תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » אז מי יעבוד בהיי-טק?
הגיוון האנושי צריך לעלות למקום גבוה בסדר העדיפויות של הענף. צילום אילוסטרציה: BigStock

אז מי יעבוד בהיי-טק?

הממצאים של דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות כוללים נתונים אופטימיים, אבל גם שמים מראה בפני התעשייה ● על המעסיקים לרדת מהעץ ולהבין שכדאי להם להתחיל לחפש את העובדים החדשים שלהם גם במגזרים שבהם הם לא עשו זאת עד כה

מאת 16 בדצמבר 2018, 16:23 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

במוקדם או במאוחר, מי שמחפש עובדים יצטרך לגייס ערבים, חרדים, בוגרי מכללות ובני מגזרים אחרים. אחרת נגיע למצב שבו המונח "אומת הסטארט-אפ" יהיה ריק מתוכן, והיא תהפוך לפרק בהיסטוריה של מדינת ישראל

המחסור בכוח אדם בהיי-טק, שילוב מגזרים ש-"זוכים" לתת ייצוג בענף ומידת ההכשרה למקצועות הנדרשים עלו בימים האחרונים על סדר היום, כמה פעמים. אחת מהן הייתה הבוקר (א'), עם פרסומו של דו"ח הגיוון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, שקובע כמה נתונים מעניינים: ראשית, הוא מראה את האפליה הקיימת נגד נשים, חרדים וערבים. ושנית, הוא מצביע על מחסור של 15 אלף עובדים בענף – גידול של 3,000 עובדים לעומת השנה שעברה. או, כמו שהם מעדיפים לקרוא לזה, 15 אלף משרות פנויות.

באין מענה מתאים למחסור, חברות ההיי-טק מחפשות דרכים שונות כדי לצמצם אותו. אחת המרכזיות שבהן היא העברת הפעילות למיקור-חוץ, כשהמדינה הפופולריות ביותר בהקשר זה היא אוקראינה.

עוד ממצא חשוב בדו"ח, שרשות החדשנות כבר חשפה אותו בעבר, הוא ששיעור המועסקים בהיי-טק מכוח העבודה בישראל עומד על 8% בלבד. לכן, מנסים ברשות לעשות פעולות שונות כדי לצמצם את הפערים.

האחריות – גם על המעסיקים

אך מעבר להמלצות הדו"ח, שמופנות בחלקן הגדול לממשלה, גם למעסיקים בענף יש אחריות לא קטנה למצב שנוצר, ולפעמים נדמה שיש כאלה שנהנים לשמר את קיומו של המחסור.

שלא יובן שלא כהלכה: המחסור הוא אמיתי, אבל אילו חלק מהמעסיקים היו קצת מתאמצים, ומוכנים להשתחרר מסטיגמות שונות, ייתכן שהוא היה מצטמצם. כך, למשל, בדו"ח נכתב שלמרות המחסור, רבים מבוגרי המכללות לא מצליחים למצוא עבודה, אף על פי שרמתם לא נופלת מזו של בוגרי האוניברסיטאות.

הסיבה העיקרית היא דעות קדומות והצלחה מסחררת של ראשי האוניברסיטאות, שהצליחו לשכנע יותר מדי אנשים שבוגר מכללה אקדמית ברמה גבוהה פחות טוב ממי שסיים את התואר באחת מהאוניברסיטאות, יהא ציונו אשר יהא. אין לכך כל ביסוס מדעי, ויש בשוק מאות חברות שגייסו בוגרי מכללות והן לא מצטערות. הטענה הרווחת היא שתנאי הקבלה למכללות שונים מהאוניברסיטאות, ובמילים אחרות – שהן מורידות את סף הכניסה. גם זו הכללה חסרת בסיס, ובדיוק כמו שיש פערים בתנאי הקבלה במוסדות האוניברסיטאיים, כך יש שוני בתנאי הקבלה למכללות השונות. ובכלל, אלה מהן שמורידות את רף הכניסה לא עושות את זה רק מטעמים כלכליים, כדי למלא כיתות, אלא כחלק ממשימה לאומית של צמצום פערים ומתן אפשרות לכל אחד מכל מקום בארץ ללמוד את מקצועות המדעים.

בוגרי המכללות הם רק פן אחד של סיפור החלופות שקיימות בשוק ומעסיקים מעדיפים לא לנצל אותן. יש עוד שלושה מגזרים ש-"זוכים" לתת ייצוג: הנשים, החרדים והערבים.

אצל נשים המספרים אולי גדולים יותר, אבל צריך לקחת בחשבון שגם שיעורן באוכלוסיה גדול יותר מזה של החרדים והערבים. כך, הנשים מהוות 23% מהמועסקים במקצועות הטכנולוגיים בהיי-טק (ככלל הוא עומד על כשליש) ורק על 16% כשזה מגיע לדרגי הניהול. אצל חרדים וערבים המספרים הרבה יותר קטנים.

עם זאת, יש נתונים מעודדים: מספר הסטודנטים הערבים להנדסה ולמדעי המחשב נמצא בעלייה תלולה והשיעור שלהם מענף ההיי-טק שילש את עצמו בשנים האחרונות. עם זאת, עדיין מדובר ב-3% בלבד. עדיין, יש למעסיקים רבים קושי לשלב אותם, והם מוצאים תירוצים שונים ומשונים כדי לסנן אותם, על מנת שלא לעבור על החוק, שאוסר אפליה בקבלה לעבודה על רקע מוצא, דת, לאום וכיוצא בזה.

כנ"ל לגבי החרדים: למרות השיח הכללי בחברה, שמעודד אותם או דורש מהם לצאת לעבודה, עדיין הם מודרים באופן לא רשמי מחברות רבות.

הדו"ח החמור של מכון טאוב

המעסיקים שמדירים חרדים וערבים יכולים לתרץ את מעשיהם בדו"ח חמור מאוד שפורסם בשבוע שעבר על ידי מכון טאוב. עורכי הדו"ח קבעו באופן נחרץ וחסר תקדים שפוטנציאל ההעסקה של ערבים וחרדים בהיי-טק נמוך מאוד. מעבר לנימה הגזענית הנובעת ממסקנות הזויות אלה, הדו"ח הזה עלול לגרום נזק חמור יותר ולהחמיר את המחסור בעובדים.
החוקר שחקר את הנושא הסתמך על מבחן כישורים בינלאומי, שעושים לעובדים בתחומים שונים, והמשתתפים במחקר לא עברו את המבחנים. האם תלמיד שנכשל במבחן במתמטיקה, למשל, נפסל לכל החיים? כמובן שלא. במקום זה, יש להכשיר את אותם עובדים למקצועות הנדרשים, על מנת לשפר את המיומנויות שלהם. גם המהנדס המבריק ביותר בחברת ההיי-טק הכי נחשבת לא נולד עם ציון 100 במדעים. הוא למד, התמיד והצליח.

רשות החדשנות מיהרה לגנות את הממצאים, ולו בשל הריח הגזעני שלהם. חשוב שהגינוי הזה והפתרונות שמאפשרים לשנות את המציאות אצל החרדים והערבים יגיעו לידיעת כל המעסיקים.

השורה התחתונה: את המחסור בעובדים צריך לפתור בכמה ערוצים מקבילים. האחד, לטווח הארוך, הוא הכשרה מגיל צעיר ועידוד תלמידים ללמוד מדעים ומקצועות מחשב. הפתרון האחר הוא הכשרות והסבות אקדמאים למקצועות ההיי-טק. הפתרון הנוסף והקריטי הוא לטווח המידי: המעסיקים חייבים להתאמץ לגייס כוח אדם שקיים בשוק ומחפש עבודה – ולכל הדעות, לפחות חלק גדול ממנו מתאפיין במוסר עבודה גבוה ורצון להצליח. הם יצטרכו לעשות זאת גם בגלל המסקנה העיקרית של דו"ח הרשות: המצב שבו רק חלק קטן מהאוכלוסייה משתלב בהיי-טק הוא בלתי נסבל ובמוקדם או במאוחר, מי שמחפש עובדים יצטרך לגייס ערבים, חרדים, בוגרי מכללות ובני מגזרים אחרים. אחרת נגיע למצב שבו המונח "אומת הסטארט-אפ" יהיה ריק מתוכן, והיא תהפוך לפרק בהיסטוריה של מדינת ישראל.

 

אז מי יעבוד בהיי-טק? Reviewed by on . המחסור בכוח אדם בהיי-טק, שילוב מגזרים ש-"זוכים" לתת ייצוג בענף ומידת ההכשרה למקצועות הנדרשים עלו בימים האחרונים על סדר היום, כמה פעמים. אחת מהן הייתה הבוקר (א') המחסור בכוח אדם בהיי-טק, שילוב מגזרים ש-"זוכים" לתת ייצוג בענף ומידת ההכשרה למקצועות הנדרשים עלו בימים האחרונים על סדר היום, כמה פעמים. אחת מהן הייתה הבוקר (א') Rating: 0

הגיבו