מה מעמדם של העובדים בעידן הכלכלה הדיגיטלית?

בשנים האחרונות, ובפרט מאז הקורונה, מספרם של העובדים מהבית עולה בהתמדה ● אלא שהחקיקה בנוגע לזכויות שלהם נמצאת מאחור, והכנסת והממשלה לא ממהרות לפעול

צריך לזכור שגם עובד.ת מהבית הוא.היא עובד.ת.

קריאתו מאמש (א') של ראש הממשלה, נפתלי בנט, להגביר את העבודה מהבית מעלה שוב לדיון את הגדרת מערכת יחסי העבודה בין עובדים למעבידים בעידן הכלכלה הדיגיטלית. יש מספר גדל והולך של עובדים שמועסקים על ידי חברות אבל עובדים מרחוק, באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, מבלי שיש להם מקום פיזי מוגדר וקבוע שאליו הם באים לעבוד בכל יום.

המצב הנוכחי הוא שמרבית המעסיקים לא יודעים איך להתנהל מבחינת יחסי עבודה עם עובדים מרחוק, כולל בענף ההיי-טק. יש שאלות רבות בתחום זה שקשורות בזכויות שלהם – האם העובדים מהבית עונים לקריטריון של עובד שכיר לכל דבר, על כל המשמעויות של זה? מתי מותר לפטר אותם, במקרה הצורך? כיצד? ומה עם תשלום שעות נוספות?

מה המצב באירופה?

מחוקקים וממשלות לא ממהרים לשנות או ליצור חוקים חדשים, והם ממתינים לראות מה קורה במציאות, אילו אתגרים נוצרים וכיצד המערכת המשפטית נותנת לכך מענה. בישראל, עדיין לא היו מספיק פסיקות מחייבות בנושא. מדינת ישראל מושפעת מחוקים ותקנות שקיימים באיחוד האירופי, וגם שם מתחבטים בבעיות דומות.

אין ספק שהמחוקקים והממשלה צריכים לתת את דעתם לזכויות העובדים וליחסים שבינם לבין המעסיקים בעידן הכלכלה הדיגיטלית המתפתחת. עובד הוא עובד – לא משנה אם הוא עושה זאת מהמשרד, מהבית או מכל מקום אחר

בשבוע שעבר פרסמה הנציבות האירופית מסמך מדיניות שנועד לשפר את תנאי העבודה של אנשים העובדים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות מרחוק. מטרת הכללים החדשים היא להבטיח שזכויותיהם לא ייפגעו ושהם יהיו מוגנים מפני פיטורים שרירותיים.

במסמך נכתב שהאיחוד יספק מעטפת דיגיטלית משותפת לכל המדינות כדי שגם העובדים וגם המעסיקים יוכלו להפיק את מלוא התועלת מעבודה בעידן הכלכלה הדיגיטלית. כך, למשל, הנציבות מציעה שכל מדינה תגדיר בעצמה את המעמד התעסוקתי של עובדים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות. במסגרת זו, היא דורשת מהממשלות ומהמחוקקים במדינות השונות להגדיר במדויק מיהו המעסיק, מיהו העובד ומהן זכויותיו, ולוודא שתנאי ההעסקה של העובדים לא יהיו שונים מאלה של כל שכיר אחר. המשמעויות של זה הן דרישה לשכר מינימום, ביטוחים, הגנה מפני תאונות, דמי אבטלה ושאר הזכויות שמוקנות לכל עובד ועובדת באותה המדינה. כיום, ברבות מהמדינות הנושא לא מוגדר, ולעתים על העובדים עצמם להוכיח שאכן היו במקרה שלהם יחסי עובד-מעביד.

נייר העמדה מתייחס גם לאתגר מצד המעסיק: מעקב אחרי התפוקה של העובד. הכלים הטכנולוגים הקיימים כיום לא תמיד מספקים את המעבידים מהבחינה הזאת.
ההמלצות האלה יובאו לדיון בפרלמנט האירופי ובמועצה האירופית, ולאחר שיאומצו הן יחייבו את כל מדינות האיחוד בפרק זמן של שנתיים.

ומה בישראל?

גם בכנסת נדרשו לנושא: ועדת העבודה והרווחה, בראשותה של ח"כ אפרת רייטן (מפלגת העבודה), קיימה באחרונה דיון תחת הכותרת "הסדרת כלכלת הרפורמה". המחוקקים שלנו ביקשו לשמוע מה קורה באיחוד האירופי, ולכן השתתף בישיבה מקס אובה, ראש יחידת העבודה ותעסוקת צעירים בנציבות האירופית. הוא אמר כי הנציבות מעריכה שמעל 28 מיליון אנשים במדינות האיחוד האירופי עובדים במסגרת הכלכלה הדיגיטלית, ועד 2025 מספרם צפוי להגיע ל-43 מיליון. לדבריו, ההנחיה היא שכל מדינה תהיה מחויבת להעמיד שני קריטריונים שיגדירו עובד שמועסק מרחוק, על פלטפורמה דיגיטלית, כעובד מן המניין.

יו"רית ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אפרת רייטן.

יו"רית ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אפרת רייטן (במרכז), בדיון. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ח"כ רייטן אמרה בסיכום הדיון: "אין ספק שיש עוד עבודה רבה לפנינו בתחום, ויש לבנות משהו חדש שישמור על הזכויות – הן של העובדים והן של החברות". היא ציינה כי "ההמלצות של האיחוד צריכות להיות הבסיס לחקיקה ולהסדרת יחסי העבודה בכלכלה הדיגיטלית גם בישראל".

השורה התחתחונה: אין ספק שהמחוקקים והממשלה צריכים לתת את דעתם לזכויות העובדים וליחסים שבינם לבין המעסיקים בעידן הכלכלה הדיגיטלית המתפתחת. עובד הוא עובד – לא משנה אם הוא עושה זאת מהמשרד, מהבית או מכל מקום אחר. העיקר שהוא עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר, ושזכויותיו נשמרות – ולשניהם יש לדאוג.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים