"האתגר: אימוץ בטוח של AI ומענה מקיף לאיומים"

"אתגרי האבטחה והגנת הסייבר תמיד היו רבים ומורכבים, אך הופעת הבינה המלאכותית הגדילה את כמות האתגרים ואת מידת האיום. הבינה המלאכותית נמצאת בראש סדר העדיפויות של ההנהלות, שמתמקדות באבטחה, בנראות ובעלויות, בעוד שמנהלי התשתיות רואים בחוסן ובביצועים תנאי הכרחי לצמיחה מבוססת AI", כך אמר עידן בן נאים, מנהל הפעילות של נטסקופ ישראל.

בן נאים דיבר בפתח הכנס השנתי שערך הסניף הישראלי של נטסקופ, שנערך היום (ה') באולם East בתל אביב. הוא ביסס את דבריו על שני מחקרים שהחברה פרסמה השנה. האחד נערך בקרב מנהלי תשתיות ותפעול, והוא העלה כי 80% מהם חוו עלייה בציפיות של ההנהלה הבכירה, אך רק 38% סבורים שהתשתיות הקיימות שלהם יעמדו בדרישות החדשות של ה-AI. לפי מחקר נוסף, 47% ממשתמשי ה-GenAI בארגונים משתמשים באפליקציות AI אישיות, שלא מנוהלות על ידי הארגון. "כך הם מגדילים את צל ה-AI ואת היקף האיומים הפנימיים", אמר בן נאים.

הוא ציין כי "האתגר הגדול ביותר של ארגונים כיום הוא אימוץ בטוח של בינה מלאכותית, לצד מענה מקיף לאיומי סייבר מבוססי AI בכל הערוצים".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי בן נאים, "התוקפים מנצלים את הבינה המלאכותית בכל הזדמנות. לכן, ארגונים נדרשים למענה מוכלל, שיתמודד עם איומי הסייבר ואבטחת המידע שמגיעים מה-AI, עם נראות ויכולת טיפול בתעבורה הארגונית מכל מקום ובכל מקום – גם בעננים".

14 שנים של הגנה

נטסקופ קמה לפני 14 שנים "במטרה להגן על התעבורה היוצאת והנכנסת, ולהחליף את ההגנה ההיקפית המסורתית", אמר בן נאים.

הוא ציין כי החברה מציעה "מעטפת הגנה כוללת וחכמה לעולמות ה-CASB (ר"ת Cloud Access Security Broker – מתווך אבטחת גישה לענן), עם מענה לאבטחת ה-AI באמצעות תשתית קיימת ומוכחת לפענוח, ניתוח והבנה מעמיקה של תעבורת אפליקציות ענן – דרך דפדפן או אפליקציה. הרחבנו והתאמנו את יכולות האבטחה גם לאפליקציות AI מבוססות ענן".

בן נאים הוסיף ש-"מזה כמה שנים חברות המחקר מדרגות את נטסקופ כחברה מובילה בעולמות פלטפורמות ה-SASE (ר"ת Secure Access Service Edge – שירות גישה מאובטחת בקצה) ובתחום ה-SSE (ר"ת Security Service Edge – שירות אבטחה בקצה). אנחנו מציעים גישה מאובטחת לשירותי קצה, מכל מקום, תוך אכיפת מדיניות שמותאמת לזהות המשתמש, למצב המכשיר ולרגישות המידע. כך ארגונים יכולים לצמצם את כמות הפתרונות הנפרדים, לפשט את הניהול ולאפשר למשתמשים עבודה נוחה, מאובטחת ורציפה, תוך שליטה והגנה על המידע".

"יש לנו פתרון כולל לאיומי סייבר מבוססי AI", אמר. "זאת, בשל היכולת שלנו לפענח את התעבורה לעומק. יש בחברה מאות מפתחים שעוסקים באבטחת AI Native". עוד הוא ציין כי "הוספנו לפלטפורמת Netskope One, שמאבטחת כל אינטראקציה עם AI, שכבת הגנה לעולם הבינה המלאכותית הסוכנית (Agentic AI), כולל תעבורת MCP".

בן נאים דיבר על הסניף הישראלי של נטסקופ שכאמור, הוא עומד בראשו: "הסניף פועל מזה חמש שנים ויש לנו יותר מ-200 לקוחות ארגוניים מכלל המגזרים: פיננסים, תעשייה ומסחר, ממשלה, בריאות, ביטחון, היי-טק ועוד. אנחנו מובילים באזור בהיקף הפעילות בכלל ובהיקף הפעילות באבטחת AI בפרט. היקף הצוות המקומי הוכפל. נגדיל את ההשקעה בארץ גם ב-2027, בשל הדרישה לפתרונות שלנו".

דודו עקיבא, מהנדס פתרונות בכיר בנטסקופ ישראל. צילום: ניב קנטור

לדברי דודו עקיבא, מהנדס פתרונות בכיר בנטסקופ ישראל, "אנחנו מציעים מערכות אבטחה שמנטרות תעבורה שחוצה את הרשת, וגם פעולות שמבצע בן אדם. מטרתנו לכסות את 'השטחים המתים' שמערכות האבטחה המסורתיות אינן מכסות, כגון: מחשבים ניידים של מפתחים, שעלולים להריץ מודלים מקומיים ישירות עליהם; אבטחת מודל הבינה המלאכותית עצמו והחיבורים האחוריים שלו, למשל לבסיסי נתונים, שלעתים מוזנחים; שימוש בשרת MCP זדוני בלי לדעת על כך; או שימוש בנתונים, שחלקם מזוהמים".

"אסור להימצא במצב שבו האבטחה רודפת אחרי ה-AI בדיעבד", הוסיף עקיבא. בהקשר זה הוא ציין מחקר שנטסקופ ערכה בקרב 1,253 אנשי אבטחה ו-IT, שהעלה ש-68% מהארגונים מגדירים את ממשל ה-AI שלהם כתגובתי, או עדיין בהתהוות, ורק 7% אוכפים מדיניות בזמן אמת. "אנחנו סוגרים את הפער הזה עם פלטפורמה אחת מחוברת, שבודקת את כלל השכבות – הרשת, תחנות הקצה, המודלים, תעבורת הסוכנים (ה-MCP) והדאטה".

"הגדלנו את ההשקעה שלנו בתשתיות ה-IT, לטובת חוסן סייבר וגיבוי מלא מהארץ – ולא מאירופה. שדרגנו את מערכות הענן הפרטי שלנו והוספנו רוחב פס לקווי התקשורת. ארגונים מקבלים מענה מהענן שלנו בזמן השהיה ממוצע של פחות מחמש מילי-שניות. אנחנו מספקים חוסן לצד ממשל AI. בשנה האחרונה היו ארגונים שבהם החלפנו את כלל 'ערמת האבטחה'. כך אנחנו מציעים אבטחה מוכללת, שיכולה לעבוד בכל מקום אפשרי, מכל מכשיר ועם מירב הנראות", סיים עקיבא.