היי-טק לפריפריה: כסף זה לא הכול

הדיבורים על הצורך בהשקעה בהיי-טק בפריפריה טובים, ויש גם מעשים, אבל ללא השקעה בבעיות היסוד של האזורים המרוחקים המטרה לא תושג

צריך לקחת מקל, לקחת תרמיל, ולהביא את הפריפריה אל הגליל - והנגב.

בדיון שערכה אתמול (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת על הצורך בהגדלת ההשקעות בהיי-טק בפריפריה ובהכשרת כוח אדם לענף שם הביע יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, זעם ופליאה על כך שמאות מיליוני שקלים שהמדינה הקצתה למטרה חשובה זו ירדו למעשה לטמיון.

לפי כל חישוב, 600 מיליון שקלים שהניבו בקושי 180 עובדים הם ללא ספק דבר שראוי לבדיקה יסודית – הן מטעם משרד האוצר, שהקצה את הכספים האלה, והן מטעם מבקר המדינה.

ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה.

ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אלה הם לא הכספים היחידים שהופנו בשנים האחרונות לפריפריה, וגם תקציבים אחרים, שהוקצו לפרויקטים חשובים, לא מימשו את הציפיות. כך, למשל, נציגת רשות ההשקעות שהשתתפה בדיון, רו"ח אפרת דבש, הציגה נתונים על מסלולי השקעה שונים שהניבו פרויקטים כמו פארק ההיי-טק גב ים, שפועלות בו חברות היי-טק רבות, כולל הפניית משאבים לעידוד תגמול ושכר גבוה, כדי לתמרץ עובדים לעבור לשם. בשנים עברו הגיעו לשם, בעקבות התוכנית הזו, כמה חברות בינלאומיות, כמו Dell-EMC, וחברות ישראליות שיש להן פעילות גלובלית נרחבת, דוגמת Wix ואלביט. התקווה הייתה שבעקבות חברות אלה ידרימו לשם חברות רבות נוספות – וזה לא קרה, לפחות לא בהיקפים המצופים.

בנוסף, רו"ח דבש הציגה בוועדה נתון שיכול לשכנע את מי שעדיין לא השתכנע לגבי החזר ההשקעה של כל שקל שמושקע לטובת הפריפריה. במחקר שנעשה בעזרת דלויט הוברר שעל כל שקל שהממשלה משקיעה במסלולים לטובת הדרום והצפון מתקבלים 2.14 שקלים, שלא לדבר על תועלות עקיפות.

הנקודה המרכזית פוספסה

עם כל הכבוד לחשיבות הדיון, נראה שהוא פספס את הנקודה המרכזית: הגדלת נוכחות ההיי-טק בפריפריה היא לא רק, ואף לא בעיקר, עניין של תקציבים – אם כי הם כמובן צריכים להיות מופנים. היא גם עניין של תשתיות ושל צורך בטיפול בנושאים מערכתיים, כגון בריאות וחינוך. בלעדי זה יקשה על עוד חברות להגר לדרום או לצפון, או לפתוח סניפים שם, מחוץ לאזורים הנוחים של גוש דן והשרון.

"לדעתנו, השקעה ועידוד קידום היי-טק בפריפריה צריכות לקחת בחשבון, בנוסף לפן הכלכלי-תעסוקתי, גם את הפן החברתי", נכתב במסמך שהוגש לוועדה על ידי הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל.

כך, למשל, תחום הבריאות: במסמך הודגשו הפערים שקיימים בין אזור זה לבין מרכז הארץ בכל מה שקשור לשירותים רפואיים. בין היתר, הוא מצביע על פערים בתחומים כמו תשתיות לבריאות דיגיטלית ושימוש בשירותי בריאות מרחוק – מה שהגליל והנגב היו צריכים להוביל, עקב המרחקים הגדולים יותר שיש שם, בממוצע, בין המטופלים לבתי החולים.

