מכון היהלומים העלה פלטפורמה דיגיטלית מבוססת אורקל

מכון היהלומים הישראלי השיק באחרונה פלטפורמה דיגיטלית חדשה. זו תסייע ליהלומנים ישראלים להתחרות מול השחקנים המובילים בשוק היהלומים העולמי בעזרת יכולות בינה מלאכותית. המערכת מבוססת על תשתית הענן של אורקל (OCI), והיא פותחה על ידי אנשי דלויט. הפרויקט ארך ארבעה חודשים והסתיים בימים אלה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו בכרבע מיליון שקלים.

המערכת מאפשרת לאנשי מכון היהלומים לנתח מלאי, לעקוב אחר מגמות ביקוש בשוק העולמי, לקבל המלצות תמחור ולהפיק תחזיות מסחריות.

המניע לפרויקט הגיע ברקע שינוי במאזן הכוחות בענף היהלומים העולמי. ישראל, שהייתה במשך שנים אחד המרכזים המשמעותיים בענף, מתמודדת בשנים האחרונות עם תחרות גוברת מצד חברות גדולות בהודו ובסין. אלה נהנות ממאגרי מידע רחבים ומיכולות אנליטיות מתקדמות. לישראל אין מכרות יהלומים, ופעילות הליטוש המקומית מצומצמת ביחס להודו. לכן הבינו במכון, כי היתרון היחסי של הענף הישראלי חייב להישען על חדשנות וטכנולוגיה.

המערכת החדשה, נמסר, תאפשר ליהלומנים להעלות לענן מידע על המלאי שברשותם, לרכז ולנהל את הנתונים ולקבל ניתוח מבוסס נתונים של מאפייני האבנים, איכותן, מגמות ביקוש רלוונטיות והמלצות לתמחור תחרותי. במכון מעריכים כי התובנות שמספקת המערכת יסייעו בקבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר ובתגובה יעילה לשינויים במחירים ובביקושים.

לדברי ארנון יובל, יו"ר מכון היהלומים הישראלי, אמר, כי "הפרויקט הוא חלק מהאסטרטגיה של המכון לחזק את כושר התחרות של תעשיית היהלומים הישראלית. לישראל יש יתרון בחדשנות, והטמעת בינה מלאכותית וכלי ניתוח מתקדמים תאפשר ליהלומנים המקומיים להתחרות טוב יותר בשוק העולמי".

שמוליק האוזר, סמנכ"ל חטיבת המכירות באורקל ישראל, ציין, כי "היכולת להפוך נתונים לתובנות ולהביא לקבלת החלטות מהירה היא כיום אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים בכל ענף. הפרויקט במכון היהלומים הישראלי מדגים כיצד תשתיות ענן ויכולות בינה מלאכותית שלנו מסייעות לארגונים לייעל תהליכים, לקבל החלטות מבוססות נתונים ולחזק את היתרון התחרותי שלהם בעולם המשתנה".

אבי חמוי, שותף ו-CTO בפרקטיקת אורקל בדלויט, אמר, כי "רצינו לתת ליהלומן הישראלי שמנהל פעילות בהיקף קטן יחסי את היכולת להבין את השוק, לתמחר נכון יותר, לזהות הזדמנויות ולהגיב מהר יותר למגמות משתנות".

המערכת, כאמור, כבר עלתה לאוויר בקרב יהלומנים הפועלים באמצעות המכון. היעד הבא, נמסר מהמכון, "הוא להרחיב את השימוש בה, להאיץ את המעבר למסחר דיגיטלי ולחזק את מעמדה של ישראל בשוק היהלומים העולמי".