האם האקדמיה נותנת מענה לפערי כוח האדם בענף ההיי-טק?

אחת הטענות הבולטות היא שהפתרון למשבר בכוח האדם יבוא מהאוניברסיטאות ומהמכללות ● האם זה אמנם קורה? ● טור לפתיחת שנת הלימודים האקדמית

שנת לימודים אקדמית מוצלחת.

342 אלף סטודנטים וסטודנטיות החלו היום (א') את שנת הלימודים האקדמית – גידול של 1.6% לעומת השנה הקודמת. גם השנה, לימודי ההיי-טק לסוגיהם השונים, במקצועות ה-STEM, תופסים חלק נכבד מסך הלומדים, והצפי הוא שמספרם יוסיף לגדול בשנים הבאות.

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, 37,750 סטודנטים לומדים השנה לתואר ראשון במקצועות ההנדסה, והם מהווים 18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון – נתון דומה לשנה הקודמת. בנוסף, מספר הסטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עומד על 20,540. בסך הכול, מספר הסטודנטים שלומדים השנה לתואר ראשון במקצועות הטכנולוגיים הנדרשים הוא 58,290.

תמונה דומה מתקבלת גם מנתונים שנמסרו על ידי האוניברסיטאות עצמן: באוניברסיטת תל אביב לומדים השנה לתואר ראשון 2,400 סטודנטים למדעים מדויקים ו-3,100 – לימודי הנדסה. באוניברסיטה מדווחים על יציבות במספרים בהשוואה לשנה הקודמת. באוניברסיטת אריאל עומד מספר הלומדים במקצועות המדעים לשלושת התארים על 4,800 סטודנטים, מתוכם 1,625 למקצועות ההנדסה, 400 למדעי הטבע ו-400 בלימודי קדם רפואה, שכוללים גם כימיה וביולוגיה. באוניברסיטת בר אילן נרשם גידול של 63% במספר הלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב, של 32% בפיזיקה, של 20% במדעי המידע ושל 13% בהנדסה. באוניברסיטה העברית לומדים השנה 1,668 סטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב.

שתי שאלות

כאן נשאלות שתי שאלות: מה תפקידה של האקדמיה בכל מה שקשור להכשרת הדור הבא של המדענים והמהנדסים? והאם היא עונה על הצרכים ומסוגלת לתת מענה לעולם העבודה המשתנה?

עובדה כמעט יציבה היא שעל אף מספר הרב של בוגרי לימודי המדעים והטכנולוגיה שיוצאים בכל שנה מהמוסדות האקדמיים, חסרים בין 15 ל-18 אלף עובדים בענף, בהם מהנדסים, אנשי תוכנה ומקצועות המעטפת. זה מראה שסיום תואר בתחומי המדעים והמחשב לא מקנה כרטיס כניסה אוטומטי לחברות ההיי-טק – דבר שיוצר לחץ ומחסור קריטי.

בכמה מוסדות נוצרו מסלולי לימוד משולבים שמקנים כלים מגוונים לבוגרים. למשל, שילוב בין לימודי היי-טק ומינהל עסקים, ושילוב לימודי מתחומי הדעת, כמו פילוסופיה וספרות, עם היי-טק. האם המגמה הזו תסייע לשפר את מצוקת כוח האדם בענף, שעלולה להשפיע על היכולת שלו להמשיך להיות הקטר של המשק? ימים יגידו

כאן נכנס עניין הג'וניורים – אותם אלה שלא עונים על דרישות המעסיקים לקבל עובדים שלא רק סיימו לימודים אקדמיים בהצלחה, אלא הם גם בעלי ניסיון. בשנים האחרונות נעשו לא מעט ניסיונות והושקו תוכניות שמסבות בוגרי מדעים למקצועות השונים הנדרשים בהיי-טק, כדי להכשיר אותם לעבודה. בהשוואה של היקף תקציבים אל מול התוצאה, כנראה שמשהו לא עובד בתוכניות אלה.

מעסיקים שיכולים להרשות לעצמם קולטים את אותם סטודנטים צעירים, אבל לא יכולים להבטיח להם משרות שמאוישות על ידי בעלי ניסיון ובוגרים יותר. כך יוצא שג'וניורים לא מעטים מתייחסים למקום העבודה כסדנה שבה הם ירכשו ניסיון עד שיקבלו הצעה טובה ממעסיק אחר, שייהנה מהידע שהם צברו. עובדה זו מרתיעה מעסיקים אחרים מלהעסיק ג'וניורים, ואלו מוצאים את עצמם מתפרנסים במקצועות אחרים.

משאירים את החלשים יותר בצד

נכון שיש ג'וניורים שכן נקלטים, אבל אנחנו עדיין רחוקים מהיעד שראש הממשלה, יאיר לפיד, הציב: מיליון עובדים בהיי-טק. אמנם, הגענו ל-11% מכלל המועסקים בארץ – נתון יפה ביחס למדינות אחרות, אבל עדיין יש אוכלוסיות גדולות שנמצאות בתת ייצוג ושרבים מבניהן ובנותיהן לא מצליחים.ות להשתלב בענף. לא מפני שהם לא מוכשרים, אלא, בין היתר, כי חלק מאותם מוסדות אקדמיים שמכשירים את בוגרי המדעים חסומים בפניהם. קיים מחסור במרצים, בכיתות ובמשאבים, שמייצר סינון שמשאיר את החלשים יותר בצד.

לכן, מתבקש לדרוש מהממשלה להשקיע הרבה יותר בסיוע למוסדות אקדמיים, לקדם את אלה מביניהם שפועלים בפריפריה ומייצרים כוח אדם לא פחות טוב מאשר במרכז, ובעיקר להזרים תקציבים שיאפשרו לאוניברסיטאות לקלוט הרבה יותר סטודנטים לתארי מדעים.

האוניברסיטאות גם מתמודדות עם תופעות שמאפיינות את שוק העבודה החדש – שוק שבו מקצועות מסוימים בתחומי המחשוב וההיי-טק לא דורשים לימודי תואר. על אלה ניתן למנות תכנות, QA ועוד. אבל זהו פתרון לטווח הקצר, ומהר מאוד אותם צעירים שמתקבלים לתפקידים אלה בלי תואר מגיעים לתקרת זכוכית, שמחייבת אותם ללכת לאקדמיה. שם הם נתקלים בהעדר מספיק תקציבים שהממשלה מפנה לקידום המקצועות האקדמיים. אמנם בשנה האחרונה, על פי המועצה להשכלה גבוהה, הוקצו דרך הוועדה לתכנון ולתקצוב 150 מיליון שקלים לצורך עיבוי כוח אדם איכותי בתארים מתקדמים בתחומי ההיי-טק כדי שישמשו עתודת סגל והוגדלו מכסות למכללות, אבל זה ממש לא מספיק.

גם האקדמיה עצמה, בקצב שלה, מתחילה להבין שהשינויים בשוק העבודה מחייבים אותה לכוון טוב יותר את בוגריה ולא להינעל במגדל השן. כך נוצרו בכמה מוסדות מסלולי לימוד משולבים שמקנים כלים מגוונים לבוגרים. למשל, שילוב בין לימודי היי-טק ומינהל עסקים, ושילוב לימודי מתחומי הדעת, כמו פילוסופיה וספרות, עם היי-טק. האם המגמה הזו תסייע לשפר את מצוקת כוח האדם בענף, שעלולה להשפיע על היכולת שלו להמשיך להיות הקטר של המשק? ימים יגידו.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. זיו

    יש כאן שתי בעיות מרכזיות: מצד אחד אין שום קשר בין האקדמיה לבין צרכי ההיי טק. העובדים הכי טובים שפגשתי במהלך הקריירה שלי בכלל לא באו מהאקדמיה. האקדמיה מנותקת מהמציאות ומלמדת דברים ישנים שאף אחד לא משתמש בהם. מצד שני המעסיקים מחפשים עובדים בעלי נסיון, אבל מוכנים לשלם להם משכורות של ג'וניורים... ומצד שלישי, כשעובד מגיע לגיל 40-45, הוא מוגדר שדינוזאור ומפוטר... רוצים עובדים? יש יותר עובדים זמינים מאשר יש מקומות בשוק. פשוט קחו העובדים המבוגרים והמיומנים. הם לא הולכים למילואים, אין להם ילדים קטנים, יש להם ידע עצום ופשוט שלחו אותם הביתה (ואז בוכים בדמעות שליש שאין עובדים... הזוי...)

אירועים קרובים