תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » מדוע אומת החדשנות עדיין מצביעה בקלפי בעזרת פתקים?
לא הגיע הזמן לבחירות כלליות ממוחשבות כדי למנוע שחיתויות כמו מתים שמצביעים? צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

מדוע אומת החדשנות עדיין מצביעה בקלפי בעזרת פתקים?

אומת החדשנות יכולה ומסוגלת להיות חלוצה גם בתחום זה בעולם ולהוכיח, שבעזרת כלים וטכנולוגיות חדשות אפשר להתגבר על כל הסיכונים ולמקסם את היתרונות של בחירות ממוחשבות: שקיפות, התייעלות, ובעיקר הגברת האמון של הציבור בהליך הדמוקרטי למרות החשש הטבעי מטכנולוגיה

מאת 16 בספטמבר 2019, 17:20 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אומת הסטארט-אפים המאכלסת בתוכה את מיטב המוחות וההון האנושי שולחת את אזרחיה לממש את זכותם הדמוקרטית בעזרת פתקים וניירות ובשיטות של המאות הקודמות.

הוויכוח על מחשוב תהליך הבחירות צבר תאוצה במערכת הבחירות הנוכחית, בין היתר בגלל "חוק המצלמות" שהליכוד ביקש להעביר, תוך הכפשת ציבור שלם, המגזר הערבי, בניסיונות זיוף בבחירות הקודמות. טענות, אגב, שנכון לרגע זה לא נמצא להן שום ביסוס על פי בדיקת המשטרה. וכך הוסת הדיון סביב העניין העקרוני על מחשוב תהליך הבחירות לדיון פוליטי, שנועד מלכתחילה לא לטפל באמת בבעיית טוהר המידות, אלא כדי להשפיע על סדר היום הפוליטי.

המתנגדים לחוק הבינו גם כי אלף מצלמות לא יוכלו למנוע מוטיבציה של פעילים להטות את הבחירות, עם כל אפקט ההרתעה שלהם. הדרך היחידה למזער תופעות אלו היא למחשב ולמכן את התהליך.

בין מערכת בחירות אחת לאחרת, הדיונים סביב מחשוב תהליך הבחירות מתרכזים בטיעונים מדוע לא, כמו על פחד מתקלות שיבוש תוצאות בחירה באמצעות סייבר ועוד. טיעון נוסף נשען על ניסיונות לבצע בחירות ממוחשבות במערכות אחרות, כגון הרשויות המקומיות והפריימריז למפלגות. שבחלק מהן היו תקלות, שאף גרמו ב-2008 לביטול הפריימריז בעבודה, ולתקלות חמורות בבחירות לפריימיריז של הליכוד באותה שנה.

אלא שהתקלות האלו לא נבעו בגלל כשל בטכנולוגיה, אלא בגלל שיבושים והיערכות לא נכונה של המפלגות בכל מה שקשור לתשתיות ולתקשורת, בעיקר בגלל הצורך לחסוך.

בתזכיר חוק שהוגש לכנסת במאי 2009 יש תיאור מדויק של תהליך ההצבעה הממוחשבת. אז דובר על זיהוי של המצביע בתהליך הרגיל המוכר כיום, ולאחר זיהויו ואישור זכאותו להצבעה יונפק לו כרטיס חכם שבאמצעותו יצביע בעמדת מחשב באמצעות מסך מגע, בחירתו תירשם הן במחשב ההצבעה והן בכרטיס החכם, ובסיומה של ההצבעה הכרטיס ישולשל לקלפי. לאחר תום ההצבעה תתבצע ספירה ידנית אוטומטית של כל הכרטיסים החכמים ותתבצע השוואה לנתונים האגורים במחשב ההצבעה.

התהליך השני הוא תהליך ספירת הקולות, שהוא בחלקו ממוחשב כיום, אלא שהוא מבוסס על הקלדה ידנית של תוצאות הבחירות המגיעות מהקלפיות בארץ . כיום ניתן להעביר את תוצאות ההצבעה בכל קלפי באופן ממוכן היישר למחשבי ועדת הבחירות המרכזית, שמאובטחים ומוגנים ללא כל קשר למה שקורה בקלפיות.