כדי ליישם את ההצעות האלה הממשלה לא צריכה להמציא את הגלגל, אלא פשוט ליישם החלטת ממשלה מ-2018, שבה הוצעה תוכית לקידום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות בפריפריה. ודאי לא תופתעו לקרוא שמרבית הסעיפים בהחלטה זו לא בוצעו.

כאשר מדברים על הפניית עובדים לנגב, שוכחים שגם החברות שכבר פועלות שם, החממות הטכנולוגיות והמסגרות האקדמיות שמכשירות סטודנטים נלחמות על כל עובד וסטודנט, כדי לשכנע אותו שבסיום הלימודים יישאר שם. המצב כיום אינו כזה

תחום אחר שזקוק לטיפול מערכתי, ויסייע גם לקדם את ההיי-טק בפריפריה, הוא החינוך. המחסור במורים – גם במרכז הארץ, אבל בפרט בפריפריה – מחריף את חוסר השוויוניות בין התלמידות והתלמידים בתל אביב והסביבה לאלה שחיים ולומדים באזורים מרוחקים יותר. מגמות מדעיות ואחרות לא נפתחות במידה מספקת בנגב, בגליל ובשאר האזורים המרוחקים, כי אין מספיק תלמידים ו/או תקציבים. נכון הוא שמנסים לעשות זאת בעזרת לימודים מרחוק, אבל זה עדיין לא אותו הדבר. גם כאן נדרשת פעילות מערכתית כוללת, לא רק ברמה התקציבית.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: דוברות העירייה

ונקודה נוספת: כאשר מדברים על הפניית עובדים לנגב, שוכחים שגם החברות שכבר פועלות שם, החממות הטכנולוגיות והמסגרות האקדמיות שמכשירות סטודנטים נלחמות על כל עובד וסטודנט, כדי לשכנע אותו שבסיום הלימודים יישאר שם. המצב כיום אינו כזה. יש בבאר שבע תעשיית היי-טק, גם אם עדיין לא מספיק, בין היתר בזכות ראש העיר הנמרץ שלה, רוביק דנילוביץ', שעושה פעולות שונות כדי לסייע לבוגרי אוניברסיטת בן גוריון להישאר בעיר ולעזור לחברות ההיי-טק בעיר, והוא נוחל הצלחות לא קטנות. אלא שהפוטנציאל הגדול עדיין לא מומש במלואו – וזה לא רק באחריותו של דנילוביץ', אלא גם של הממשלה ואחרים.

השורה התחתונה: ח"כ ביטון יצא בדיון בקריאה מוצדקת לראש הממשלה, נפתלי בנט, להקים שולחן עגול של נציגי גופי ממשלה, חברות בתעשייה וגורמים רלוונטיים נוספים, לטובת קידום השקעות בהיי-טק בפריפריה. חלק גדול מהפרויקטים, שתוקצבו במיליוני שקלים, לא יצאו אל הפועל בגלל חוסר תיאום ותכלול בין המשרדים, ובינם לבין הגורמים האחרים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מעבר צה"ל לנגב, שהיה אמור להסתיים כבר בתחילת העשור. כאשר משרד התחבורה אומר: לא תיאמו איתי בניית תשתיות תחבורה, ומשרד אחר טוען: אין סיכוי שפרויקטים יזוזו, זה משליך על הגדלת כוח האדם ואזורי התעסוקה בנגב. בנט, שקבע יעד של הגדלת מספר המועסקים בענף ההיי-טק ל-15% מהמשק עד 2026, לא יוכל להגשים את היעד מבלי שייתן את הדעת לשילוב הפריפריה בענף, לרבות בהיבט של הכשרת כוח אדם שיעבוד בחברות שיבחרו לעבור לנגב או לגליל. לא מספיק לתת תקציבים, צריך גם לנצל אותם נכון ולטפל בסוגיות הבוערות הרלוונטיות האחרות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים