הממשלה: חברות רב-לאומיות אחראיות ל-63% מהמו"פ בישראל

סקר של המולמו"פ במשרד המדע העלה כי מעל למחצית משרות המו"פ העסקי בישראל - בחברות רב-לאומיות זרות ● שר המדע, יעקב פרי, קורא להגדיל את התקציב המופנה לתחום

הייצוא הכללי מישראל - בירידה, ייצוא ההיי-טק - בעלייה. צילום אילוסטרציה: BigStock

63% מההוצאות על מו"פ בישראל מגיעים מחברות רב לאומיות זרות – כך עולה מסקר שביצעה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) שבמשרד המדע. החברות הללו מעסיקות יותר ממחצית מהעובדים בתחום בארץ.

מנתוני הסקר, שמתפרסמים היום (א') אולם נכונים ל-2011, עולה כי הוצאות המו"פ גדלו באותה השנה ב-13% בהשוואה ל-2010 ועמדו על שישה מיליארד דולר. הענפים המובילים במונחי ההוצאה למו"פ היו בתחום ההיי-טק – ענף המחקר המדעי והפיתוח וענף התוכנה.

המולמו"פ סקר את השוק, בכלל זה את מרכזי הפיתוח והחברות המקומיות שנרכשו על ידי חברות רב-לאומיות זרות ויש להן פעילות ניכרת בתחום. בין הענקיות שבולטות בארץ בתחום ניתן למצוא את HP, אפל (Apple), גוגל (Google), יבמ (IBM), אינטל (Intel), מיקרוסופט (Microsoft), טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ו-eBay.

פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ. צילום: פלי הנמר

פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ. צילום: פלי הנמר

במשרד המדע חילקו את הנתונים לחברות באופן כללי ולחברות זרות בפרט. עולה מהן כי מספר המשרות ב-2011 עמד על 34,356 – עלייה של כ-2% לעומת 2010. מתוכן, 39% בענף המו"פ, 40% בענף התוכנה ו-18% בענפי התעשייה.

זאת ועוד, ייצוא המו"פ של החברות הרב-לאומיות מישראל הסתכם ב-2011 ב-4.2 מיליארד דולר והיווה 93% מכלל יצוא המו"פ במשק – גידול של כ-12% לעומת 3.7 מיליארד ב-2010. 68% ממנו היה לארצות הברית ו-27% – לאירופה. ייצוא המו"פ כולל אספקת שירותי מחקר ופיתוח לחברות בחו"ל, בעיקר לחברות האם של החברות שממוקמות בארץ, אך אינו כולל מכירות של סטארט-אפים ושל פטנטים וידע. כמו כן, ברוב המקרים, הוצאות המו"פ של חברות אלה ממומנות על ידי חברות האם הזרות ונחשבות לייצוא שירותי מו"פ של החברות הישראליות.

מספר המשרות במרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות הזרות בישראל עמד בשנה הנסקרת על 23,131 משרות וההוצאות שלהם הסתכמו ב-4.2 מיליארד דולר (71% מהוצאות המו"פ של החברות הרב-לאומיות שלהן סניף או חברה בישראל).

מה עם חברות ישראליות שיש להן חברות בנות בחו"ל?

הסקר בדק גם את המו"פ בחברות ישראליות שיש להן בעלות על חברות בנות בחו"ל, כגון טבע ואלביט. הוצאות המו"פ של חברות מסוג זה הסתכמו ב-2011 ב-3.6 מיליארד דולר – גידול של 7% לעומת 2010, והיוו 38% מכלל ההוצאות למו"פ עסקי במשק הישראלי. ייבוא המו"פ מחברות רב-לאומיות בבעלות ישראלית הסתכם באותה השנה ב-476 מיליון דולר – עלייה של 14% בהשוואה ל-2010 – והיווה כ-78% מכלל ייבוא המו"פ במשק הישראלי.

יעקב פרי, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. צילום: קובי קנטור

יעקב פרי, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. צילום: קובי קנטור

ההוצאות למו"פ של חברות הבת של החברות הישראליות בחו"ל הסתכמו ב-2011 במיליארד דולר והיוו תוספת בשיעור של כ-29% לפעילות המו"פ של החברות בישראל. רק כשליש מפעילות המו"פ שלהן בשנים 2010-2011 בוצע עבור חברות האם הישראליות.

"הידע וה-IP שנוצר מהפעילות הענפה של מרכזי המו"פ בארץ מועבר כולו לשימושן של חברות האם בחו"ל", הסביר יו"ר המולמו"פ, פרופ' יצחק בן ישראל. "מרכזי מו"פ אלה מגישים בשנים האחרונות כ-1,000 בקשות מקוריות לפטנטים מדי שנה, כאשר הבעלות על פטנטים אלה נותרת בידי חברות האם ולמעשה, הידע הישראלי זולג החוצה".

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, ציין כי "כלכלת ישראל נסמכת במידה רבה על מקורות מימון ממדינות אחרות לצורכי מחקר ופיתוח, וזהו מצב שברירי. "אם לא נגדיל את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח יעורערו בסיסי הידע של ישראל והמרוויחים העיקריים מהיצירתיות הישראלית יהיו החברות הרב-לאומיות. במקביל לעידוד חברות רב-לאומיות לבנות מרכזי מו"פ בישראל, עלינו להרחיב את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים