תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » לא מדינת לואו-טק ולא היי-טק – אלא אינטק
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

לא מדינת לואו-טק ולא היי-טק – אלא אינטק

תשכחו ממושגים כמו תעשייה מסורתית וטכנולוגיה עילית, והכירו מושג חדש: אינטק - טכנולוגיית החדשנות ● זה מה שמאפיין את אומת הסטארט-אפ הישראלית וחזק יותר מכל באר נפט במדינות השכנות ● אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, בטור לסיכום השנה

מאת 4 בספטמבר 2018, 14:38 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

את הרוח היזמית, שרואים בכל פינה בישראל, רואים הרבה פחות בעולם. זו האנרגיה שמניעה אותנו קדימה, והיא עוצמתית הרבה יותר מכל באר נפט מהחצר של שכנינו. זהו היתרון היחסי שלנו, עליו צריך לשמור ואותו צריך לטפח

חוסנה של מדינת ישראל תלוי קודם כל בביטחון, על שלל זרועותיו החסונות, שנית בכלכלה יציבה ויצור מקומי מתקדם, ושלישית ביצוא, שכן הכלכלה הישראלית היא מוטת יצוא. היצוא שבר בשנה החולפת את שיא כל הזמנים וחצה את רף ה-100 מיליארד דולר – 102.3 מיליארד, אם להיות מדויקים. מדובר בצמיחה של 6% לעומת השנה הקודמת. זה נתון מרשים, אבל האמת היא שהייתי מכנה אותו התחלה לא רעה ביחס לפוטנציאל האדיר של המשק הישראלי, כי קו ברור מחבר בין יצוא התפוזים של ימי קום המדינה, מפעלי התעשייה של שנות ה-50 ואומת הסטארט-אפ שאנחנו כיום.

בעשורים הראשונים למדינה, היצוא שלה נשען בעיקר על יהלומים ותוצרת חקלאית. נקודת המפנה חלה מתישהו בשנות ה-70, כאשר מ-750 מיליון דולר ב-1970 גדל היצוא ליותר מחמישה מיליארד בדיוק 10 שנים לאחר מכן. מאז ואילך, היקפי היצוא יותר מהוכפלו מדי עשור, ואם ב-1990 הם עמדו על כמעט 12 מיליארד דולר, ב-2010 הם כבר דילגו מעל משוכת 80 מיליארד הדולרים בשנה.

הסיבה העיקרית לכך היא מהפכת ההיי-טק, שהחלה במהלך שנות ה-80. במקום תפוזים – שירותי ידע ומחשבים; במקום טקסטיל – מכשור רפואי ומולטימדיה. כאן החל עידן הסטארט-אפ. מדינת ישראל דלה אמנם באוצרות טבע, אך השכילה לאורך השנים לפתח ולנצל אוצר טבע ייחודי וחשוב הרבה יותר – המוח הישראלי.

אבל מהפכה זו, שמיצבה את ישראל בחזית החדשנות העולמית ומיתגה אותה כסטארט-אפ ניישן, לא יכולה הייתה לשגשג אלמלא התפתחויות כלכליות ושינויים במדיניות הממשלה שהתרחשו בו זמנית. בין אותם שינויים אפשר למנות את המעבר של הידע וכוח האדם הטכנולוגי מהתעשיות הביטחוניות אל השוק האזרחי, ההתמחות בתעשיות עתירות הידע שנתבקשה בעקבות הסכמי הסחר החופשי שעליהם חתמה ישראל עם מדינות רבות, השקעה ממשלתית כבירה במו"פ ועוד.

את פירות המהפכה אנחנו קוטפים מדי יום – גם ביצוא: כך, למשל, הגיעו המכירות של שירותי ההיי-טק ב-2017 לשיא של כ-23.7 מיליארד דולר, בזכות גידול של כ-10% בהשוואה ל-2016. בכך הן עקפו בפעם הראשונה את היצוא של תעשיות ההייטק, שהסתכם בסכום מרשים אף הוא – כ-22.8 מיליארד דולר.

