תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » בחירות הגעוואלד
הגיע הזמן להיפרד מהפתקים בקלפיות. צילום אילוסטרציה: BigStock

בחירות הגעוואלד

מערכת הבחירות המחישה עד כמה הרשת יכולה לשמש גם לדברים לא רצויים כמו קמפייני הכפשה ואף הסתה ● עם סיומה, יש לאלה מהנבחרים שעשו שימוש ציני בפייק ניוז הזדמנות לתקן, ולעדכן את חוק תעמולת הבחירות כך שיתאים לעידן הדיגיטלי

מאת 8 באפריל 2019, 11:40 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

יש בעצומה של אנשי ההיי-טק למען מפלגת כחול לבן חידוש מרענן. עד עכשיו הענף הקפיד להדיר את עצמו מסוגיות פוליטיות. בבחירות האחרונות בארצות הברית, מנכ"לים רבים בעמק הסיליקון נקטו עמדה בעד קלינטון ונגד טראמפ, ומה שמותר להם צריך להיות מותר גם לאנשי ההיי-טק בישראל

בעוד פחות מ-24 שעות ייקראו אזרחי ישראל אל הקלפי, על מנת לממש את החובה האזרחית הראשונה במעלה של כל אחד ואחת, ויצביעו בעד מי שהם חושבים שראוי להוביל את המדינה בארבע השנים הבאות.

עד שנדע את תוצאות האמת, אפשר לסכם את מערכת הבחירות הזו כבחירות הגעוואלד. בקמפיין, שאנחנו נמצאים בישורת האחרונה שלו, נעשה שימוש שיא, ציני, פסול ומסוכן בכל פלטפורמה דיגיטלית אפשרית – בפוסטים ברשתות החברתיות, בסרטוני וידיאו עם מסרי שנאה והסתה בהן וביוטיוב, ובמסרונים בטלפונים הסלולריים, שהביאו לשיא את מספר הודעות הזבל שכל אחד מאתנו קיבל.

מה לא היה לנו בחודשים האחרונים? זה התחיל באזהרות רציניות מפני התערבות זרה בבחירות, לרבות של ראש השב"כ, נדב ארגמן. האזהרות האלה לא נולדו במקרה – הן היו מבוססות על הערכות של גורמי מודיעין ועל הניסיון מהעבר הלא רחוק בבחירות בארצות הברית. זה המשיך בסייבר, שבינתיים, בדיעבד, היה האיום הפחות נורא. עדיין קיימת הסכנה לשיבוש תוצאות הבחירות ויש לקוות שאלה שאמונים על הנושא נערכים לכך ומטפלים בזה. אחרי הסייבר קיבלנו את הפריצה לטלפון הסלולרי של בני גנץ, ואם נסתמך על פרסומים שהיו בכלי התקשורת בימים האחרונים, גנץ לא היה היחיד שהטלפון שלו נפרץ. ואם לא די בזה, קיבלנו את הבוטים, שהפיצו את אחד הדברים הנפוצים ביותר בבחירות האלה: פייק ניוז. מבול של ידיעות, הדלפות ושמועות, שהחלו בציוצים ובפוסטים, ומצאו את דרכם גם לתקשורת המסורתית, שלא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור.

לשקר אין רגליים – יש לו אולפנים

הגולש הממוצע איבד כל יכולת להבחין בין מידע אמין לשקרי. זה קרה לא רק בגלל אמצעי התקשורת, שלא טרחו לבדוק את כל המידע, אלא גם ובעיקר בגלל אלה שנהנים מכל העניין – הפוליטיקאים. אלה שמבקשים מאתנו את אמונם, אבל לא תמיד משתמשים במידע אמין כדי להשיג אותו. חצאי אמיתות הפכו לדפי מסרים, שדוקלמו בכל אולפן אפשרי – המועמדים דקלמו אותם אחד אחרי השני, בלי למצמץ. הנזק שהם עשו לאמינות התקשורת ולאמון הציבור במוסד התקשורת הוא כמעט בלתי הפיך. שלא לדבר על כך שבכל מערכת הבחירות כמעט שלא דנו בנושאים המרכזיים שצריכים להעסיק את החברה הישראלית – הכלכלה, החינוך, הבריאות ועוד. לא בתחומים באופן כללי ולא בחדשנות ובטכנולוגיה שיכולות להצעיד אותם קדימה.

