המולמו"פ מתריעה: ששית מבוגרי מדעי המחשב נשארים בחו"ל שנים אחרי תום הלימודים

המדובר בנתונים הגבוהים פי שלושה מהממוצע של כלל האקדמאים הישראלים ששהו בחו"ל לפחות שלוש שנים - כך על פי הסקירה שערכה הלמ"ס עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ● השוהה המצוי: רווק, צעיר, בעל תואר שלישי במתמטיקה או מדעי המחשב ● השיעור הגבוה ביותר של השוהים הוא מקרב בוגרי מכון ויצמן למדע (17.8%) ולאחריו הטכניון (9%) ● פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה: "אני מאמין שבשנים הקרובות נתחיל לראות ירידה בשיעור הישראלים האקדמאיים השוהים בחו"ל"

תופעת בריחת המוחות מהמדינה נמשכת: 7.7% מבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, 14.5% מבוגרי תואר שני ו-18.6% מבוגרי התואר השלישי בתחום, נשארו בחו"ל שלוש שנים או יותר אחר תום לימודיהם – כך עולה מסקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) במשרד המדע והטכנולוגיה. המדובר בקרוב לשליש מהישראלים בעלי תואר במדעי המחשב. במועצה מדגישים, כי הנתונים גבוהים לעומת שיעורם הממוצע של כלל האקדמאים הישראלים ששהו בחו"ל לפחות שלוש שנים – נתון העומד על 5%.

הנתונים מראים, כי השהייה בחו"ל נדחית לשלבים מאוחרים יותר בקריירה, והמעבר נעשה מספר שנים לאחר קבלת התואר. כך, למשל, שיעור השוהים בחו"ל ב-2011 מבין אלו שקיבלו את התואר בין השנים 2002/3 ל-2004/5, הוא נמוך יחסית (2.5%) בהשוואה לשיעור של אלו שקיבלו את התואר בין השנים 1984/5 ל-1986/7 (כ-8%).

ככלל, השיעור של השוהים גדול יותר בקרב בוגרי אוניברסיטאות לעומת מכללות – 5.8% לעומת 3.4% בהתאמה. מבין בוגרי האוניברסיטאות, השיעור הגבוה ביותר של השוהים הוא מקרב בוגרי מכון ויצמן למדע – 17.8%, לאחריו הטכניון עם 9%, האוניברסיטה העברית עם 7.1%, אוניברסיטת תל אביב עם 6.9%, אוניברסיטת בן-גוריון עם 4.3% ואילו השיעור הנמוך ביותר הוא מקרב בוגרי אוניברסיטת בר אילן – 2.9%.

בחתך לפי מין עולה, כי נכון לשנת 2011, שיעור הגברים ששהו בחו"ל (5.8%) גבוה פי 1.4 משיעור הנשים (4.2%) מבין מקבלי התארים בכל התחומים. פער זה נשמר גם כאשר משווים בין המינים בגובה התואר ובתחום הלימודים.

שיעור השוהים גבוה יחסית גם בקרב העולים, ובמיוחד בקרב עולי ברית המועצות לשעבר שקיבלו תואר שלישי בארץ. כך, יותר מרבע מהם חיו בחו"ל בשנת 2011. אליהם הצטרפו 19.6% מהעולים מארצות הברית שקיבלו בארץ תואר שני ברפואה.

ואולם, קרוב ל-6.7% מאלה ששהו מעל שלוש שנים בחו"ל בשנת 2010 אינם מוגדרים כשוהים בחו"ל בשנה שלאחר מכן. כך, שיעורם של החוזרים ב-2011 היה גבוה יחסית בקרב בעלי תואר שני (7.5%) ונמוך יחסית בקרב בעלי תואר שלישי (4.1%). שיעורם של השבים לארץ מבין בעלי תואר ראשון היה 6.8% ומבין בעלי תואר שני ברפואה היה 5.5% בשנת 2011.

אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, יושב ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח: "הנתונים מראים שהתופעה חזקה במיוחד בקרב בעלי תארים בתחומי המדעים המדויקים, הרפואה והאומנויות. לבעלי תארים אלו קל יותר להעביר את הידע שלהם לחו"ל, לעומת מקצועות כגון עריכת דין והוראה, בהם הידע והמיומנות הם ספציפיים יותר למקום".

לדברי פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה, "בשנים האחרונות נוקטת ממשלת ישראל בצעדים כדי לעודד אקדמאים ישראלים לחזור לארץ, כגון מרכזי המצוינות שנמצאים בתהליכי הקמה, ותכניות מיוחדות של משרד הקליטה ושל המשרד המדע והטכנולוגיה, שנמצאות בשלבי יישום. לכן, אני מאמין שבשנים הקרובות נתחיל לראות ירידה בשיעור הישראלים האקדמאיים השוהים בחו"ל".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים