נתניהו מציע קריפטו לעקיפת סנקציות, בנק ישראל מתנגד

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצית בסוף השבוע דיון כלכלי וטכנולוגי לאחר שאמר כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. הדברים נאמרו ביום שישי בריאיון שהעניק נתניהו לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה. כשנשאל אם הוא חושש מהטלת סנקציות על ישראל, השיב בחיוב ואמר כי ייתכנו גם סנקציות בנקאיות.

"אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", אמר נתניהו, והוסיף כי הוא עובד גם על האפשרות להשתמש במטבעות דיגיטליים. כשנשאל אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשמש חלופה במקרה כזה, השיב כי מדובר באחת האפשרויות וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא. נתניהו קשר את הדברים גם לשינויים שהוא צופה ביחסי ישראל וארצות הברית, ואמר כי ישראל צריכה להיערך גם לעידן שבו היקף הסיוע הביטחוני האמריקני יקטן.

בנק ישראל: צריך למנוע את הסנקציות, לא לעקוף אותן

בתגובה לדברים מסר בנק ישראל כי "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות".

עוד נמסר מהבנק כי הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את היחסים הכלכליים עם שותפות הסחר העיקריות שלה ולהתמקד במניעת הסנקציות ובהשפעתן השלילית על המשק. בבנק הוסיפו כי האחריות לכך נמצאת בידי הדרג המדיני.

נתניהו לא חזר בו מהדברים גם לאחר פרסום התגובה. בריאיון נוסף בשבת אמר כי הקריפטו הוא אחד האמצעים שנבחנים ולא האמצעי היחיד, וכי כלל לא בטוח שייעשה בו שימוש. לדבריו, הוא שומע את ההתנגדויות ולוקח אותן בחשבון, אך בסופו של דבר מקבל את ההחלטות בהתאם לתפיסתו.

האם קריפטו באמת יכול לעקוף סנקציות?

התשובה מורכבת יותר מהוויכוח הפוליטי שהתפתח סביב דברי נתניהו.

מטבעות קריפטוגרפיים מאפשרים להעביר ערך מחוץ למסילות הבנקאות המסורתיות, ולכן הם יכולים להקשות במקרים מסוימים על אכיפה פיננסית וליצור ערוצי תשלום חלופיים. מדינות וגורמים הנתונים תחת סנקציות אכן עושים בהם שימוש. אלא ששימוש בקריפטו אינו מבטל את הסנקציות עצמן. חברה אמריקנית או אירופית שאסור לה לסחור עם גוף מסוים אינה יכולה להפוך עסקה לחוקית רק משום שהתשלום בוצע בביטקוין או במטבע יציב. גם האנונימיות של הקריפטו מוגבלת. עסקאות ברשתות בלוקצ'יין ציבוריות נרשמות במאגר פתוח, וחברות ניתוח ורשויות אכיפה מסוגלות לעקוב אחר זרימת נכסים בין ארנקים. בורסות ונותני שירותים מוסדרים כפופים גם הם לחובות זיהוי לקוחות, מניעת הלבנת הון וציות לסנקציות.

יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים, אמר בעקבות דברי נתניהו כי מעבר של עסקה לבלוקצ'יין אינו מבטל איסור משפטי ואינו משנה את חובות הצדדים לעסקה.

רוסיה, איראן וצפון קוריאה כבר משתמשות בקריפטו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: נועם גלאי, ShutterStock

הניסיון הבינלאומי מראה שמטבעות דיגיטליים יכולים לשמש כלי משלים למדינות שמערכת הבנקאות שלהן מוגבלת, אך לא תחליף מלא להשתלבות במערכת הפיננסית העולמית.

רוסיה, שנמצאת תחת סנקציות מערביות נרחבות מאז הפלישה לאוקראינה, התירה שימוש מוגבל בקריפטו לצורך תשלומים בסחר בינלאומי. חברות רוסיות משתמשות גם במנגנוני קיזוז, בזהב ובערוצים פיננסיים חלופיים כדי להתמודד עם הקשיים בהעברות כספים חוצות גבולות.

גם איראן עושה שימוש נרחב בנכסים דיגיטליים. הרשויות האמריקניות טענו בשנים האחרונות כי בורסות ורשתות תשלומים שונות סייעו לגופים איראניים להעביר כספים ולהתמודד עם מגבלות פיננסיות. במקביל, ארצות הברית הצליחה לאתר ולהחרים נכסי קריפטו איראניים, בין היתר באמצעות ניתוח עסקאות בבלוקצ'יין.

במקרה של צפון קוריאה, השימוש הוא שונה. קבוצות סייבר המזוהות עם המשטר גנבו לאורך השנים מיליארדי דולרים בנכסים דיגיטליים. רק בפריצה לבורסת Bybit ב-2025 נגנבו נכסים בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר, וה-FBI ייחס את המתקפה לצפון קוריאה.

הדוגמאות הללו ממחישות את שני הצדדים של הטכנולוגיה: קריפטו יכול לפתוח מסלולים שאינם תלויים ישירות בבנקים מסורתיים, אבל הוא אינו מבטל סנקציות, וגם אינו מבטיח שהכסף לא יאותר או ייחסם בהמשך.

פורום הקריפטו: הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים

ניר הירשמן,מנכ״ל פורום חברות הקריפטו צילום: ניב קנטור

גם ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ביקש להפריד בין הפוטנציאל הכלכלי של התחום לבין הצגתו כאמצעי להסתתר מפני המערכת הפיננסית. "ישראל היא מהמובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות קריפטו ובלוקצ'יין. לקריפטו פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים ולייעל העברות הון", אמר.

לדבריו, "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים: רשתות בלוקצ'יין ציבוריות מאפשרות שקיפות ומעקב אחר עסקאות". הירשמן הוסיף כי פורום חברות הקריפטו נכון לעבוד עם הממשלה והרגולטורים כדי לקדם רפורמה בתחום, שתסייע לחזק את הכלכלה ואת קשריה עם השווקים בעולם.

בנט ואיזנקוט מזהירים מפגיעה בהייטק

כצפוי בימים המתוחים שלפני הבחירות, הדיון גלש במהירות גם לזירה הפוליטית.

נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, טען כי מעבר של ישראל למצב של בידוד כלכלי יגרום לפגיעה קשה בהייטק, בהשקעות, בתיירות ובתעסוקה. לדבריו, תרחיש כזה עלול להציב את ישראל לצד מדינות מבודדות כמו איראן, רוסיה וצפון קוריאה. גם גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, תקף את הדברים וטען כי כלכלה המבוססת על עקיפת המערכת הפיננסית הבינלאומית לא תפתור את הבעיה המרכזית עבור חברות ישראליות: הצורך לקבל השקעות ותשלומים מלקוחות בחו"ל ולעבוד מול חברות בינלאומיות.

מעבר לוויכוח סביב הקריפטו עצמו, ההתבטאות של נתניהו הציפה שאלה רחבה יותר: עד כמה ישראל צריכה להיערך לתרחיש שבו גוברות המגבלות על פעילותה במערכת הכלכלית הבינלאומית, והאם הפתרון לכך נמצא בטכנולוגיות תשלום חלופיות או דווקא במניעת הבידוד מלכתחילה.