עוד בחירות של פייק ניוז. צילום: BigStock

עוד בחירות של פייק ניוז. צילום: BigStock

בעקבות הפייק ניוז, הרשתות החברתיות קיבלו גל של פניות להסיר ולסנן פרסומים, ולסגור חשבונות פיקטיביים של בעלי אינטרסים שונים. הן מצאו את עצמן בפני דילמה קשה: מצד אחד, פייסבוק, טוויטר ודומותיהן רוצות לשמור על עקרון חופש הביטוי ועל האנונימיות, שמאפשרת לכל אחד להתבטא, אבל מצד שני, הן לא יכולות היו להתעלם מהסיבות לדרישה של ועדת הבחירות המרכזית, שלפיה כל פרסום פוליטי חייב להיות מזוהה. בעלי הרשתות מבינים שהפלטפורמה שלהם יכולה לשמש את המסוכנים שבמנוולים ובמסיתים, שהופכים את החיים במרחב הציבורי לגהינום.

בחירות הגעוואלד, שיסתיימו מחר, ישלחו לכנסת את אלה שהצליחו לשכנע הכי הרבה במדיות הדיגיטליות – לפעמים בעזרת אמת, אבל רק לפעמים. במקרים אחרים, כאמור, הם עשו זאת בעזרת אמירות שקריות או חצאי אמיתות. לאותם מה-120 שעשו זאת יש הזדמנות לכפר מעט על פשעיהם, בכך שיחברו ביחד, הקואליציה והאופוזיציה העתידיות, ויעדכנו את חוקי תעמולת הבחירות, כך שיהיו רלוונטיים למאה ה-21, לעידן הדיגיטלי.

האם ההיי-טק מתערב בבחירות?

העצומה שעליה חתמו כמה עשרות אנשי היי-טק למען מפלגת כחול לבן עוררה, כצפוי, תגובות נגד מצד אנשי היי-טק שתומכים במפלגות אחרות. אין ספק שיש מנהלים בכירים אחרים שדעתם שונה, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: זו הפעם הראשונה שבה מגזר ההיי-טק מתערב באופן גלוי בבחירות.

יש כאן חידוש מרענן: עד עכשיו ההיי-טק הקפיד להדיר את עצמו מסוגיות פוליטיות. כעת מותר לגלות שלפני שבועיים הזמנו למערכת אנשים ומחשבים מנכ"לים בכירים בענף כדי לשוחח על אתגרי הממשלה הבאה בתחום ההיי-טק ולפרסם את דבריהם בפלטפורמות שלנו. חלק גדול מהם השיב בשלילה, בטענה שהם לא רוצים להופיע באייטם שעוסק בבחירות. אחרים, המייצגים חברות רב לאומיות, הסבירו כי זו הנחיה של הבוסים שלהם בחו"ל.

ראש מפלגת כחול לבן, בני גנץ. צילום אילוסטרציה: רומן ינושבסקי, BigStock

ראש מפלגת כחול לבן, בני גנץ. צילום אילוסטרציה: רומן ינושבסקי, BigStock

העצומה של בכירי ההיי-טק מבשרת שיש כאלה שסבורים שהגיע הזמן שבכירי הענף יצאו מאזורי הנוחות שלהם ויבינו שהבעת דעה אינה התערבות כפי שהם רואים אותה, אלא התחברות לחברה שהם חיים בה. בבחירות האחרונות בארצות הברית, מנכ"לים רבים בעמק הסיליקון נקטו עמדה בעד הילרי קלינטון ונגד דונלד טראמפ (להוציא בודדים כמו פיטר ת'יל, מייסד PayPal), ומה שמותר להם צריך להיות מותר גם לאנשי ההיי-טק בישראל. אין להם סיבה לחשוש.

השורה התחתונה: לא משנה בעד או נגד מי אתם, לא משנה מה הסיבה, החשוב הוא שכל אחד מכם יקום מחר בבוקר ויממש את זכותו להצביע. אי מימוש זכות זו לא יאפשר לכם לקטר ביום שלמחרת או למתוח ביקורת על תוצאות הבחירות. יום בחירות מוצלח ושקט.

בחירות הגעוואלד Reviewed by on . בעוד פחות מ-24 שעות ייקראו אזרחי ישראל אל הקלפי, על מנת לממש את החובה האזרחית הראשונה במעלה של כל אחד ואחת, ויצביעו בעד מי שהם חושבים שראוי להוביל את המדינה באר בעוד פחות מ-24 שעות ייקראו אזרחי ישראל אל הקלפי, על מנת לממש את החובה האזרחית הראשונה במעלה של כל אחד ואחת, ויצביעו בעד מי שהם חושבים שראוי להוביל את המדינה באר Rating: 0

הגיבו