תוכנית ממשלתית חדשה מבקשת לגייס מאות אנשי היי-טק לעוטף עזה

רשות החדשנות, בשיתוף מינהלת תקומה לשיקום אזור עוטף עזה והנגב המערבי, יצאו במהלך שנועד לגייס ולהכשיר מאות עובדי היי-טק. אלה ישתלבו בעבודה בחברות שפועלות באזור ויהיו עתודה לכוח אדם, ליזמים שיקימו שלוחות של חברות חדשנות והיי-טק באזור בהמשך. המטרה במהלך היא להפוך את חבל תקומה למוקד של תעסוקה, חדשנות וחברות טכנולוגיה.

במסגרת המהלך פורסמו מספר קולות קוראים, שמיועדים לחברות, גופי השמה, יזמים וארגוני היי-טק, שיבצעו את תהליכי האיתור והגיוס בהתאם לקהלי היעד שהוגדרו.

לדברי איתי לבנון, ראש אגף הון אנושי להיי-טק ברשות החדשנות, התוכנית נועדה להתמודד עם אתגרי אזור חבל תקומה, שכולל 27 יישובים, בהם הערים שדרות ונתיבות. התוכנית מתמקדת באוכלוסייה בגילאי 18-60, המונה כ-35 אלף איש, ובהם, לפי הערכות, בין 15% ל-18% בעלי רקע אקדמי ופוטנציאל להשתלב בתעשיית ההיי-טק.

"התוכנית נועדה להתמודד עם האתגרים שיש לאזור", אומר לבנון. "אנחנו רוצים להציג חזון – דרך התשתיות, למשוך את ההון האנושי לעוטף ולנגב המערבי".

22 מיליון שקלים מהמדינה

35 מיליון השקלים של התוכנית מחולקים כך: הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, הקצתה 22 מיליון שקלים, והכסף הנותר יגיע מהשקעות של החברות שיזכו במענקים. לדברי לבנון, מדובר בהיקפי סיוע גבוהים יחסית למיזמים דומים של רשות החדשנות, וזאת מתוך הכרה בחשיבות של שיקום העוטף.

התוכנית מבוססת על ארבעה רכיבים מרכזיים, שכבר תורגמו לקולות קוראים.

הרכיב הראשון מיועד לסטודנטים שלומדים במוסדות אקדמיים בנגב, ובהם אוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר ומכללת סמי שמעון. לדברי לבנון, היעד הוא לשלב במשך שלוש שנים כ-500 סטודנטים בחברות היי-טק כג'וניורים, ולתת להם התנסות מעשית ראשונה בחברות שפועלות בעוטף עזה. הם יוכלו לצבור ניסיון מקצועי כבר במהלך לימודיהם. המדינה תממן 50% מעלות העסקתו של כל סטודנט שייקלט בחברה, בהיקף של כ-30-35 אלף שקל למתמחה, לתקופה של תשעה חודשים. אחד התנאים בתוכנית הוא שהחברות המעסיקות יקצו ראש צוות שילווה את הג'וניורים ויהיה אחראי להכשרתם.

קול קורא נוסף נועד לגייס כ-100 עולים חדשים ותושבים חוזרים בעלי רקע טכנולוג בתוך שלוש שנים. קהלי היעד הם עולים מדרום אמריקה, צרפת, ארצות הברית ואוסטרליה, והרעיון הוא לשכנע אותם לבוא לגור באזור הנגב המערבי, ולאפשר להם לעבוד גם מחוץ לעוטף. ברשות החדשנות מכנים את הרעיון "קיבוץ היי-טק". המיזם אמור להתבצע בשיתוף ארגונים שעוסקים בעלייה ובקליטה.

לדברי לבנון, יש ביקוש ער של אנשים שרוצים לעבור לשדרות וערים נוספות, בין היתר מאחר שהאזור נהנה מתמריצים ממשלתיים, ובהם הטבות מס שניתנות באזורי עדיפות לאומית.

הסבה מקצועית לתחומי ה-AI

הרכיב השלישי בתוכנית מיועד לתושבי עוטף עזה עצמם, ומטרתו להקנות להם אוריינות דיגיטלית והכשרה לקראת השתלבות במקצועות הקשורים לבינה מלאכותית. זאת, כחלק מהשינויים בשוק העבודה. "המטרה היא לאפשר לעובדים שגרים בעוטף לעבור הסבה מקצועית או להתקדם לתפקידים טכנולוגיים, באמצעות הכשרה ממוקדת בבינה מלאכותית", ציין לבנון.

מטרה נוספת של המהלך היא לסייע לתושבים שכבר חזרו לאזור למצוא תעסוקה יציבה וקרובה לבית, ובכך לצמצם את הצורך בנסיעות ארוכות למרכז הארץ.

לא רק עובדים – גם חברות ותשתיות

הרכיב הרביעי מאגד את המטרות והתוצאות של הרכיבים הקודמים. מטרתו היא לצור פלטפורמה רחבה, שתחבר בין תשתיות, חדשנות, תעסוקה והון אנושי. בין היתר, מדובר בהקמת מרכזי חדשנות ומרחבי עבודה משותפים, וכן הרחבת הקמפוס הטכנולוגי במכללת ספיר. לפי רשות החדשנות, גם מעבר בסיסי צה"ל לדרום עשוי לשמש מנוף להגדלת ההון האנושי והפעילות הטכנולוגית באזור.

"הביצה והתרנגולת" של ההיי-טק בנגב

אחד האתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדת התוכנית הוא הקשר שבין חברות לבין כוח אדם: מצד אחד, חברות היי-טק זקוקות להון אנושי כדי לעבור לאזור, אך מהצד השני, קשה למשוך עובדים לאזור שבו אין מספיק חברות טכנולוגיה. לדברי לבנון, המהלך מבקש להתמודד עם שתי הבעיות במקביל. "הפוטנציאל קיים. אנחנו בעצם מגדילים את השלם", אמר.

השאלה המרכזית היא כיצד להבטיח שהתוכנית אכן תייצר את התוצאות שאליהן היא מכוונת. "כל תוכנית מאושרת תוגדר עם יעדים כמותיים ברורים – כלומר, יעד לגיוס מספר עובדים, והתשלום יהיה מותנה בעמידה ביעדים אלה", ציין לבנון.

לסיכום הוא אמר כי "אנחנו רוצים להציג חזון, דרך תשתיות, כדי למשוך את ההון האנושי לאזור".

לבנון מכהן בתפקיד זה ארבע שנים. הוא סא"ל (מיל'), בעל רקע עשיר בהובלת תוכניות המשלבות טכנולוגיה והון אנושי, וחבר בוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, שבראשה עומד דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל.