האם המטאברס הוא הפתרון ליוקר המחיה?

הממשלה מנסה למצוא פתרונות שונים להורדת יוקר המחיה המעיק, אבל ייתכן שהוא מצוי בטכנולוגיה החדשה, שכבר מעבר לפינה ● טל וייזר, סמנכ"ל המכירות של חברת הפינטק פינסטרה, מסביר

27/03/2022 14:12
הטרנד הלוהט בעולם הטק של המחר. המטאברס. אילוסטרציה.

עד לא מזמן נהגנו להוציא את הארנק שלנו כדי לשלם עבור מוצרים ושירותים. שלפנו ממנו כרטיס אשראי, מסרנו לקופאי שביצע סליקה במסוף וסיימנו בחתימה על שובר נייר. אחר כך הופיעו בחיינו מסופי ה-EMV, שמאפשרים למחזיק הכרטיס לבצע בעצמו סליקה מאובטחת עם הקלדת הקוד הסודי, וזמן קצר אחר כך החל ה-EMV לאפשר לבצע את התשלום ללא מגע – רק באמצעות קירוב הכרטיס למסוף. עתה מתאפשר התשלום באמצעות אפליקציה במכשיר סלולרי, תוך שימוש במנגנוני הזיהוי הביומטרי של המכשיר, כמו זיהוי פנים וטביעת אצבע.

המטאברס עומד לחולל את המהפכה הגדולה הבאה בתחום התשלומים, שתהיה חסרת תקדים. עד כדי כך. ניצני המהפכה כבר התפתחו בעולם הגיימינג, שהפך ליקום מקביל, בעל חוקים משלו ומערכת כספים עצמאית. המודל העסקי של המשחקים הווירטואליים מבוסס על רכישת מוצרים שמעשירים את החוויה, מאריכים את משך המשחק ומקנים לגיימר יתרון על פני המתחרים שלו. המוצרים נקנים באמצעות מטבע של המשחק, שנרכש בכרטיס אשראי שמייצג מטבע רגיל (FIAT). התחלה צנועה זו בעולם הווירטואלי של המשחקים עתידה לצמוח לכלכלה מקבילה שלדעת ג'ים סוויני, מנכ"ל אפיק גיימס, עשויה להגיע להיקף של טריליוני דולרים. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, העריך שהמטאברס (שהחברה שלו קוראת לו אומניברס) ייצור כלכלה חדשה, שתהיה גדולה יותר מהכלכלה הנוכחית.

מהכתוב למעלה ניתן לראות שהמטאברס לא יהיה רק עולם חווייתי חדש, אלא גם זירה של תנועות כספיות, מקורות הכנסה חדשים ורווחים לחברות שתדענה לנצל את המאפיינים שלו במהירות וביעילות. עבור היוצרים והממציאים, המטאברס הוא בבחינת הזדמנות ענקית רב ממדית, שתתממש בכל שיחת ועידה וירטואלית, בכל סופרמרקט, חנות אופנה או כל עסק אחר.

ייתכן שהודות למטאברס, הצרכן הישראלי יוכל ליהנות בפעם הראשונה משיווי משקל אמיתי בשוק הצרכנות המקומי ומהורדת יוקר המחיה. יוקר המחיה בישראל נגרם בגלל העדר תחרות ועולם המטאברס יפתח בפנינו, הצרכנים, עולם וירטואלי חדש של חנויות, "קניונים", רשתות קמעונאיות ועוד. בעולם זה, לכוחות השוק תהיה השפעה גדולה יותר מאשר בשוק המקומי של ישראל

לא בלי אתגרים

טכנולוגיות שתומכות בפעילות פיננסית, כמו תשלומים, טרנזקציות בנקאיות ושל נקודות מכר, ואף אימות זהות (KYC), שהוא תנאי בסיסי של כל שירות פיננסי, יציפו סוגיות ואתגרים גדולים הקשורים לאבטחה, ואולי אף לאתיקה. הקו המנחה צפוי להיות שלא משנה מה תעשה.י במטאברס או היכן את.ה נמצא.ת – הזהויות והנכסים שלך יהיו ניידים ויחצו פלטפורמות. במקום כרטיסי אשראי של העולם האמיתי, הישות המטאברסית שלך תשתמש בחשבון הבנק שלך, בדירוג ובקו האשראי, שיסופקו על ידי הבנק או חברת כרטיסי האשראי. כל הטרנזקציות תהיינה אוטומטיות, והלוואות יחושבו ויאושרו בזמן אמת על מנת שתהליך התשלום יהיה רציף – באופן התואם למצב הפיננסי שלך בעולם הפיזי, וללא השפעה עליו או על חוויית המטאברס שלך. ולבסוף, טרנזקציות פיננסיות מבוססות בלוקצ'יין יכבשו הן את העולם הפיזי והן את עולם המטאברס, בעת רכישת סחורות ושירותים, קבלת הלוואות או תשלומים בין חברים. אחרי שיאושרו רגולטורית, כל אחד יוכל לשלם בכל מטבע – דולר, יורו, ליש"ט, שקלים ועוד, וכן ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים, ואולי אפילו ב-V-Bucks של משחק פורטנייט.

טל וייזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה.

טל וייזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה. צילום: טלי רגב

מטבעות הקריפטו יהוו כלי מרכזי במטאברס, והרגולציה בתחום חשובה מתמיד. בנובמבר 2017 מינתה הנגידה דאז של בנק ישראל, פרופ' קרנית פלוג, צוות בין חטיבתי ללימוד ובחינה של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים – CBDC (ר"ת Central Bank Digital Currency). שנה לאחר מכן הצוות פרסם דו"ח שסקר את הנושא לעומק, ולא המליץ באותה העת להנפיק מטבע דיגיטלי של בנק ישראל. אלא שכפי הנראה, כוחות השוק, התפתחות הטכנולוגיה והחדשנות ולחץ הצרכנים יאפשרו, בסופו של דבר, לבצע רכישות של מוצרים ושירותים, ולשלם בביטקוין או במטבעות קריפטו אחרים.

הרגולטור יצטרך להתייחס לסוגיות כבדות משקל שנוגעות לשקל הדיגיטלי על מנת שיוכל להיות הילך חוקי במטאברס ולהיות שימושי, ובהן שימוש בביטקוין במערכות היסטוריות (לגאסי) והתממשקות עולם המטאברס עם מערכות קיימות, כגון שב"א ומס"ב.

ייתכן שהודות למטאברס, הצרכן הישראלי יוכל ליהנות בפעם הראשונה משיווי משקל אמיתי בשוק הצרכנות המקומי ומהורדת יוקר המחיה. יוקר המחיה בישראל נגרם בגלל העדר תחרות ועולם המטאברס יפתח בפנינו, הצרכנים, עולם וירטואלי חדש של חנויות, "קניונים", רשתות קמעונאיות ועוד. אפשר לדמיין את הצרכן הישראלי רוכש את סל הקניות לשבת בוולמרט או קוסטקו וירטואליים, ומשלם במחיר הזול ביותר שמוצע במטאברס. בעולם זה, לכוחות השוק תהיה השפעה גדולה יותר מאשר בשוק המקומי של ישראל, שכבול על ידי מספר קטן של ספקים בסביבה לא תחרותית.

הדרך שבה הצרכנים צורכים את השירותים העסקיים שלהם משתנה, והקווים שבין הבנקים, חברות הפינטק והשחקנים האחרים מיטשטשים. מתפתחות רגולציות חדשות על תעשיית התשלומים, ועל הבנקים לרתום את ההזדמנות הזאת ללקיחת העולם הזה לשלב הבא.

אנחנו נמצאים בעיצומו של מרוץ לאספקת אלטרנטיבות בנקאיות חדשות וחוויות לקוח שונות דרך שירותי תשלומים חדשים, בעלי ערך מוסף. זהו מצב שבו הבנקים חייבים לנצח, אם הם רוצים לענות על הצרכים של הלקוחות שלהם, להתגבר על לחצים תפעוליים ולפתח הזדמנויות צמיחה חדשות, באמצעות בנקאות כשירות (Banking as a Service) ובניית אקו-סיסטם באמצעות הגברת שיתוף הפעולה עם חברות פינטק.

כיצד הבנקים יכולים לצמצם את הסיכונים ולמקסם את הערך מכך? כדי ללמוד על כך עוד, הירשמו לכנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ג' בשבוע הבא, ה-5 באפריל, באולם האירועים איסט בתל אביב.

 

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים