"תעשיית ההיי-טק יכולה להוות גשר בין חלקי העם"

במלאות 70 שנים למדינה, ביקשנו, במערכת אנשים ומחשבים, ממנמ"רים ובכירים נוספים בעולם ההיי-טק לענות על שאלון, שעוסק בהם באופן אישי ובהיי-טק הישראלי בכלל. ביקשנו מהם לספר על ההישגים והפרויקטים הבולטים שביצעו בתפקידיהם, ולחזות מה יהיה בעתיד הענף. המשיב הפעם הוא עצמון מינס, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, שאחראית על ניהול המאגר הביומטרי הלאומי.

מהו יום העצמאות עבורך?
"עבורי, ה' באייר הוא מעין יום טוב, כי נולדתי ביום העצמאות (זו הסיבה לשמי), כך שיש לנו במשפחה סיבה למסיבה. בניגוד למנגליסטים, שמסתערים על כל פינה ירוקה, אנחנו נשארים בבית החם והאוהב, הבית היהודי התומך ומפרגן, ומקדישים אותו לחיזוק הקשר והאחדות במשפחה. בחלק מהיום אנו משתתפים באירוע שנקרא בר-בי-רב, שבו שומעים הרצאות ודרשות מפי רבנים בנושאי מוסר, תורה, שיפור המידות בין אדם לחברו ועוד".

מהו ניסיון העבר שלך?
"סיימתי תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב בגיל 20, במסגרת העתודה האקדמית ושירתתי חמש שנים כקצין ביחידת המחשוב ומערכות מידע של חיל-האוויר.

כיהנתי כמנמ"ר בקבוצת ישראכרט, מנמ"ר עמידר, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומערכות המידע של DHL ובעוד תפקידים בכירים בתעשיית ההיי-טק".

כמה זמן אתה מכהן בתפקידך הנוכחי, ומהו בדיוק?
"אני מתפקד מזה כשנה בתור מנכ"ל וראש רשות המאגר הביומטרי, לאחר שנבחרתי במכרז פומבי שאליו ניגשו עשרות 'אריות', מבכירי תעשיית ההיי-טק בישראל.

מדובר ברשות ממלכתית ייעודית ועצמאית, שהוקמה לצורך ניהול ואבטחה של המאגר הביומטרי ושמהווה רכיב מהותי בפרויקט תיעוד ביומטרי מדינתי, שכולל את תעודת הזהות הביומטרית ואת הדרכון הביומטרי. מטרת הרשות, שמתפעלת ומאבטחת את המאגר הביומטרי, היא להגן על זהות אזרחי מדינת ישראל ולהבטיח שלכל אדם יהיה תיעוד אחד בלבד, בזהות אחת בלבד – זהותו האמיתית.

אמנם אני רק שנה בתפקיד, אבל בפרק זמן קצר זה שיפרנו הרבה תהליכי עבודה, ייעלנו את העבודה, שיפרנו את השירות וקידמנו מאוד נושאי ביטחון, אבטחת מידע, הגנת סייבר והגנת הפרטיות של התושבים".

איך הייתה התחלת הקריירה שלך?
"התחלתי בתור מתכנת ומנתח מערכות בפרויקט מחסנים אוטומטיים בחיל האוויר. מדובר במערכות מידע, State Of The Art, שבהן היו משובצים רובוטים ומערכות פנאומטיות, שאפילו טייסי קרב שהכירו טכנולוגיות מתקדמות התפעלו מהם. מערכות אלה היו מתוחכמות ביותר, חלוציות ופורצות דרך, יעילות, ותרמו הרבה לחיל האוויר ולכל המערכת מסביב.

אחר כך עבדתי מספר שנים בארצות הברית ושם למדתי בעיקר ניהול פרויקטים בתקציב ובלוח זמנים, מצוינות בשירות לקוחות, ולהעריך את הביזנס שבו אני עוסק וממנו מתפרנס.

בתחילת דרכי בענף, בסוף שנות ה-70, עבדתי עם כרטיסי מחשב ומכונות ניקוב, ופיתחתי Editor בשפת מכונה ובאסמבלר. בהמשך הגיעו המסופים, שפות הדור השלישי, המחשבים האישיים ועוד. כיום קשה להבין כיצד עבדנו אז עם טכנולוגיות מצומצמות כל כך. זה רק מוכיח שהכל תלוי באנשים ובמוח האנושי, שיודע להפיק את המרב מכל מצב נתון".

מהו הפרויקט הכי משמעותי שהיית מעורב בו?
"שדרוג מערכות המידע והטכנולוגיות בעמידר. המהפכה החיובית שחוללנו בחברה גרמה לשיפור תהליכי עבודה ולהתייעלות מדהימה ואפשרה לה להיכנס לתחומים עסקיים חדשים, שמעולם לא הייתה לה בהם דריסת רגל. בזכות זה, עמידר החלה לחשוב עסקית ושיפרה את השירות ללקוחות שלה.

מהו התפקיד הכי משמעותי שמילאת לפני התפקיד הנוכחי?
"סמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע ב-DHL – תפקיד מאתגר שלא היה בו רגע דל אחד, וכן מנמ"ר עמידר. השירות בעמידר היה שליחות לאומית וחברתית, כי בעזרת מערכות המידע שפיתחנו והטמענו עמידר מיצבה את עצמה חזק בתחומי הדיור, השיכון, ניהול הנכסים והסיוע בשכר דירה".

מהי, לדעתך, התרומה של ענף ההיי-טק לכלכלה ולחברה בישראל?
"תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה ותמשיך להיות הקטר המוביל לצמיחה כלכלית, אבל חובה עלינו לוודא שאנחנו מאמצים רק את הטוב שבה ומשתמשים בה רק לתועלת, ומשאירים את ההשפעות השליליות שהטכנולוגיה יכולה לחולל במחוזות אחרים. בקיצור, עלינו ליהנות מפלאי הטכנולוגיה ולהיזהר מפגעי הטכנולוגיה. מעבר לכך, ענף ההיי-טק תורם חברתית לקירוב לבבות, ולהסרת חסמים ודעות קדומות בקרב אוכלוסיות שונות בישראל, בבחינת יחד שבטי ישראל".

אילו אתגרים עומדים בפני הענף וכיצד היית ממליץ לטפל בהם?
"מעבר לשירותי דיגיטל מלאים בכל התחומים לשיפור השירות ללקוחות, חידוש מערכות ליבה תוך כדי תנועה, שיפור האינטגרציה בין מערכות מידע של ארגונים שונים, שיתוף מידע בין חברות פרטיות עסקיות וגופים ממשלתיים-ציבוריים, והנגשת מידע לציבור. כל זאת תוך הקפדה על אבטחת מאגרי מידע רגישים, הגנת הפרטיות, והגנת סייבר פסיבית ואקטיבית.

צריך להצדיע לתעשיית ההיי-טק בישראל על היותה פורצת דרך בתחומי הרפואה, הבריאות, החקלאות והסייבר. כמו כן, יש להוקיר ולהצדיע על תרומתה לכלכלה הישראלית ועל זה שבזכותה אנחנו נהנים מקדמה ומטכנולוגיה מודרנית, שמשכללת את חיינו. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלקדמה יש גם מחיר, וחייבים תמיד להיות עם יד על הדופק ולשמור בשבע עיניים שהוא לא יהיה גבוה יותר מהתועלת".

האם ישראל תמשיך להיות מדינת החדשנות גם בחגיגות ה-100 שלה?
"בהחלט, כי זה ב-DNA שלנו. אנחנו עם הספר, עם חושב, יצירתי וסקרן. יש לנו מסורת בנושא חדשנות ואנחנו אמונים על והגדת לבנך ועל העברת המקל לדור הבא".

איך אתה רואה את שילוב החרדים בענף?
"כאדם חרדי, אני פועל לשילוב המגזר בתעשיית ההיי-טק, כי יש לציבור החרדי הרבה מה לתרום לענף. על מנת להצליח לשלב את המגזר החרדי בתעשייה צריך ליצור תנאים וסביבות עבודה הולמות, שיאפשרו לאוכלוסייה חרדית להתפרנס בכבוד תוך שמירה על הערכים החשובים להם. יש להבין את הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה החרדית, להקפיד על הכללים שיוגדרו, לשווק ולהסביר לצעירים החרדים את התועלות שבענף ולקבל הסכמות מהרבנים. בנוסף לזאת, חובה על כל המגזרים בחברה היהודית-ישראלית לכבד האחד את השני ולראות את הטוב שבשני, כי כולנו עם אחד. תעשיית ההיי-טק יכולה להוות גשר בין חלקים שונים של העם, ואני משתדל להיות שגריר ושליח טוב לנושא זה".