סייבר

על פי ענקית אבטחת המידע השלכות הגניבה על המשתמשים יהיו מועטות, משום שהתוקפים גנבו קוד מקור של שני מוצרים ישנים שמיועדים ללקוחות ארגוניים, ולא של מוצרי נורטון המיועדים למשתמשים פרטיים ● המוצרים שהקוד שלהם נגנב הם Symantec Endpoint Protection 11 ו-Symantec Antivirus 10.2 ● את הקוד גנב ארגון המכונה Lords of Dharmaraja משרת של צבא הודו, ביחד עם מסמכים וקבצים נוספים

בחברת האבטחה Seculert מעריכים, כי התוקפים עשו שימוש בגרסה חדשה לתולעת הוותיקה Ramnit, שהצטיינה עד כה בעיקר בגניבה של פרטים פיננסיים רגישים ● לטענת Seculert, התוקפים מנסים אותן סיסמאות כדי לגשת גם לרשת הארגונית בחברה שבה עובדים הקורבנות

"בעידן הטכנולוגי הנוכחי, לתוקפים יש יתרון מובנה ראשוני ניכר. לפיכך, המאמץ בהגנה גדול יותר ממאמץ תקיפה טיפוסי", אמר ויסמן - המשמש גם כיו"ר הפורום הישראלי לאבטחת מידע, בראיון לאנשים ומחשבים, בעקבות פרשת הדליפה של פרטי כרטיסי האשראי, שהוסיפה להתפתח במהלך סוף השבוע ● בערב יום ה' נחשפו פרטים אודות כ-11 אלף כרטיסים, המצטרפים ל-15 אלף שנחשפו כמה ימים קודם לכן ● סגן שר החוץ, דני איילון: "כל פגיעה במרחב הקיברנטי של ישראל, היא הפרת ריבונות השקולה לפעולת טרור ויש להתייחס אליה ככזו"

"לשמחתנו, ברמת לאומי קארד לא נגרם לנו כל נזק. לכל היותר בוצעה עסקה אחת בהונאה", אמר רשף, סמנכ"ל מערכות המידע בלאומי קארד, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים ● "נוצרו עומסים אדירים על מרכזי השירות שלנו, אבל הצלחנו להתגבר על העומס", ציין, "טיפלנו בעשרות אלפי פניות" ● בהתייחסו לטענות שנשמעו מצד החברות שאתריהן נפרצו, לפיהן האתרים שלהם אושרו לעבודה על ידי חברות כרטיסי האשראי, אמר רשף, כי "אף לא אחת מהחברות הללו לא עובדת עם לאומי קארד

במסגרת תהליך הסריקה של צ'קמרקס, טוען כל מפתח את קוד המקור שלו למנוע הסריקה, אשר מדווח על פרצות האבטחה השונות היכולות לשמש האקרים ● מתי סימן, המייסד והמנהל הטכנולוגי של צ'קמרקס: "לצערי, מניסיון עם מאות לקוחות בארץ ובעולם, רוב יישומי הרשת חשופים וניתנים לחדירה"

"על החברה המארחת היה לערוך הפרדה של בסיסי הנתונים של האתרים המתארחים. זאת, על מנת שפריצה לאתר אחד לא תשפיע על רמת האבטחה של אתר אחר", אמרה איריס לב ארי מ-GSECTRA, בתגובה לפרסומים לפיהם אתרי הקופונים שמהם נגנבו חלק מפרטי האשראי דווקא היו מוגנים כראוי - אולם הפורצים חדרו לאתר לא מוגן שנמצא על אותו שרת, ודרכו למאגרי המידע של האתרים המוגנים

נוויל מסקיילין, שהיה ככל הנראה קוסם, מצא ב-1903 פרצת אבטחה בטכניקת הטלגרף האלחוטי של גוליילמו מרקוני ● מסקיילין הציג בפומבי את יכולתו להתחבר לטלגרף האלחוטי של מרקוני, ושלח תשדורות מעליבות במורס ● הוא חשף את עצמו ארבעה ימים אחרי המקרה והצדיק את מעשיו ביצירת תועלת לטובת הציבור, כיוון שהוא חשף חורי אבטחה

ראש הרשות, עו"ד יורם הכהן, לאנשים ומחשבים: "מקרה הגניבה ופרסום המידע מעלה על נס את חשיבות השמירה על כללי אבטחת המידע בקרב ארגונים שברשותם מידע פרטי אישי של אזרחים" ● הוא העריך, כי החקירה תארך שבועות - ולא חודשים ● במקביל, פרסמה הרשות כללי עשה ואל תעשה בהקשר לדליפת המידע