זריחת המזרח

עד לפני חמש שנים, היצוא הישראלי התחלק ל-50% לארצות הברית, 30% לאירופה והיתר למקומות אחרים בעולם. כיום, ירד חלקה של ארצות הברית ל-35%, החלק של אירופה נשאר על 30% וזה של המדינות האחרות – בעיקר מדינות המזרח, ובמרכזן סין – זינק ל-35%.

בעשור הקודם קראו לזה עלייתם של הנמרים האסיאתיים. אני מכנה את התופעה זריחת המזרח – The rise of the east. מדובר במהפכה כלכלית-טכנולוגית-חברתית שעוברות כלכלות אסייתיות רבות, ובראשן סין והודו – אבל לא רק הן. מדינות אלה הן חוד החנית של השינויים העוברים על כל העולם. הטכנולוגיה היא מחוללת השינוי הדרמטי של המקרו-כלכלות והכלכלה היא המחולל השינוי של החברות והמדינות.

אומת החדשנות החליפה את אומת תפוזי ה-Jaffa. צילום: BigStock

אומת החדשנות החליפה את אומת תפוזי ה-Jaffa. צילום: BigStock

כאן נשאלת השאלה: מהם המאפיינים הייחודיים לישראל, שהופכים אותה לספינה חסינה יחסית לטלטלות אלה? לפני שאתם קופצים ועונים היי-טק, היי-טק, הרשו לי להזכיר לכם שתעשייה זו מהווה רק 11% מכוח העבודה הישראלי. היא קטר חשוב מאין כמותו, אבל כדי להגיע לתשובה הנכונה, יש לרדת יותר לעומק העניין. אז תשכחו מהיי-טק ותשכחו מלואו-טק. אינטק היא התשובה- Innovation Technology, או אומת החדשנות. הכוונה היא להבנה של הישראלים שחדשנות, תגובה מהירה וגמישות נמצאות בכל תחום. מחברת הסייבר שיודעת להדוף כל מתקפה על פני הגלובוס (ויש אחת כזו בכל 34 שניות) ועד לחברת ההובלה שנפרדה מהפנקס והעיפרון מאחורי האוזן לטובת תוכנות ניהול מתקדמות, שמייעלות את העבודה וחוסכות בהוצאות תחבורה. כל אלה יחד מאופיינים בחשיבה מחוץ לקופסה.

היתרון הגדול שלנו הוא ביכולת לחבר בין כל הדיסציפלינות – האקדמיה, מכוני המחקר, התעשייה והיצור – ולסנכרן אותן. המערכת הביטחונית הפכה להיות חלק ממערכת החינוך. בני נוער בגילאים 18-19 מקבלים הכשרה מקצועית אינטנסיבית במשך בין חצי שנה לשנה וחצי, ויוצאים בעלי מקצוע טכנולוגי מהמתקדמים בעולם. השילוב הזה יוצר ערך מוסף מובהק של יוזמה וחוסר פחד מכישלון. את הרוח היזמית הזו, שרואים בכל פינה בישראל, רואים הרבה פחות בעולם. זו האנרגיה שמניעה אותנו קדימה, והיא עוצמתית הרבה יותר מכל באר נפט מהחצר של שכנינו. זהו היתרון היחסי שלנו, עליו צריך לשמור ואותו צריך לטפח.

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא.

לא מדינת לואו-טק ולא היי-טק – אלא אינטק Reviewed by on . חוסנה של מדינת ישראל תלוי קודם כל בביטחון, על שלל זרועותיו החסונות, שנית בכלכלה יציבה ויצור מקומי מתקדם, ושלישית ביצוא, שכן הכלכלה הישראלית היא מוטת יצוא. היצוא חוסנה של מדינת ישראל תלוי קודם כל בביטחון, על שלל זרועותיו החסונות, שנית בכלכלה יציבה ויצור מקומי מתקדם, ושלישית ביצוא, שכן הכלכלה הישראלית היא מוטת יצוא. היצוא Rating: 0

הגיבו