"חוות שרתים יקבלו עדיפות כתשתית לאומית רק אם יקדמו AI"

"חוות שרתים יקבלו עדיפות כתשתית לאומית ויזכו להליכי תכנון מהירים רק אם היזם יוכיח לנו שהחווה תורמת לקידום הבינה המלאכותית וההיי-טק, כדי להוביל אותנו לקדמת הבמה בעולם", כך אומר רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, בראיון לאנשים ומחשבים.

נושא הקמת חוות השרתים הוא אחד הנושאים החמים בענף ההיי-טק, בענף הנדל"ן ועוד – בעולם בכלל ובישראל בפרט, ויש המכנים אותן "הזהב החדש", מאחר שמדובר באחד המנועים שמאפשרים את התפתחות הבינה המלאכותית. חברות כגון אנלייט, חברות נדל"ן, שותפויות של קיבוצים ומושבים ועוד חתמו על מזכרי הבנות ואף הסכמים להקמת חוות שרתים בישראל, והפעילות של חברות מקומיות ותיקות בתחום, כגון MedOne, גדלה. אחת החברות שצפויות להקים חוות שרתים בישראל – במקרה שלה בעפולה – היא ענן, שאחד ממקימיה הוא הזמר עומר אדם.

גם הממשלה נדרשה לנושא, ובפברואר האחרון היא קיבלה החלטה דרמטית, שמגדירה את חוות השרתים כתשתית לאומית – במטרה להקל על הקמתן על ידי קיצור לוחות זמנים וביורוקרטיה. עם זאת, כדי לא להציף את מערכת התכנון נקבע כי יוקמו לכל היותר 10 חוות שרתים בשנה. עוד מגבלה שקבעה הממשלה נובעת מהעובדה שהחוות האלה צורכות הרבה מאוד חשמל: תינתן עדיפות להקמת החוות בפריפריה והמקימים שלהן שיקימו לצידן תחנות כוח יקבלו עדיפות.

הכוונה היא שהנושא יעוגן בחוק, ו-ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אף החלה לדון בו אתמול (ג'). אולם, יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, הורה על עצירת הליך החקיקה, כדי לאפשר ליישב את חילוקי הדעות שנתגלעו בנושא בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגוני הסביבה. לכן, ולאור התפזרותה המתקרבת של הכנסת עקב הבחירות, לא ברור מתי החוק הזה יחוקק, אם בכלל.

המטרה: לשמור על האיזון

כל ההתפתחויות הללו מחייבות את משרד האנרגיה, יחד עם גופי ממשלה נוספים, להיערך לביקושים העתידיים לחשמל מצד החוות שאמורות לקום, לאפשר הקמת מתקנים חדשים ובמקביל לשמור על האיזון המורכב מול הצרכים הסביבתיים, זמינות הקרקעות ויכולת אספקת החשמל הסדירה לכלל אזרחי ישראל.

אייפר הוא אחד האנשים שעוסקים בנושא, משום שבמסגרת תפקידו במשרד האנרגיה, הוא אחראי על גיבוש מדיניות המשרד והובלת פעילותו בתחומי החשמל, האנרגיות המתחדשות, התייעלות באנרגיה, השלטון המקומי, והתחבורה החשמלית והנקייה. הוא מדגיש כי "בשלב הזה, חוות השרתים שכבר פועלות בארץ לא מהוות שום חשש לבעיות באספקת החשמל לכלל הצרכנים. אנחנו נערכים לעתיד, לקראת צפי לגידול בביקושים".

לדבריו, "אנחנו עדיין לא יודעים להעריך את היקפי הביקושים העתידיים. מדובר באירוע שיש בו גם היבט נדל"ני, אבל האנרגיה – ובעיקר החשמל – היא המרכיב המרכזי".

אייפר ציין כי "אנחנו מעריכים שקיים פער בין ההכרזה על כוונה להקים חוות שרתים לבין העלייה בפועל על הקרקע. עם זאת, הנחת העבודה שלנו היא שהביקושים יגדלו. לדוגמה, חוות שרתים בהספק של 50 מגה־וואט צורכת חשמל בהיקף דומה לזה של עיר בינונית בישראל. יש לכך השפעה על משק החשמל".

יש טענה שמדובר במחסור מלאכותי בחשמל, כי יש יזמים שמשריינים חשמל אבל בסופו של דבר לא בונים. מה עמדתך?
"לא כל החוות נמצאות באותו מעמד, ולכן גם ההתייחסות אליהן צריכה להיות שונה. יש חוות שנועדו לקדם חדשנות, כמו בתחומי הבינה המלאכותית, ועל בסיסן מתבצעות, בין היתר, פעילויות מחקר ופיתוח. זה שונה מחוות שתפקידן המרכזי הוא לאחסן ולשמור מידע בענן, ללא אימפקט ישיר על החברה והכלכלה.

לכן ההחלטה – או, יותר נכון, ההמלצה שלנו לשינוי החוק – היא שרק יזם שיוכיח לנו שחוות השרתים שלו אכן תורמות לקידום הבינה המלאכותית יוכל לקבל הפניה להליכי תכנון מהירים יותר – בכפוף לחוקים ולתקנות שחלים על כל יזם נדל"ן. אנחנו מטפלים גם בהיבט של ניצול נכון של האנרגיה ומניעת מצב שבו ספקולנטים ישריינו חשמל, אבל זו רק נקודה אחת מתוך נושא מורכב הרבה יותר".

מחסור אמיתי או מלאכותי בחשמל? צילום: שמעון בר, ShutterStock (אילוסטרציה)

מהם הפתרונות שאתם מתכננים לטווח הקרוב והרחוק?
"אחד האתגרים של משק החשמל בישראל הוא שרוב צריכת החשמל נמצאת במרכז הארץ, בעוד שתחנות הייצור נמצאות בעיקר בצפון ובדרום. האתגר הוא כיצד להוליך את החשמל מאזורי הייצור לאזורי הביקוש – תהליך מורכב ויקר. לכן, קיימת החלטה עקרונית להקים בעתיד הרחוק תחנות כוח מאשקלון ועד לזיכרון יעקב, כדי שתהיינה קרובות יותר לאזורי הביקוש הקיימים.

מצד שני, אנחנו מודעים לכך שיש אינטרס לאומי לעודד הקמת חוות באזורים מרוחקים בפריפריה, בצפון ובדרום, קרוב למרכזי ייצור החשמל. הדבר משרת גם אינטרסים חברתיים ולאומיים. גם את הנושא הזה אנחנו בוחנים. הוא דורש שינוי דרמטי והתאמה משמעותית של החקיקה והתקנות. המטרה שלנו, כרגולטורים, היא לסייע לקידום החדשנות ולא להיות גורם מעכב.

בהקשר הזה אציין שאנחנו עוסקים רבות באנרגיה ירוקה, ונעודד בעלי חוות להשתמש באנרגיה חלופית, למשל סולרית. כבר עכשיו אנחנו רואים פעילות של חברות אנרגיה שנכנסות לתחום, ויש כאן פוטנציאל משמעותי לישראל".

עד כמה ניתן יהיה לאכוף בפועל את ההחלטה להגביל את מספר החוות לעד 10 בשנה?
"החלטת הממשלה הזו תקפה רק לאותם יזמים שיבנו חוות שיתרמו לקידום החדשנות וה-AI. הממשלה קבעה שהיא תגביל עד 10 חוות כאלה בשנה. אבל הנושא עדיין נמצא בתהליך בחינה. יש לכך השלכות רבות, ומוקדם עדיין לדבר על יישום סופי".

לסיום, האם אנחנו אמנם צפויים לעמוד בפני מחסור בחשמל?
"כפי שאמרתי בתחילת הדברים, זהו שוק מתהווה. במצב הקיים אין כל בעיה של אספקת חשמל לכל הצרכנים, אך במקביל, אנחנו נערכים לגידול בביקושים העתידיים".

אתגר אספקת האנרגיה לחוות שרתים יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיידונו בוועידת הדאטה סנטרים השנתית של אנשים ומחשבים. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.