החל מהיום: תוכנת יבמ תתחרה מול אלופי האלופים בשעשועון ג'פרדי

הענק הכחול בנה מחשב בשם ווטסון, שמתייצב היום (ב') לשלושה ימים רצופים של משחק מול שני השחקנים הטובים ביותר בג'פרדי בכל הזמנים ● חלק מהתוכנה של ווטסון פותח במעבדות המחקר של יבמ בחיפה

תוכנה של יבמ (IBM), שפותחה, בין היתר, במעבדת המחקר שלה בחיפה, תשתתף החל מהיום (ב') בשלב הגמר של שעשועון הידע הטלוויזיוני האמריקני ג'פרדי (Jeopardy). השעשועון, ששודר בעבר בישראל בשם "מלך הטריוויה", דורש לא רק שליטה וידע מקיף במגוון רחב ביותר של תחומי תוכן, אלא גם כושר הבנת שאלות בשפה אנושית רגילה. המשתתפים בשעשועון מקבלים את התשובה – ונדרשים לענות מה הייתה השאלה. המחשב, ווטסון, יענה בקול מסונתז.

מול המחשב של הענק הכחול, שקרוי על שם מייסד יבמ, תומס ג'י ווטסון, יתחרו שני אלופי האלופים של ג'פרדי בכל הזמנים – קן ג'נינגס ובראד רוטר. ג'נינגס זכה ב-74 תוכניות רצופות של השעשועון וגרף 2.5 מיליון דולרים. רוטר זכה בשיא הפרסים בתוכנית – 3.25 מיליון דולרים – ועשה זאת החל מרצף המשחקים הראשון שלו ועד לשלושה טורנירים של "אלוף האלופים" של ג'פרדי.

התחרות תימשך שלושה ימים. המנצח יגרוף מיליון דולרים, הזוכה במקום השני ישלשל לכיסו 300 אלף דולרים והמתחרה שיגיע למקום השלישי – 200 אלף. ג'נינגס ורוטר יתרמו מחצית מזכיותיהם למטרות צדקה ויבמ תתרום את כל סכומי הזכייה שלה. כדי לנצח, יש להציג תשובות נכונות ב-90%-85% מהמקרים.

צוות מדעני יבמ שמאחורי פיתוח ווטסון התמודד עם אתגר מחקרי שלא זכה עד עתה למענה מלא: בניית מערכת ממוחשבת שתתמודד עם היכולת האנושית לענות על שאלות המוצגות בפניה בשפה מדוברת רגילה – במהירות, בדיוק וברמת ביטחון שמקבילות לאלה של בני אנוש. פורמט המשחק מציג את האתגר האולטימטיבי בתחום הזה: הרמזים שאותם מקבל המתמודד בדרך להצגת התשובה מחייבים ניתוח של משמעות חבויה בטקסט, אירוניה, חידות מילוליות ומבנים מורכבים אחרים שעימם יודע המוח האנושי להתמודד – בעוד שמערכות מחשב מסורתיות אינן ערוכות לטפל בתכנים ובשאלות כאלה.

עוצמת החישוב הנדרשת לצרכים האלה מסופקת על ידי תצורת אשכול שכוללת עשרה שרתי Power 750 של יבמ, כל אחד מהם בממדים של מקרר גדול. על אותם שרתים פועלים אלגוריתם מורכב לניתוח שפה ובסיס נתונים גדול במיוחד, עם 15 טרה-בייט של זיכרון, השקולים לתוכן של כמיליון ספרים מודפסים. השרת משלב מספר גדול של מעבדים בעיבוד מקבילי, והוא הותאם לטיפול במספר גדול של משימות שיש לבצע במהירות. המערכת משלבת טכנולוגיות לטיפול במשימות בו-זמניות ובניתוח נתונים בזמן אמת. יישום התוכנה מאפשר לווטסון לתקשר עם הסביבה בשפה טבעית לחלוטין. המחשב מבין את השאלה המוצגת לו בדיבור, מנתח אותה, מוצא את התשובה לה ומשמיע אותה בקול מסותנז.

לפני כל מענה, המחשב מבצע מספר שלבים: ראשית, הוא מנתח את השאלה – מפרק אותה ובוחן את הקשר בין המילים. לאחר מכן, הוא מריץ חיפוש בבסיס הנתונים. לפי חוקי המשחק, ווטסון לא מקושר לאינטרנט, כדי שלא לתת לו יתרון על השחקנים בני האנוש. החיפוש מתבצע על גבי מאגר עצום של נתונים ומסמכים שנאספו מראש, ובונה תת-מאגר של מקורות פוטנציאליים לתשובה. כמה תשובות אפשריות מוגדרות על ידי אלגוריתמים שונים שסורקים את המסמכים שאותרו קודם. אלה מוערכות זו מול זו בעזרת אלגוריתמים שבוחנים שמות אנשים, שמות מקומות והקשרים גיאוגרפיים, תאריכים ועוד. סיכום התשובה וההחלטה הסופית מתרחשים בפחות משלוש שניות לאחר סיום השאלה, אחרת אין למחשב כל סיכוי לנצח את האנשים הניצבים מולו.

ווטסון – לא רק לשעשועונים

לדברי יבמ, ווטסון ממשיך את השושלת של "כחול עמוק" (IBM Deep Blue) – המחשב שניצח את גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט, ב-1997. על פי הענק הכחול, מדובר בהרבה יותר מהפגנת שרירים טכנולוגית במשחק טלוויזיה, שכן ניתן לרתום את עוצמת המיחשוב של ווטסון למחקר רפואי, לחיזוי אקלים ומזג אוויר וליישומים נוספים. עוד נמסר מהחברה, כי תכנון המחשב ומבנהו הייחודי מבשרים עידן חדש בתחום ה-IT, שבו מכונות מסוגלות ללמוד, להבין, לנתח ולהגיב לכמויות גדולות של נתונים בזמן אמת.

פיתוח ווטסון ארך ארבע שנים, כפרויקט משותף למעבדות המחקר של יבמ ברחבי העולם, ובכלל זה המעבדה בחיפה. החוקרים בחיפה מתמקדים בהיבטים שונים של יכולות חיפוש מתקדמות, הרחבת מסגרת של שאילתות ממוחשבות והגדרת הקשרים אסוציאטיביים שמשרתים את היכולת של ווטסון לדלג בין תכנים ומונחים שונים, כדי להבין את ההקשר שבו הם מוצגים.

ההשתתפות במשחק היא חלק מתהליך פיתוח יכולות חדשות של מחשבים שידעו לתקשר ישירות בשפה טבעית, מדוברת. בסופו של דבר, חוזים ביבמ, ניתן יהיה להפעיל יישומים ממוחשבים שמתקשרים עם הסביבה בשפה טבעית ולא בשורות קוד או בשדות מוגדרים, ולנתח באמצעותם כמויות גדולות של מידע בלתי-מובנה.

יצוין, כי ווטסון לא מקבל החלטות ולא מחליף בני אדם. הוא מסייע להם ופועל על פי הנחיותיהם. המחשב מעבד כמויות גדולות של נתונים ומציג את המידע הנדרש לקבלת החלטות, כמו גם המלצות לגבי ההחלטות האלה.

פריצת הדרך הטכנולוגית בתחום הממשק בין המחשב ובין בני האדם הסובבים אותו, ויכולתו לתקשר בשפה מדוברת, מאפשרים לקדם את השימוש במחשבים בתחומים חדשים ורחבים מאי-פעם. כך, למשל, יוכל מחשב שכזה לסייע לרופא לקבל את המידע הנדרש לצורך אבחנה, לסייע לאזרחים הנזקקים למידע אודות שירותי הממשלה לקבל אותו באופן נוח וקל וכן לספק מידע לתיירים המבקרים באתרים שונים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים