תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » הקרב על הדמוקרטיה: איפה תעשיית ההיי-טק?
בכירי ההיי-טק, עיזרו (יותר) לשמור על הדמוקרטיה שלנו. צילום אילוסטרציה: BigStock

הקרב על הדמוקרטיה: איפה תעשיית ההיי-טק?

מעט מאוד אנשי היי-טק נכללים ברשימת 100 המשפיעים על הדמוקרטיה של דה מרקר - עובדה שמעידה כאלף עדים על חוסר הרצון של הענף להתגייס למאבק לשימורה ● אם הקטר הכלכלי של המשק לא יתגייס להיות בין המובילים גם כאן, הוא עלול להיפגע

מאת 6 בספטמבר 2020, 15:55 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אם תעשיית ההיי-טק לא תתגייס בקול רם וצלול נגד המגמות הרעות האלה, ולמען הדמוקרטיה ובעד זכויות אדם, היא תכרות את הענף שעליו היא יושבת. והכריתה הזאת עלולה לפגוע בהצלחה הכלכלית – של הענף בכלל ושל החברות המרכיבות אותו בפרט

ההיי-טק הוא אחד המגזרים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. גם אם יש משהו מן האמת בטענה שנשמעת פה ושם, שלפיה מדובר ב-"בועה", שמנותקת משאר חלקי החברה, ההשפעה של הענף על המשק שלנו רבה. די אם נסתכל בנתוני היצוא ובתרומה של ההיי-טק לתל"ג.

אלא שלצד ההשפעה הזאת, לא ניכרת מספיק השפעת ההיי-טק בתחומים אחרים. למשל, במאבק המתנהל בימים אלה על הדמוקרטיה הישראלית, בין אלה שרוצים לשמור עליה לאלה שנוגסים בה, שלא לומר מנסים לחרב אותה. אמנם, לפני שהוטלה הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, שורה של אנשי היי-טק בכירים עתרו לבג"ץ על מנת למנוע זאת – עתירה שנדחתה, אבל מדובר במקרה יוצא דופן, ביוצא מן הכלל שלצערי, אינו מעיד על הכלל.

לא לחינם יש להיי-טק ייצוג קטן ברשימת המשפיעים על הדמוקרטיה הישראלית (לטובה ולרעה) שפרסם באחרונה דה מרקר, גם אם מכלילים כאלה המשפיעים על הנושא מחו"ל וגם אם מכלילים את האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בכלל. רק 10 מתוך 100 המקומות שברשימה כוללים א.נשים מהענף.

את הדירוג מובילים, כמתבקש, ראש הממשלה ובנו, יאיר, שכמו בחלק גדול מהמקומות ברשימה, הם שני אנשים שנכללים במקום אחד. היחידים מהענף שנמצאים בעשירייה הראשונה הם שני זרים – ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, המנכ"לים של טוויטר ופייסבוק, בהתאמה – שנמצאים יחדיו במקום התשיעי. הדירוג שלהם בעשירייה הראשונה מובן, עקב ההשפעה הניכרת של הרשתות החברתיות על החברה הישראלית, על הדמוקרטיה שלנו ועל השיח בנושא.

המדורגת הבאה בתור ברשימה שניתן להכלילה תחת אינטרנט והיי-טק היא "דנה רון", ואיתה שאר הפרופילים האנונימיים, המזויפים בדרך כלל, שמפיצים שקרים ודברי הסתה ברשתות החברתיות. חלקם הגדול מופעל על ידי פוליטיקאים ומפלגות, מבלי שהציבור יודע על כך. עוד נכללים בה אקטיביסטים מההיי-טק, שעומדים לצד מערכת החוק ונגד חורשי רעתה (דה מרקר בחר להכניס את ברק עילם, מנכ"ל נייס, ואת מקימי קומרה קפיטלבועז דינטי, סיון שמרי וארז שחר); פרופ' אמנון שעשוע, מקים הבנק הדיגיטלי; שלומית רטנר ווגמן, ראשת הרשות להגנת הפרטיות; יונתן אוריך וטופז לוק, מנהלי הקמפיינים של נתניהו, שמופצים ברשתות החברתיות או מהודהדים בהן היטב; רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות; שלו חוליו, מנכ"ל NSO, שעל פי הפרסומים מספקת את התוכנה שלה, פגסוס, למשטרים מפוקפקים, ובדה מרקר טוענים כי בין היתר בגללה, "ישראל… נהפכה בהדרגה ליצואנית של כלי מעקב ודיכוי"; סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל; וביל גייטס, מאחר שהוא מקדם פתרונות למיגור העוני בעולם. אם רוצים, אפשר לכלול באנשי ההיי-טק המדורגים ברשימה את אור יוגב וגלעד יעבץ, שמנהלים שתי חברות בתחום האנרגיה הירוקה – אבל זאת, לטעמי, פרשנות רחבה מאוד של המושג דמוקרטיה.

התעשייה צריכה לרדת מהגדר

העובדה שרק 10 מקומות ברשימההם מתעשיית ההיי-טק, ובעיקר שחלקם זרים וחלקם האחר ממוקמים בצד ש…, אקרא לזה כך, פחות פועל למען הדמוקרטיה, מעידה כאלף עדים על חוסר הרצון – החמור, לטעמי – של תעשיית ההיי-טק הישראלית להתערב לטובת שלטון החוק, חופש הביטוי וכיוצא בזה. נכון, כמה וכמה בכירים התגייסו לעתירה נגד מתן הרשות להרכיב ממשלה לנאשם בפלילים, והיו גם כאלה שהביעו קולם למען הדמוקרטיה. שלא לדבר על ארגונים וחברות שמתבטאים ו/או פועלים למען זכויות אדם (בעיקר להט"בים ונשים). אבל אלה אור באפילה. הקטר הכלכלי של המשק עדיין מעדיף לשבת על הגדר ולא להיות הקטר של המשק במאבק למען חברה חופשית ודמוקרטית.

ההיי-טק, ובעיקר תרבות הסטארט-אפים, מבוסס במידה רבה על חופש מחשבה וביטוי, שמביאים ליצירתיות ויוזמה. אלה הם בין הדברים שעליהם מבוססת גם הדמוקרטיה. בחברה שהמחשבה בה לא חופשית והיא לא מעודדת אותה, בחברה שבה אין השמעת והחלפת דעות, קשה ליזום וקשה לקיים תעשיית היי-טק מצליחה. לראייה, ההיי-טק לא ממש משגשג במדינות לא דמוקרטיות – להוציא מעט דוגמאות, כמו סין, סינגפור ועכשיו גם דובאי. לא סתם בין אומות ההיי-טק הגדולות נכללות ארצות הברית, מדינות רבות באירופה – וישראל. התעוזה הישראלית, אבל גם חופש המחשבה והיצירתיות, הן שאפשרו לנו להפוך לאומה כזאת. ואלה נמצאות בשנים האחרונות תחת מתקפה שלטונית מתוכננת, ממוקדת ובמידה רבה גם יעילה. כך, מערכת המשפט מסומנת על ידי השלטון כ-"דיקטטורה של בג"ץ", השמאלנים כבוגדים והערבים כאזרחים סוג ב' במקרה הטוב ולא לגיטימיים, גיס חמישי, במקרה הרע.

אם תעשיית ההיי-טק לא תתגייס בקול רם וצלול נגד המגמות הרעות האלה, ולמען הדמוקרטיה וזכויות האדם, היא תכרות את הענף שעליו היא יושבת. והכריתה הזאת עלולה לפגוע בהצלחה הכלכלית – של הענף בכלל ושל החברות המרכיבות אותו בפרט.

הקרב על הדמוקרטיה: איפה תעשיית ההיי-טק? Reviewed by on . ההיי-טק הוא אחד המגזרים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. גם אם יש משהו מן האמת בטענה שנשמעת פה ושם, שלפיה מדובר ב-"בועה", שמנותקת משאר חלקי החברה, ההשפעה של ה ההיי-טק הוא אחד המגזרים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. גם אם יש משהו מן האמת בטענה שנשמעת פה ושם, שלפיה מדובר ב-"בועה", שמנותקת משאר חלקי החברה, ההשפעה של ה Rating: 0

תגובות (10)

  • Avatar

    דמו

    להיפך, נסיון להחלפת שלטון דרך הפגנות במקום בבחירות דמוקרטיות, זה מלחמה ופגיעה בדמוקרטיה. אין סיבה שחברות יהיו עם אג'נדה פוליטית. אני עדיין זוכר את החברות שלא קיבלו לעבודה מי שלא היה חבר מפא"י. אתה רוצה לחזור לימים האלה?

  • Avatar

    מאור

    תעשיית ההייטק אינה מקשה אחת. חלק בדעתך, וחלק מזהים תהליכים אנטי-דמוקרטיים דווקא בדיעות שאתה מייצג, שתכליתן להשתיק כל ביקורת לגיטימית נגד מערכת המשפט וכל דיעה פוליטית שונה.
    מאחר ובמדינה דמוקרטית לא ראוי כי יכפו דיעה כזו או אחרת על העובדים בחברה (שיפגעו אם לא "יתיישרו" עם הדיעה הרווחת), לא ראוי לדרוש זאת ממי שמוביל את החברות.

  • Avatar

    אלי ויסברט

    תעשיית ההייטק מטבעה דיקטטורית ותומכת דיקטטורה. ענקיות ההיטק נלחמות בזכויות עובדים שהם בבסיס הדמוקרטייה, פוגעות בפרטיות של העובדים בזכויות נשים (גם כשנשים הן המנהלות) וזכויות אדם (ראו מפעל אפל בסין). יתירה מזאת ההיטק זקוק לדיקטטורה על מנת ליישם את התוצרת שלו, בדגש על מה שנקרא היום "טרנספורמצייה דיגיטלית", מילה מכובסת לפיטורים המוניים בכל המסגרות. המגמה היא בכל העולם כפי שאפשר לראות במאמר המצורף:
    Post-pandemic, automation will kill jobs – here’s why you should be happy about it
    https://www.computerweekly.com/opinion/Post-pandemic-automation-will-kill-jobs-heres-why-you-should-be-happy-about-it?vgnextfmt=?
    זה לא יכול להתרחש בדמוקרטיה אמיתית.

  • Avatar

    עדי שנאן

    כל מילה ומילה בסלע!
    מי שחושב שמספיק לכופף את הראש עד שהגל יחלוף, שלא יתפלא שהראש שלו יינזק קשות בגל הבא.
    בדמוקרטיה עובדת כהלכה, לכל הפגנה ועצומה יש מקום וצורך, לכל צד במאבק הפוליטי. יחד עם זאת אין מקום לשום פייק ניוז (בעברית פשוטה: שקרים), אלימות, איומים, הפחדות והכפשות.

  • Avatar

    אבי

    נו באמת…
    דה מרקר הוא צד מאוד מסויים במאבק פוליטי.
    הוא שייך לקבוצת שוקן. זה מספיק.

    אז את הדעות שמובעות בדה מרקר צריך לקחת כצד אחד בוויכוח.
    ממש לא כסיקור מהצד.

    ולכן, למשל למקם את אמנון שעשוע, שאפשר לראות אותו כמי שהתגייס לסייע לעמו ללחום במגפה, למקם אותו בצד הלא נכון של הדמוקרטיה זו הסתכלות חד צדדית, וממש לא אמת אבסולוטית.

  • Avatar

    45שנותהייטק

    אוי לנו אם ההייטק יתחיל להיות פוליטי! זה יהיה באמת נסיגה בדמוקרטיה. יש דעות שונות על הדמוקרטי של המדינה . רוצים להכניס כאן את ההייטק? השלב הבא זה יהיה לקבל לעברק מי שמתיישר על דעות הפוליטיות של חברת הייטק זו או אחרת. רוצים גם לחזור אולי לפנקס האדום?

  • Avatar

    שוקי

    די נמאס. מה שקורה בארה"ב מוגזם ומסוכן. למה עובדים בביג-טק מתערבים בעניינים פוליטיים? ועוד עולמיים? אני לא רוצה שהחברות תתערבו בפוליטיקה ודמוקרטיה, וגם לא יותר מדי בעניינים חברתיים. כן, לתרומה לאנשים נזקקים, עידוד השכלה מדעית, וכו' אבל לא להנדסת ערכים פרוגרסיבים עם אין באותה מידה עידוד דת (יהדות, איסלם, ונצרות).

  • Avatar

    האמת

    ממש 1984 – בחירות דמוקרטיות מביאות ראש ממשלה לשלטון שוב ושוב. קבוצת שמאלנים לא מוכנה לקבל את זה ("בשם הדמוקרטיה") קוראת לפוליטיזציה של שוק העבודה.

  • Avatar

    אייר

    נראה לי שכותב הכתבה מתגעגע לימי הפנקס האדום, אז היה אפשר לדאוג שרק האנשים ש"דואגים לדמוקרטיה" יוכלו לעבוד בהייטק

  • Avatar

    Gad

    קודם צריך להגדיר דמוקרטיה ואחר כך להחליט על מה נלחמים

הגיבו