ה-IT שמאחורי הרפורמה המדוברת בשירותי הכשרות

המשרד לשירותי דת מבצע את המהלכים לפתיחת שוק הכשרות באמצעות הטכנולוגיה ● ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר במשרד, מסביר בפודקאסט אנשים ומחשבים באילו מערכות מדובר ומה נעשה

ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר במשרד לשירותי דת.

אחד הנושאים שמעוררים מחלוקת בחודשים האחרונים הוא הרפורמה בשירותי הכשרות שעליה הכריז השר לשירותי דת, מתן כהנא. הרפורמה מבטלת את המונופול ארוך השנים של הרבנות הראשית במתן שירותי כשרות – מה שמעורר את ההתנגדות שלה ושל תומכיה – ופותחת את השוק לייבוא.

בבסיס המהלך הזה עומדת הטכנולוגיה: באמצעות אוטומציה של תהליכים, היא מאפשרת לצמצם את הביורוקרטיה, לפתוח את השוק לתחרות, ובעיקר לתת שקיפות ושירות טוב יותר לאזרחים.

על אף שהמשרד לשירותי דת נחשב קטן יחסית, פעילותו נוגעת כמעט בכל אזרח – מיום היוולדו ועד 120. הוא נוגע בכל נושא שקשור לדת: כשרות, נישואין, קבורה ועוד. בחמש השנים האחרונות בוצעו במשרד שורה של תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, בעיקר במועצות הדתיות ובגופי הקבורה. את כל התהליכים הללו מובילים ומפתחים אנשי אגף הטכנולוגיות של המשרד, בראשותו של ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים מספר אשכנזי על הפרויקטים שאפשרו את פתיחת שוק המזון הכשר לייבוא, מערכת חדשה לניהול ובקרה על משגיחי כשרות ופרויקטים נוספים. ויש לו גם טיפ לקולגות שלו: "אל תפחדו מטכנולוגיה, אל תפחדו להעז". מראיין: יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. עורך: אורי אלון.

מהי האסטרטגיה של המשרד בתחומי המחשוב והחדשנות?
"הנהלת המשרד, בראשות השר כהנא, מובילה תהליך של בנייה מחדש של שירותי הדת, והוא מלווה בהחלטה אסטרטגית לקדם את התהליכים הטכנולוגיים המאפשרים את כל הרפורמות שעליהן שומעים בתקשורת.במשך שנתיים היינו בשיתוק כי לא היה לנו תקציב. כעת אנחנו חייבים לעבוד מהר. מושגים שהיו נהוגים לפני הקורונה כמו תוכניות חומש חלפו מהעולם".

הובלת בעבר מהפכה דיגיטלית במועצות הדתיות, וזה לא היה טריוויאלי בכלל.
"אכן. לפני חמש שנים יצאנו לפרויקט של מחשוב 130 המועצות הדתיות, 640 גופי הקבורה, הרבנות, המקומות הקדושים ועוד. התהליך לווה במיפוי השטח כדי לבדוק את הצרכים. הקמנו תשתיות של 15 אלף נקודות קצה שמשרתות כ-2,000 משתמשים, ביצענו תהליכי מחשוב בבתי עלמין, ולמעשה לקחנו כל תהליך עסקי שהמשרד עושה ונתנו לו מענה דיגיטלי.

בזכות ההצלחה של תהליכים אלה אנחנו יכולים כיום להמשיך בתהליכים משיקים. לאורך כל הדרך, הפוקוס שלנו הוא על האזרח – להקל עליו, לקצר לוחות זמנים ולהיות שקופים".

מה עומד על הפרק ב-2022?
"אתגר מרכזי שילווה אותנו בשנים הבאות הוא המעבר לענן במסגרת פרויקט נימבוס. זו בשורה חשובה לשוק המחשוב, לשוק הדטה, כי בסופו של דבר אנחנו מנהלים דטה. היא מאפשרת לנו למקסם את הערך המוסף מהמידע שקיים אצלנו ממילא.

בנוסף, אנחנו עומדים להשיק שני שירותים דיגיטליים חשובים: האחד – מחשוב של תהליך בקשת אשרור מסמכים שדרושים כדי לקבל אישור או קשר עם גורמי חו"ל. לדוגמה, אם נדרש אימות של תעודת הנישואים, הרי שעד היום האזרח היה צריך לבוא אלינו, ללכת למשרד החוץ ואז להמתין לאישור בחו"ל. ברבעון הראשון של 2022 נשיק תהליך שבו הפעילות הזאת תיעשה באופן דיגיטלי ממכשיר הקצה של המשתמש, ללא צורך בהגעה פיזית. שירות נוסף שנכריז עליו קשור בהליכי קבלת תעודת פטירה. פיתחנו מערכת, בשיתוף גורמים נוספים כמו מגן דוד אדום ומשרד הבריאות, שמחברת בין המערכות של גופים אלה למערכות שלנו, שמכירות את הגופים המאושרים לקבורה ומי זכאי לה – והכול בלחיצת כפתור אחת בפורטל ייעודי".

כיצד סייעתם לביצוע הרפורמה ברבנות, שנמצאת עכשיו בכותרות?
"האגף שלנו ביצע שני פרויקטים בהקשר זה: האחד – פיתחנו את המסלול הירוק לייבוא כשר. עד כה התהליך היה אנלוגי וכלל שליחת מיילים או פקסים, והמתנה לקבלת אישור מכל אותם מוסדות מוכרים בחו"ל שמאשרים כשרות.

במסגרת הפרויקט הקצינו מערכת שכוללת טופס דיגיטלי שאותו ממלא היבואן, והוא נשלח לאחד מ-140 גופי הכשרות בחו"ל שמוכרים על ידינו. אותו גוף מאמת את נתוני היבואן ומאשר את זה מול הרבנות, והיבואן מקבל אישור מיידי. מעבר לשיפור השירות זה יפתח את שוק הייבוא לתחרות.

הפרויקט השני הוא מחשוב תהליכי ניהול משגיחי הכשרות, בקרה על פעילותם וניהול יעיל. אנחנו נמצאים עכשיו בפיילוט ברבנות בגבעתיים בחיפה, שם יש 300 משגיחים. הפרויקט כולל גם אפליקציה שמוטמעת בטלפון הכשר של המשגיח, שקיבל את אישור הרבנים".

לסיום, כמנמ"ר ותיק, איזו עצה אתה נותן לקולגות שלך?
"הכי חשוב: לא לפחד מטכנולוגיה ולא לפחד לשנות את הביזנס. הוא משווע לכך. יהיו מהמורות, תעלו על פסי האטה – גם מצד הלקוח וגם אצלכם, אבל תמיד צריך לזכור שפרויקטים שעשיתם יישארו לעולמים, ואסור לפחד לחלום ובעיקר להגשים את החלומות".

 

 

 

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים