האזינו: "להציב את החדשנות בתעשיה כיעד לאומי"

כך אמר אילן אלתר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים בנושא תעשיה 4.0 ● אלתר הסביר מדוע הכנסת חדשנות למפעלים היא צורך חיוני וגם לאומי ● האזינו להסכת

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

"על הממשלה להציב את תעשיה 4.0 כיעד לאומי, ולהזרים תקציבים רבים יותר לקידום החדשנות בתעשיה בישראל", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל חברת אלתרנט, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.

בראיון הסביר אלתר מדוע הכנסת חדשנות למפעלי התעשיה היא צורך חיוני, הן למפעלים עצמם והן כצורך לאומי, ומה צריך לעשות כדי ליישם חדשנות בקווי הייצור בארץ.

מה המשמעות של המושג תעשיה 4.0?
"המשמעות היא שאיך אנו עושים יותר בפחות. אחת הבעיות הקשות של התעשיה בארץ ובכל העולם, שכדי להתמודד בתחרות הקשה צריך לייצר יותר אבל עם עלויות נמוכות יותר, ולשם כך אין ברירה אלא לרתום את הטכנולוגיה.

לדוגמה, אנחנו מצויים היום בעולם של פרסונליזציה. אם אני רוצה את נעלי הספורט שלי, נניח של נייק, בצבע מסויים, היצרן צריך להיות מסוגל לייצר עבורי את זה ולספק לי את זה במהירות הכי גדולה ובמחיר הכי סביר. זו כמובן רק דוגמה אחת, כי הנושא הרבה יותר מורכב ורחב".

אז מה הסיבה בעצם שהתעשיה מאמצת את החדשנות כל כך לאט?
"רובם של המפעלים הוקמו לפני הרבה שנים. למרבה הצער באחרונה כמעט ולא מקימים פה מפעלי ייצור. למפעלים יש מערכות ייצור, או קווי ייצור, בנות עשרות שנים. לכאורה, הפתרון הוא לגרוס את המכונות הישנות ולקנות חדשות. זה כמובן לא ריאלי. אף מפעל לא יכול לעמוד בכך, ולכן המושג תעשיה 4.0 מסביר לנו איך אנו לוקחים תהליכים קיימים והופכים אותם לדיגיטליים, ובכך מגדילים פריון, מייעלים ביעילות משאבים ויכולים להתחרות. התחרות בעולם קשה מאוד, וכדי לעמוד בה חייבים להכניס כלים דיגיטליים שמאפשרים לייצר יותר בעלויות פחותות".

האם הפתרונות של ה-IT תואמים את צורכי התעשיה?
"העולם של תעשיה חכמה, עם כל המורכבות, נחלק לשניים: OT ועולם ה-IT. בעבר אלו שעוסקים בתחומים האלו לא דיברו אחד עם השני, כי כל אחד בא מעולמות תוכן שונים. אבל היום כל מכונה, ולא משנה מה היא עושה, היא בעצם סוג של מחשב, ומחשב מדבר באותה שפה של מערכות מידע שכולנו מכירים, ולכן החיבור כאן מתבקש".

מה מצבנו פה בישראל?
"יש מודעות גדולה לתעשיה 4.0, אבל היא מיושמת בעיקר במפעלים מבוססים יותר. רבים עדיין לא מפנימים את התובנה שאם לא תכנס לשם – לא תהיה שם. אבל בכל זאת היה שינוי, כי יש תקציבים של הממשלה שנועדו לסייע למפעלים, שמקורם ברשות החדשנות ומשרד הכלכלה, אבל זה לא מספיק. הממשלה חייבת להזרים הרבה יותר כספים ולעורר את המודעות, כי חלק גדול מהתעשיה נמצא במלחמת הישרדות, ומה שנעשה עד היום זה יפה – אבל לא מספיק".

כיצד הקורונה השפיעה על המגמה הזו בארץ?
"הקורונה לימדה אנשים לעבוד מהבית, אבל כמובן שאי אפשר להפעיל קווי ייצור מהבית. ולכן מפעלים רבים חוו על בשרם כיצד הקורונה גרמה להשבתת קווי ייצור שלמים, כי מספיק שעובד אחד נמצא מאומת, וכל האנשים שמסביבו נכנסים לבידוד. ולכן, אצל הרבה מאוד מפעלי תעשיה חדרה התובנה שהכנסת אוטומציה, הייתה יכולה לצמצם את הנזקים. מעבר לזה, כל התעשיה בארץ מתקשה למצוא עובדים, גם בתקופות רגילות, והכנסת מכונות אוטומטיות יכולה לתת מענה חלקי לנושא".

נניח שאני בעל מפעל ורוצה להכניס לחדשנות מה אתה מייעץ?
"דבר ראשון לבצע תעדוף. בכל מפעל יש הרבה מאוד תהליכים שמבוצעים כל הזמן. הדבר הראשון שאנחנו עושים, כחברה שעוסקת בנושא, הוא לשבת במפעל וללמוד את הבעיות, היכן הדברים הכי כואבים שבהם צריך לטפל. לפעמים יש מצבים שדווקא הכנסת אוטומציה מסייעת לארגון שיש לו עודף כושר ייצור, ומצד שני גם לאלו שחייבים לייצר. אין דבר כזה להטמיע חדשנות לכל המפעל בבת אחת, אלא רק בשלבים ובמקומות שצריך את זה".

אילן אלתר יפתח את כנס תעשיה 4.0 של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ג', ה-2 במרץ, באופן וירטואלי. לפרטים נוספים על האירוע לחצו כאן.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים