשכול רשויות דרום השרון, לשעבר מנכ"ל משותף של צופן; איה אשדת, מנכ"לית קודה; איה צפתי,  טכנופדגוגית ויזמת חינוך; מיכל מיכאלי, מנהלת פיתוח עסקי בינלאומי של העיר תל-אביב, יזמת ואשת הון סיכון; ספאא' עיק, מהנדסת תוכנה בגוגל; ותאלה ח'אזן, חוקרת ודוקטורנטית בנוירוביולוגיה, ממייסדות פורום AWSc של נשים ערביות במדע והנדסה.

האקתון תיכונים ערביים. צילום: יח"צ

האקתון תיכונים ערביים. צילום: יח"צ

במהלך היום, התלמידים חשבו על פתרונות לבעיות שונות בעזרת אפליקציות. הקבוצה מתיכון ביישוב טוראן, פתחה אפליקציה המסייעת להתייעלות כלכלית, לדוגמה: במידה שישנה חריגה בהוצאות החודשיות, האפליקציה תתריע על כך. בנוסף, היא תעזור לגבש תכנית מסודרת ודרך פעולה לחיסכון, עד לתאריך יעד שהוגדר במערכת. שדא אבו דיבה, בת 17 מתיכון טוראן: "ההאקתון  חשף אותי לדברים חדשים, איך עובדים בהיי-טק פרקטית, ואיך זה לפתח אפליקציה. זה נתן לי כלים מעשיים". בנוסף סיפרה כי היא מאוד חוששת מהתחום, בגלל האתגרים הניצבים בפני נשים ערביות בהיי-טק: שעות עבודה אל מול משפחה. "אמא שלי לא אוהבת את זה שאני רוצה לעבוד בהיי-טק, אני יודעת שזה יהיה קשה הרבה יותר מאשר אם אפנה למקצוע אחר, אבל אני יודעת שאני לא רוצה לעסוק במקצוע סתמי ושגרתי".

קבוצת תלמידים נוספת, מכפר קאסם, יצרה מוצר שיסייע להתמודד עם המרחק של בתי ספר במגזר הערבי. חלק ניכר מבתי ספר מרוחקים, ולכן קשה להגיע אליהם מהכפרים, מה שמביא תלמידים רבים להחסיר שעות לימודים או היעדר לחלוטין מבית הספר. הקבוצה פיתחה אפליקציה שיתופית, בסגנון אובר, המיועדת לתלמידים, הורים ומורים מאותו בתי ספר.

באפליקציה, כל משתמש יתריע לקראת נסיעה קרובה שיש לו מאזור מסוים לכיוון הבית ספר, דבר שיעזור  לתלמידים מאזורים מרחוקים בכפר להגיע לבית ספר, ובזמן. מאריה טאהא בת 16 ממקיף כפר קאסם: "אני מאחרת על בסיס יומיומי, בלית ברירה. האפליקציה הזאת ממש נועדה עבורי ובשביל חבריי ולהורים שלי". בנוגע לתחום היי-טק היא סיפרה: "היום הזה רק גרם לי להבין כמה אני רוצה את המקצוע הזה, זו פעם ראשונה שאני מתנסה במשהו כזה. חשבתי שזה עולם אחר בכלל". גם מאריה חוששת לנסות להשתלב בהיי-טק בגלל היותה אישה, ואמרה: "אני עדיין מתלבטת כי זה תחום קשה לנשים והמורות שלי מספרות כמה זה קשה לנשים, ואיך הן ניסו וויתרו, ושזה לא תחום מתאים לאישה".

גוהאנה מוסטפא, מנהלת מיזם התיכונים "שיעורים להיי-טק" בארגון צופן, סיפרה: "תלמידים רבים, כולל חכמים וחרוצים ובעלי פוטנציאל, אינם חשופים לנושא, וכך נוצר מצב שהם חושבים שמהנדס היי-טק זה סוג של חייזר, שלא מנהל חיים נורמליים, ולמהנדסים ערבים אין סיכוי לשרוד בתעשייה. לכן, הרבה נרתעים מזה ולא מנסים".

בצופן, הבינו, כאמור, את החשיבות שבהשקעה בטווח הגילאים המדובר, ולכן דואגים ופועלים רבות בשיתוף עם בתי הספר ותיכונים. בנוסף לאירועים מסוג זה, ישנם סיורים בחברות היי-טק, הכשרות, מפגשים של הורים ותלמידים עם סטודנטים ומהנדסים. "לאט לאט אנחנו שוברים את הסטיגמה על המהנדס היי-טק התל-אביבי הגבר", הצהירו בתקווה.

"עתיד ההיי-טק הישראלי תלוי בחינוך הערבי" Reviewed by on . רשות החדשנות פרסמה באחרונה דו"ח ולפיו בתעשיית ההיי-טק חסרים כ-18,500 מהנדסים. רגע לפני הכניסה של מערכת החינוך כולה לבידוד, התקיים באוניברסיטת תל-אביב האקתון תיכ רשות החדשנות פרסמה באחרונה דו"ח ולפיו בתעשיית ההיי-טק חסרים כ-18,500 מהנדסים. רגע לפני הכניסה של מערכת החינוך כולה לבידוד, התקיים באוניברסיטת תל-אביב האקתון תיכ Rating: 0

הגיבו