עושים כבוד לאנשים שהניחו את היסודות לאינטרנט הישראלי

מיזם חדש מבקש לחלוק כבוד לאנשים שהניחו את היסודות לאינטרנט הישראלי. לאלה שבלעדיהם האינטרנט לא היה מגיע לאקדמיה בשנות ה-80, ולאחר מכן למכשירים שכולנו משתמשים בהם מדי יום. המיזם, "היכל התהילה של האינטרנט הישראלי", הוקם על ידי איגוד האינטרנט במטרה להוקיר את אותם חלוצים.

עשרת החברים הראשונים בהיכל "נכנסו" אליו אמש (ג'), בכנס שקיים איגוד האינטרנט לציון 40 שנה (וקצת יותר) למרשתת בארץ, מאז שישראל הייתה השלישית בעולם, אחרי ארצות הברית ובריטניה, לקבל סיומת אינטרנט משלה – il. זה קרה באוקטובר 1985 והשאר, כפי שאומר הביטוי הידוע, היסטוריה. רבים מהחברים הראשונים בהיכל התהילה מגיעים מהאקדמיה, ולא בכדי – שם התחיל האינטרנט הישראלי את דרכו.

עשרת הנבחרים

החברים הראשונים בהיכל התהילה של האינטרנט הישראלי הם, לפי סדר ה-א"ב:

רות אלון, המייסדת והמנכ"לית הראשונה של נטוויז'ן, ספקית האינטרנט הדומיננטית הראשונה בארץ, ולשעבר דירקטורית בחברת התוכנה NetManage, שייסד בעלה, צבי אלון.

יהבי בורבין, לשעבר איש אגף תשתיות המחשוב של האוניברסיטה העברית, ממקימי איגוד האינטרנט ומחלף האינטרנט הישראלי, ומי שכתב את התקן שבאמצעותו אנחנו יכולים לקרוא מיילים בעברית.

פרופ' דני דולב, שבתפקידו כיו"ר מחב"א (מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי) סייע להעביר את האינטרנט מכזה שמשמש רק, או בעיקר, את האקדמיה לרשת שאנחנו משתמשים בה כיום בכל מחשב נייד וסמארטפון.

רות אלון. בכל תמונות הזוכים מופיעים עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, ושרון בר זיו, נשיאת האיגוד. צילום: חנה טייב

יהבי בורבין. צילום: חנה טייב

פרופ' דני דולב. צילום: חנה טייב

דב וינר, שבמסגרת פעילותו במכללת ספיר, במכון מופ"ת ובאיגוד האינטרנט מיצב את המרשתת ככלי חינוכי. כמו כן, הוא פעל לקבלתה של ישראל לאיגוד האינטרנט העולמי ISOC.

הנק נוסבכר "הוא זה שהוציא לפועל את השימוש באינטרנט בישראל", נכתב בנימוקי הוועדה שבחרה את הנכנסים להיכל האינטרנט. "עם הגיעו לישראל ב-1982 מארצות הברית, שם עסק בחיבור אוניברסיטאות באזור ניו יורק, הוא נרתם להקמת הרשת הבין אוניברסיטאית ILAN, במסגרת מחב"א".

פרופ' שמואל פלג הוא זה שהניע את תהליך כניסת המערכת האקדמית הישראלית לשימוש בשירותי תקשורת מחשבים מבוססי אינטרנט.

דודו רשתי נכנס להיכל התהילה "בשל תפקידו התקדימי בהקמה של אתרי האינטרנט החל מתחילת שנות ה-90". הוא היה בין הראשונים בעולם שהשתמשו בפרוטוקול ה-TCP/IP, שעליו בנויה רשת האינטרנט, הקים את האתר של האוניברסיטה העברית, שהיה מהאתרים הראשונים בארץ, ויחד עם פרופ' נאווה בן צבי הקים את האתר החינוכי סנונית.

דב וינר. צילום: חנה טייב

הנק נוסבכר. צילום: חנה טייב

פרופ' שמואל פלג. צילום: דודו רשתי

דודו רשתי. צילום: חנה טייב

סימון שיקמן נבחר "בשל תרומתו הייחודית בהקמה ובהפעלה רבת השנים של שרת ה-DNS הראשון בישראל", כתבו חברי הוועדה. שרת זה הוא שאפשר את פעולת האינטרנט בישראל ואת מרחב שמות המתחם il.

נאורה שם הייתה מהראשונים שעסקו בהיבטים החברתיים והתרבותיים של האינטרנט בישראל. כבר ב-1993 היא פרסמה את הספר רומן דיגיטלי, הן כספר מודפס והן באונליין – מה שהיה דבר חלוצי באותם הימים. כמו כן, היא סללה את הדרך לעיתונות האינטרנט בישראל ולפן התרבותי שלה.

דורון שקמוני הוא מבכירי ענף אבטחת המידע והסייבר בישראל. הוא הקים את פורסקאוט, שנמכרה ב-2020 לקרן הון-הסיכון האמריקנית אדוונט אינטרנשיונל תמורת 1.9 מיליארד דולר. כמו כן, הוא נבחר להיכל התהילה "בשל השפעתו רבת השנים על עיצוב אופן פעולת האינטרנט בישראל ומדיניות הפעלתו". שקמוני הוא שותף לחיבור האקדמיה הישראלית לאינטרנט, ניהל את מרחב שמות המתחם il. והיה ממקימי מחלף האינטרנט הישראלי.

סימון שיקמן. צילום: חנה טייב

נאורה שם. צילום: חנה טייב

דורון שקמוני. צילום: חנה טייב

"חשוב שנאמץ גישה ביקורתית"

נוסבכר נשא דברים בשם הזוכים ואמר כי "אם נשאל אדם מהרחוב איך נולד האינטרנט, סביר להניח שהתשובה שלו לא תהיה שהוא בא מהאקדמיה. לכן, חשוב להכיר ולהוקיר את תרומתה להקמת האינטרנט הישראלי. הייתה לנו זכות לקחת חלק בתהליך שסייע למשק הישראלי להתפתח, באמצעות האינטרנט".

שרון בר זיו, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, אמרה כי "אלה האנשים שהיו כאן לפני כולם. כל אומת הסטארט-אפ נשענת על התשתית שהם בנו מהיסוד. כיום, מרחב הרשת הישראלי, שבנוי על היסודות הללו, דורש שמירה מפני כוחות מבפנים ומבחוץ שמבקשים לפגוע בו ולצנזר אותו".

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל האיגוד, שפתח את הכנס, ציין את תרומתם של חברי היכל התהילה הישראלי לרשת בארץ, וסקר את פעילות האיגוד לאורך השנים.

"כדי שמחשבים ישמשו בני אדם לשיח ביניהם צריך שפת אספרנטו אלקטרונית – וזה מה שהתגבש. זה התגבש בישראל במידה רבה על ידי עשרת החלוצים שאנחנו מוקירים היום", ציין עו"ד הכהן. לדבריו, "כיום, האינטרנט הוא הכול – הכלכלה, החברה, המדיה, הפוליטיקה, הביטחון, הסחר ובסיס התקשורת בין בני אדם, ומקיף כיום את כל היבטי החיים. אלא שיש לו גם השלכות שליליות. חשוב מאוד שנאמץ גישה ביקורתית, כדי לוודא שהוא ישמש למטרות טובות ככל האפשר, ושנתקן את ההשלכות השליליות".

"אנחנו, באיגוד האינטרנט, נושאים את לפיד הרשת בישראל מאז אמצע שנות ה-90 (האיגוד הוקם ב-1994 – י"ה), ופועלים לשימור פעילות האינטרנט בישראל בהתאם לערכי היסוד של הרשת – דמוקרטיה וליברליות, שוויון, חרות אישית ואחריותיות בריאה. כל אלה נמצאים תחת אתגור מתמיד – איומי סייבר ותופעות שליליות שמודלי מסחר באינטרנט הביאו לפתחנו. אנחנו חייבים לעמוד מול האתגרים הללו, ולשם אנחנו חותרים", אמר.

פרופ' דוד הראל, יו"ר הספרייה הלאומית ונשיא האקדמיה הלאומית למדעים צילום: חנה טייב

"האם הרשת מקרבת או לא? התשובה נתונה בידינו"

הכנס התקיים בספרייה הלאומית בירושלים. פרופ' דוד הראל, יו"ר הספרייה ונשיא האקדמיה הלאומית למדעים, אמר כי "השותפות בין איגוד האינטרנט לספרייה לא מקרית. הספרייה נטלה על עצמה לארכב את האינטרנט הישראלי, כדי שהסיפור הישראלי ברשת לא ייעלם".

"הפכנו ממדינה שהייתה מהראשונות בעולם להתחבר למרחב הרשת לחברה שבה הידע מצוי במרחב נגיעה. אבל לא הכול קרוב: השפה המקרבת יכולה גם להרחיק. יש בה אמת, אבל גם שקר ובדייה. בנוסף, הפרטיות שלנו הולכת ומצטמצמת. השאלה כיום היא האם הטכנולוגיה מקרבת או לא. התשובה לכך נתונה בידינו. זאת הסיבה שאיגוד האינטרנט נחוץ כיום יותר מאי פעם", ציין.