הכנסת נדרשה לנושא זה כמה פעמים בשנים האחרונות, ואף פורסמו מסמכים שונים. המסמך האחרון נכתב בתחילת ספטמבר השנה, וכותרתו: "בחירות ממוחשבות – מבט משווה", והוא חובר על ידי אהוד בקר ואלמוג לוטן ממרכז המחקר של הכנסת. המסמך מציג מידע על כלים ממוחשבים, המשמשים בבחירות במדינות שונות והיתרונות והחסרונות. בין היתר, הם מציינים כי "כלים ממוחשבים עשויים לשמש כמה שלבים ביום הבחירות: הזדהות הבוחר בקלפי, ההצבעה עצמה, ומידע על תוצאות הבחירות, כולל ספירה ממוחשבת של הקולות. עוד כותבים מחברי המסמך, כי בספרות המקצועית מונים כמה יתרונות לשימוש בכלים ממוחשבים, והעיקריים שבהם הם ייעול תהליך ההצבעה, חיסכון בזמן, והפחתת סיכונים שנלווים לאופן ניהול הבחירות.

מובן שיש גם סיכונים לפגיעה זדונית או של תקלות לא מכוונות, קשיים באימות נתונים ופגיעה בחשאיות ההצבעה. בישראל, מציינים במסמך, כי ההזדהות וההצבעה הן ידניות, אבל סיכום הקולות ופרסום התוצאות הם ממוחשבים.

המסמך מציין בגילוי נאות, כי בסקר שנערך על ידי האו"ם בין השנים 2016-2018 ב-183 מדינות, רק 17% מפעילות הצבעה ממוחשבת, ורק רבע מהן משתמשות במערכת ממוחשבת להזדהות בקלפי. לעומת זאת, ברוב המדינות יש שימוש במערכות מחשב לסיכום הקולות.

המסמך מביא דוגמאות מכמה מדינות באירופה, שערכו ניסויים בבחירות ממוחשבות בחלקים שונים של התהליך, ולא המשיכו בו בגלל חשש לפגיעה בהליך הדמוקרטי.

אי אפשר להתעלם, כמובן, מנתונים ידועים אלו. אבל ישראל, הנתפסת בעולם כמובילת חדשנות, צריכה ויכולה להוביל תהליכים שיוכיחו לעולם, כי אפשר לנהל מערכת בחירות ממוחשבת, עם התמודדות ומתן מענה לכל החסמים והסיכונים שמועלים בספרות המחקרית, סיכונים, אגב, שהם רלוונטיים לכל ארגון שמקיים תהליכים קריטיים על בסיס ממוחשב.

אומת החדשנות יכולה ומסוגלת להיות חלוצה גם בתחום זה בעולם ולהוכיח, שבעזרת כלים וטכנולוגיות חדשות, המאפשרים לבצע תהליכי מחשוב מסוג זה, אפשר להתגבר על כל הסיכונים שמתוארים במחקר של הכנסת ולמקסם את היתרונות של בחירות ממוחשבות: שקיפות, התייעלות, ובעיקר הגברת האמון של הציבור בהליך הדמוקרטי למרות החשש הטבעי מטכנולוגיה.

יש בישראל תעשייה ותשתית אנושית של מומחים ואנשי טכנולוגיה, שיירתמו לטובת הכנסת והממשלה כדי להתחיל לבדוק את האפשרות לבחירות ממוחשבות בפעם הבאה, בתקווה שהן לא תהיינה שוב בעוד חצי שנה.

מדוע אומת החדשנות עדיין מצביעה בקלפי בעזרת פתקים? Reviewed by on . אומת הסטארט-אפים המאכלסת בתוכה את מיטב המוחות וההון האנושי שולחת את אזרחיה לממש את זכותם הדמוקרטית בעזרת פתקים וניירות ובשיטות של המאות הקודמות. הוויכוח על מחשו אומת הסטארט-אפים המאכלסת בתוכה את מיטב המוחות וההון האנושי שולחת את אזרחיה לממש את זכותם הדמוקרטית בעזרת פתקים וניירות ובשיטות של המאות הקודמות. הוויכוח על מחשו Rating: 0

הגיבו