תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » האם ההיי-טק לא נפגע מהמשבר? מה שמאחורי המספרים
האם המצב טוב או רע? תלוי על אילו מספרים מסתכלים. צילום אילוסטרציה: BigStock

האם ההיי-טק לא נפגע מהמשבר? מה שמאחורי המספרים

הדו"ח שבנק ישראל פרסם היום (ג') מראה שההיי-טק נפגע מהמשבר באופן שולי, אם בכלל ● אלא שיש מספרים אחרים, שצריך להסתכל גם עליהם ולהבין שלמרות ההצלחה הכללית של הענף, גם הוא סבל ועוד יסבול מהקורונה, ויש לפעול להחזרתו למסלול

מאת 29 בספטמבר 2020, 18:34 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הצפי לשלושת החודשים הקרובים לא מעודד, בין היתר מפני שחברות רבות, שלא פיטרו עד כה ולא נכנסו לסטטיסטיקה של הלמ"ס, מעריכות שלא תהיה להן ברירה אלא לפטר עובדים בקרוב

בנק ישראל פרסם היום (ג') דו"ח, שבו נכתב כי עובדי ההיי-טק נפגעו מעט ממשבר הקורונה, אם בכלל. לכאורה זו בשורה מעודדת, אבל כמו בכל סטטיסטיקה ומספרים, צריך להיות זהירים ולדעת שיש גם מספרים אחרים ממקורות אחרים, שלא ממש מתיישבים עם הנתונים הללו.

על פי הדו"ח, שעוסק בחודשים ינואר עד יולי השנה, במרבית התקופה נרשמו עליות במספר העובדים בהיי-טק הישראלי ובחלקה, מספר שעות העבודה של השכירים בענף לא השתנה. עם זאת, בחודש אפריל הוא ירד (אל מול עלייה בולטת במספר העובדים בהיי-טק), ואפשר לפרש זאת בכך שחלקים מעובדי הענף עברו בבת אחת לעבודה מהבית.

הממצאים בדו"ח של בנק ישראל מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אין זה אומר שהמידע של הלשכה לא נכון, אלא שהוא מוצג בתוך מחקר על כל המועסקים במגזר העסקי ולכן, באופן טבעי, חלקם של עובדי ההיי-טק קטן יותר מאשר, נניח, לו היה המחקר נעשה על עובדי הענף בלבד. יש לזכור שעובדי ההיי-טק מהווים 9% מסך המועסקים במשק.

התמונה לא כל כך ורודה

אסור להסיק שהדו"ח מייצג את התמונה האמיתית של הענף. ראשית, יש לזכור שככל שזה נוגע למשבר הקורונה, הדו"ח מתייחס רק לחלק ממנו – ממרץ ועד יולי – והתחזיות לרבעון הנוכחי שונות, כעולה הן מסקרים והן מהתבטאויות של ראשי חברות היי-טק. יש גם לקחת בחשבון שמובן מאליו שהדו"ח של בנק ישראל לא מתייחס לסגר השני, שנכנסנו אליו רק בשבוע שעבר ושאיש לא יכול לצפות בינתיים מה בדיוק הוא יביא עמו.

בחודש יולי האחרון הודיעו מספר גורמים במשק, בעיקר במפעלים ובחברות היי-טק, כי הם פיטרו מתחילת המשבר כ-2,000 עובדים. IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, שמייצג בין היתר את החברות הרב לאומיות שפועלות בארץ – הראה כי בין מאי ליולי 2020 חלה עלייה של שיעור המפוטרים בענף ל-29% מכלל המועסקים בו. כך גם בנתונים של הלמ"ס, שמעידים על עלייה של 5% במספר המפוטרים בהיי-טק בין מאי ליוני.

יש לציין שהנתונים שהציג IATI כוללים חברות קטנות ובינוניות בלבד, אולם הן מהוות את הרוב הגדול בענף. החברות האלה דיווחו כי הן הוציאו כ-40% מהעובדים לחל"ת. השאלה איך מחשבים את מי שהוצאו לחל"ת – כמועסקים או בלתי מועסקים – נתונה במחלוקת בין הגופים השונים. היא גם פוליטית במידה רבה, כי הממשלה מעוניינת להקטין את מספר המובטלים, או לפחות להציג מספר כמה שיותר קטן.

בכל מקרה, כאמור, הצפי לשלושת החודשים הקרובים לא מעודד, בין היתר מפני שחברות רבות, שלא פיטרו עד כה ולא נכנסו לסטטיסטיקה של הלמ"ס, מעריכות שלא תהיה להן ברירה אלא לפטר עובדים בקרוב, מאחר שמקורות הכסף שלהן עומדים לאזול.

גם ה-OCED לא אופטימי לגבי עתיד ההיי-טק הישראלי. בסקירה שפרסם על המשק שלנו בצל משבר הקורונה נכתב שמגזר ההיי-טק התוסס של ישראל נמצא בסכנה בגלל חוסר הוודאות, שנובעת ממדיניות האקורדיון – סגירה ופתיחה של המשק חליפות. ה-"מנגינה" הזו, או שמא הזיוף, הובילה לירידה חדה בתפוקה ולצמצום התעסוקה בכלל המשק שלנו, ובהיי-טק בפרט, והעתיד לא ורוד במיוחד – כך על פי הדו"ח.

אז האם ההיי-טק נפגע או לא?

יש חשיבות להתעמקות בנתונים ובמה שעולה מהם לא כדי להתנגח עם גורם זה או אחר, אלא מפני שהם עלולים ליצור רושם לא נכון אצל חלק ממקבלי ההחלטות. אלה סבורים שפני ההיי-טק הם כפני האקזיטים והחברות המצליחות בחו"ל. התחושה סביב שולחן הממשלה ערב הלחצים ובעקבותיהם ההחלטה על החרגת ההיי-טק מהסגר הייתה שהענף מסתדר ולא נפגע. זוהי תמונת מצב לא נכונה, כי מציאות של סגר, שמיים סגורים וצמצום פעילות בכלל במשק לא מיטיבים עם ענף שמבסס את פעילותו על חדשנות, השקעות, הון אנושי ושווקים גם, ואף בעיקר, בחו"ל.

לכן, הממשלה, שבעבר לא התבקשה להתערב בענף, נדרשת עכשיו להגביר את הסיוע, במיוחד לחברות הקטנות, שהקורונה הפריעה להן לגייס השקעות ולקוחות, ולצמוח. החברות האלה הן חלק ניכר מהעתיד של ההיי-טק הישראלי והפגיעה בהן מוציאה עוד עובדים רבים ללשכת התעסוקה. במקביל, הממשלה צריכה לוודא שהחברות הגדולות, המפעלים היצרניים של ההיי-טק, לא יוצאו בטעות מרשימת הגופים המוחרגים ויישארו שם גם בסגר הבא, אם חלילה יקרה. חברות אלה מהוות את ליבת הענף, שמכניס למדינה כרבע מכלל הכנסות היצוא שלו.

השורה התחתונה: עובדי ההיי-טק אמנם סבלו פחות מפיטורים ומחל"תים לעומת ענפים אחרים, אבל אסור להסתנוור מנתונים כמו אלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וצריך לראות את התמונה הרחבה יותר ולהבין שענף ההיי-טק נפגע יותר ממה שמראים המספרים היבשים. עוד צריך להבין שיש לכך השפעה לא רק לענף עצמו ולעובדיו, אלא על הכלכלה בישראל ועל יכולתה לצאת מהמשבר שבו היא שרויה, וכולנו שרויים.

האם ההיי-טק לא נפגע מהמשבר? מה שמאחורי המספרים Reviewed by on . בנק ישראל פרסם היום (ג') דו"ח, שבו נכתב כי עובדי ההיי-טק נפגעו מעט ממשבר הקורונה, אם בכלל. לכאורה זו בשורה מעודדת, אבל כמו בכל סטטיסטיקה ומספרים, צריך להיות זהי בנק ישראל פרסם היום (ג') דו"ח, שבו נכתב כי עובדי ההיי-טק נפגעו מעט ממשבר הקורונה, אם בכלל. לכאורה זו בשורה מעודדת, אבל כמו בכל סטטיסטיקה ומספרים, צריך להיות זהי Rating: 0

הגיבו