היסטוריה של שיבוש: על השיבושים האחרונים בפינטק והשפעתם על חיינו

בראשית, החיים היו פשוטים. תושבי הכפר צדו וליקטו יחד, ובערבים סיפרו סיפורים לאור המדורה. יום אחד הכל השתבש. אחד הכפריים הצליח לדוג שני דגים במקום אחד. חברו לכפר חשק בדג, והציע רעיון מהפכני – הוא יקח את הדג ובתמורה ייתן לדייג את הבשר שצד. זה היה רגע של שיבוש, ואורחות החיים בכפר השתנו לנוכח החדשנות שנכנסה לחייהם – הסכם מסחר.

תושבי הכפר החלו לסחור זה עם זה מכל הבא ליד: דגן, פירות, זכוכית, מתכות. כפרים שכנים שמעו על ה"מסחר" ואיך רמת החיים של המעורבים בו עלתה. הם רצו להצטרף. מאחר שהכפר השכן היה רחוק, תושביו גייסו כוח אדם בסדר גודל שלא נראה מעולם (בערך 10 אנשים). כולם נרתמו לפיתוח טכנולוגיה שתאפשר להם להגיע לכפר השכן ולסחור – דרך סלולה ראשונה, נקיה מצמחייה ועם נקודת מנוחה. שיבוש נוסף שינה את העולם.

שיבוש הפינטק הבא הגיע מהים. הספינות הראשונות הרחיבו את גבולות המסחר אל מעבר לאופק. גבולות אלו נופצו שוב כאשר האנושות למדה לנווט באמצעות הכוכבים, וכך לשוט מהר ורחוק יותר מאי פעם.

עם כל שיבוש החיים הפכו לנוחים יותר. התזונה הפכה למגוונת, רעיונות נדדו בין ארצות והיוו חממה להמצאות נוספות. בערך בשנת 600 לפנה"ס חל שיבוש נוסף – המטבע הנסחר הראשון (Currency) הומצא באנטוליה. טכנולוגיה זו אפשרה להצמיד מחירי סחורות שונות לאלמנט קבוע, והגלובליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה החלה.

ומאז…? ב-2500 השנים הבאות לא חלו הרבה שיבושי פינטק נוספים. אפילו פיתוחים כמו בנקים, בורסה, ביטוחים והלוואות נהגו באותן תקופות קדומות. שיבוש הפינטק המשמעותי הבא התרחש רק בשנת 1958, כאשר הונפקו כרטיסי האשראי הראשונים.

אבל ב-20 השנים האחרונות קרה משהו. תעשיית הפינטק פורחת. בשנת 2022 התעשייה גלגלה כ-133 מיליארד דולר, וצפי המחזור שלה לשנת 2030 הוא 556 מיליארד דולר. כיצד שובשו חיינו על ידי תעשיית הפינטק בשנים האחרונות וכיצד נבדיל בין שיבוש לפיתוח "רגיל"?

זהה את השיבוש: בין פיתוח לשיבוש

טכנולוגיה משבשת היא המצאה שיוצרת שוק חדש או מחליפה פתרון קיים באחד נוח יותר. כלומר טכנולוגיה משבשת היא משהו גדול, שמשפיע על המון אנשים. המצאת הדרכים הסלולות שציינתי היא דוגמה מאלפת לכך. פיתוחן דרש כושר המצאה וניהול עובדים בסדרי גודל עצומים לזמנם. השיבוש שיצרו היה עצום: דרכים סלולות היו אחד המפתחות לשליטה בעולם של כל אימפריה גדולה, כולל הבבלים, הרומאים ועוד.

בשנים האחרונות מגזר הפינטק הוא אחד המרשימים ביותר בתעשיית ההייטק, עם כ-26,000 חברות פעילות נכון לשנת 2023 (לעומת כ-12,000 ב-2018). אבל האם כל פיתוח פינטק הוא שיבוש? לדעתי, כיום משתמשים במונח "שיבוש" בקלות דעת. נבחן לדוגמה מיזם כמו בנק וואן זירו (One Zero). כניסת בנק חדש לשוק הישראלי מבורכת. אני אוהב את הרעיון של אפליקציה חכמה ועוצמתית, שמחליפה סניף פיזי. אני גם אוהב את השילוב של AI לייצור תובנות להתייעלות פיננסית מותאמות לכל לקוח. ועדיין, לדעתי בנק וואן זירו אינו טכנולוגיה משבשת, אלא שחקן חדש ומעניין בשוק שדורש תחרות. רק אם מיליוני ישראלים יעברו אליו ויזנחו טוטאלית את הבנק הפיזי נוכל להגדירו כטכנולוגיה משבשת.

השיבוש מסביבך: כך נראית טכנולוגיית פינטק משבשת

אז איפה כן רואים שיבוש? אני סבור שטכנולוגיה משבשת אמיתית היא חלק מהיום-יום שלנו. ארנקים דיגיטליים (עליהם כתבתי בהרחבה) זו דוגמה מצוינת. רק 12 שנים עברו מהשקת הארנק הדיגיטלי הראשון שפיתחה גוגל, ומאז אנחנו משלמים אחרת. כמעט לכל אדם בעולם מותקנת אפליקציית ארנק כלשהי. למשל, לארנקים של גוגל ואפל יש מעל 500 מיליון התקנות לכל אחת. גם לארנקים אחרים כמו אלו של פייפאל או סמסונג יש מאות מיליוני התקנות. בזירה המקומית, לביט ופייבוקס יותר ממיליון התקנות לכל אחת. רוצים עוד הוכחה לשיבוש שיצרו ארנקים דיגיטליים? תסתכלו כמה אנשים סביבכם הולכים בלי ארנק פיזי. אולי גם אתם.

טכנולוגיה משבשת נוספת היא אפליקציות סליקה (Payment Gateway) באתרי מסחר אלקטרוני. בזכותן אתרי המסחר מקבלים פרטי אשראי ומבצעים עבורנו עסקאות מאובטחות. רובנו רגילים לרכוש אונליין בלי מחשבה שנייה. לכן מפתיע להיזכר שאפליקציית הסליקה הראשונה עלתה לאוויר לפני פחות מ-20 שנה, ב-2006. אפליקציה זו נקראת Ayden, ועד היום היא משמשת ענקיות כמו ספוטיפיי או אובר. בשנת 2022 היא סלקה כ-767 מיליארד יורו. בנוסף ל-Ayden קיימות מאות אפליקציות סליקה מצליחות. הן המנוע שאפשר את הסליקה של כ-3.6 טריליון דולר ב-2022.

שיבוש מעניין נוסף מתבטא במכתב שהפיץ בנק ישראל למנהלי התאגידים הבנקאיים וחברות האשראי ביוני 2019. המכתב קורא לכל הבנקים וחברות האשראי לפתח אסטרטגיה לאימוץ חדשנות. המכתב גם מצהיר, שבנק ישראל יסיר חסמים שחלים על מיזמי בנקאות פתוחה. הצהרה זו מיישרת קו עם רגולטורים אחרים בעולם, שפועלים לקידום ולשילוב חברות חוץ בנקאיות במערכת הפיננסית. עמדה זו היא לדעתי אחד המנועים הגדולים ביותר לצמיחת מגזר הפינטק ומהווה שיבוש מעצם הלגיטימיות שהיא מספקת ליצירת טכנולוגיות משבשות עתידיות.

קיימות דוגמאות נוספות לטכנולוגיות פינטק משבשות. לדוגמה הבלוקצ'יין, שרבים רואים בה עמוד תווך פיננסי בעידן Web 3, יישומי Algo Trading שסוחרים רבים משלבים במסחר מניות ועוד. ההמלצה שלי היא ליהנות מהנוחות שכל שיבוש מספק עכשיו ולא לקבל אותו כמובן מאליו. בין אם זה ייקח 2,000 שנה או רק 20, בסופו של דבר טכנולוגיה חדשה תחליף את זו של ימינו, ואנחנו נישאר עם נוסטלגיה ל"ימים הטובים עם ארנק הגוגל שלי…"

הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי.