ניצחון הדמוקרטים בארצות הברית: האם ההיי-טק הישראלי צריך לחשוש?

תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית, שהביאו לניצחון סוחף של המפלגה הדמוקרטית ולשליטתה בשני בתי הקונגרס, מציבות סימני שאלה באשר להשפעתן על תעשיית ההיי-טק, בדגש על הבינה המלאכותית והדאטה סנטרים. לכך יש להוסיף שורה של הצעות שעברו במדינות שונות בארצות הברית, שאוסרות או מטילות מגבלות קשיחות על הקמתן של חוות השרתים הללו.

תעשיית הטכנולוגיה היא אחת התעשיות החזקות בעולם, ותחומי הדאטה סנטרים וה-AI תופסים בה כיום מקום מרכזי. ארצות הברית היא המדינה המובילה גם בהם, והיא אף שוק היעד המרכזי של חלק ניכר מהייצוא הטכנולוגי הישראלי.

הדעות של אזרחי ארצות הברית ורבים מהפוליטיקאים שלה, הן דמוקרטים והן רפובליקנים, כלפי ישראל – שליליות. הן הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, והן סגנו, ג'יי.די. ואנס, הודו שאחת הסיבות הבולטות לתבוסה של המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע היא המלחמה עם איראן, שישראל עודדה, בלשון המעטה, את ארצות הברית להיכנס אליה. בנוסף, מועמדים רבים שנבחרו מבקרים קשות את ישראל, וכמה מהם קוראים לשנות כיוון ביחס אליה – נגדה.

דרישה רווחת במיוחד בארצות הברית היא ביטול הסיוע הביטחוני של ארצות הברית לישראל, בסך של ארבעה מיליארד דולר בשנה. יש שדורשים זאת כי מדובר בסיוע ל-"מדינת אפרטהייד" ש-"מבצעת רצח עם", לדבריהם, ויש כי מדובר בכסף שניתן לישראל במקום להיות מושקע באמריקה עצמה. הדרישה הזאת הייתה אחת הסיבות המרכזיות שטראמפ הודיע על הביטול הקרוב של הסיוע הזה – לצד הבקשה שקיבל, לדבריו, מראש הממשלה, בנימין נתניהו. הפסקת הסיוע עלולה להשפיע לא מעט על התעשיות הביטחוניות וכוחות הביטחון של ישראל, שכן סיוע זה, שמותנה ברכישה מחברות אמריקניות, מאפשר להם לרכוש מאותן חברות טכנולוגיות חדישות.

השפעת השינוי לרעה, מהזווית הישראלית, של יחסי הכוחות בקונגרס האמריקני, החל מינואר הקרוב, מוסיפה עוד דאגה לעננת אי הוודאות הכללית שמלווה אותנו בשבועות האחרונים. הרוח האנטי ישראלית הזאת, שכאמור השתקפה היטב בתוצאות בחירות האמצע, עלולה להביא לשינוי לרעה במדיניות של הרגולטור האמריקני, וכן בסחר ובשיתופי הפעולה בין שתי המדינות. נכון לעכשיו, אין תשובות חד משמעיות האם זה אכן יקרה. אולם, ההיי-טק הישראלי כבר מתמודד עם האותות של אותו חוסר ודאות.

ההשלכות של תוצאות בחירות האמצע על ההיי-טק הישראלי עדיין לא ברורות. במקרה שלנו, ייתכן שההתפתחויות בארצות הברית יחזקו את ההכרה בצורך להעמיק את העצמאות הטכנולוגית של ישראל – יעד לאומי שהולך ותופס מקום מרכזי בשיח הכלכלי והביטחוני

מה חושבים בישראל?

"וושינגטון משנה כיוון: ההיי-טק הישראלי חייב להיערך למציאות החדשה", קובע אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. לדבריו, השינויים הפוליטיים והכלכליים בארצות הברית לא נעצרים בגבולותיה: "החלטות שמתקבלות בוושינגטון משפיעות על שווקי ההון, על הסחר הבינלאומי ועל עתידן של תעשיות טכנולוגיות שלמות. עבור ההיי-טק הישראלי, מדובר בהתפתחויות שעלולות להשפיע ישירות על השקעות, על פיתוח טכנולוגיות ועל יכולת התחרות בשווקים הגלובליים".

טראוב ציין שגובר החשש ש-"חברות ישראליות שיבקשו לפעול מול תאגידים אמריקניים יידרשו להוכיח לא רק חדשנות, אלא גם עמידה בדרישות רגולטוריות מחמירות. במקביל, מדיניות הפיקוח על יצוא שבבים וטכנולוגיות רגישות, לצד השינויים במדיניות המיסוי והריבית, עלולים להשפיע על שרשראות האספקה ועל זרימת ההשקעות לחברות ישראליות".

אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

למרות כל זאת, טראוב אופטימי: הוא מצביע על כך שההיי-טק הישראלי הוכיח פעם אחר פעם את חוסנו ואת יכולתו להפוך אתגרים להזדמנויות, ואין סיבה שזה לא יהיה המצב גם הפעם. הוא העיר שבמסגרת שבוע ההיי-טק שערך האיגוד השבוע התקיימו 100 אירועים, שבהם השתתפו עשרות נספחים טכנולוגיים ממדינות שונות ו-"נחשפו לעוצמת הטכנולוגיה הישראלית".

אלא שלדברי טראוב, "חדשנות לבדה אינה מספיקה. עלינו להבטיח שישראל לא רק תפתח את הטכנולוגיות של המחר, אלא גם תהיה שותפה בעיצוב הסביבה הכלכלית והרגולטורית שתאפשר להן להצליח בעולם". הוא ציין שכדי שזה יקרה, על ממשלת ישראל להבטיח סביבה רגולטורית תחרותית, לעודד השקעות במחקר ופיתוח, ולחזק את תשתיות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בארץ.

"ישראל נשארה אומת סטארט-אפ שהשוק האמריקני זקוק לה"

גלית מירן, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה, מציגה תמונה מורכבת יותר של יחסי ישראל וארצות הברית בעקבות הבחירות: "למרות תוצאות בחירות האמצע, יש לזכור שטראמפ הוא אחד מגדולי ידידיה של ישראל, גם אם כיום נשמעים בסביבתו קולות ביקורתיים יותר". "המציאות משתנה, אבל עדיין יש עם מי לדבר", ציינה. "האתגר הוא למצוא את הדרך לשמר את שיתופי הפעולה האסטרטגיים, הכלכליים והביטחוניים בין המדינות".

גלית מירן, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה. צילום: אלבום פרטי

עוד נקודה חשובה שמירן ציינה היא שבעוד שאחת הסיבות המרכזיות לגל הדמוקרטי היא העלייה במחירי הדלק ויוקר המחייה, שמהם מוטרדים האזרחים, מה שחשוב לאנשי העסקים האמריקניים הוא החזר ההשקעה. "מבחינה זו, ישראל נמצאת במצב טוב יחסית", אמרה. "כאן טמון הכוח שלנו, כי ישראל הייתה ונשארה אומת סטארט-אפ חזקה, בעלת יכולות טכנולוגיות וחדשנות שהשוק האמריקני זקוק להן".

היא הוסיפה כי "שיקולים עסקיים, הזדמנויות צמיחה ותשואה על השקעה הם מנועים משמעותיים להמשך שיתוף הפעולה בין המדינות".

לסיכום, ההשלכות של תוצאות בחירות האמצע על ההיי-טק הישראלי עדיין לא ברורות. הן תלויות במדיניות שתתגבש בוושינגטון, ביחסי ישראל-ארצות הברית וביכולת של החברות הישראליות להסתגל למציאות המשתנה. עם זאת, יש מי שסבורים שדווקא מצבים של משבר וחוסר ודאות עשויים להאיץ תהליכים אסטרטגיים, שישפרו את המצב. במקרה שלנו, ייתכן שההתפתחויות בארצות הברית יחזקו את ההכרה בצורך להעמיק את העצמאות הטכנולוגית של ישראל – יעד לאומי שהולך ותופס מקום מרכזי בשיח הכלכלי והביטחוני.