"ישראל חייבת להשקיע בהון האנושי כדי לשמר את מעמדנו הטכנולוגי"

בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בירושלים, התריעו בכירי תעשיית ההיי-טק מפני משבר בחינוך, בצבא ובכוח האדם הטכנולוגי, לצד קריאה להפוך מ"סטארט-אפ ניישן" ל-"סקייל-אפ ניישן" ולהוביל גם בעידן הבינה המלאכותית.

אלון בן צור, מנכ"ל בינת ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמר: "הכוח שיצר את הסטארט-אפים המדהימים זה חבר'ה צעירים מאוד שנמצאים בתעשייה, שהגיעו משירות צבאי שיפשר להם להתפתח ולייצר דברים מדהימים. היום אנחנו במציאות של מערכת חינוך חלשה שנמצאת במשבר, מציאות של צבא שלא מבין את תפקידו – בין היתר – כאחראי על הפיתוח של כור היתוך טכנולוגי.

בהמשך דבריו הוסיף בן צור, כי "חברות ההיי-טק לא קמו בכלל כי מישהו עזר להן, אלא מתוך יוזמה. הן אף פעם לא התאמנו בסגירת רחובות, השבתת נמלים ומלחמה על הצרכים שלהן – הן הסתדרו לבד כי הן זזות לאן שהן צריכות".

"למרבה הצער", הוסיף בן צור, "אני מוצא את עצמי עוסק במשבר הדולר. זהו אירוע קשה ודרוש שיקום בדחיפות, כי זה עלול לשרוף את כל הפירות הטובים שאמור לייצר הדור הבא של הסטאראפים".

הבינה היא הנפט החדש מבוסס הון אנושי

ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אמר: "הבינה היא הנפט החדש שלנו, והיא מבוססת על הון אנושי, שמאפשר צמיחה כלכלית שתשפר את איכות החיים שלנו בכל התחומים: תחבורה, חינוך, ושירותים. התפיסה שלנו היא שבינה מלאכותית אינה מטרה אלא אמצעי", אמר אסקל.

הוא פירט את מטרות המטה הלאומי, וציין כי הוא תוקצב על ידי הממשלה, ובקרוב תפורסם תוכנית לאומית לעשור הקרוב. "תוכנית זו תענה על שלוש שאלות", אמר אסקל: "מדוע אומת החדשנות אינה אומת ה-AI, מה תפקידה של הממשלה ומה היתרון היחסי שיביא אותנו להובלה, וכאן אני יכול לספר דוגמא מעברי הצבאי, כמפקד יחידות טכנולוגיות: הרעיונות הגדולים לא הגיעו מהשולחנות במשרדים, אלא נבעו מצורך בשטח והדרישה למצוא פתרון שייתן מענה לבעיה", אמר אסקל. "וזה מה שישראל צריכה לעשות, לחבר את המוח, את התוכנות למוצרים, לפתרונות".

"נילי סר ראובן, לשעבר סמנכ"לית כספים בכירה בסייברארק, אמרה: "כשמדברים על עתיד ההיי-טק, השאלה לא אם ממשיכים לייצר חדשנות, אלא איך לוקחים את החדשנות לצמיחה כלכלית לטווח ארוך – שמובילה את כל המשק. הדיון הוא לא סקטוריאלי על ענף מסוים, אנחנו רואים על פי הנתונים שההיי-טק היא מנוע הצמיחה של הכלכלה. השאלה היא איך הופכים חדשנות לסקייל – אנחנו אוהבים להתגאות בזה שאנחנו סטאטר-אפ ניישן, אבל אנחנו צריכים להפוך לסקייל-אפ ניישן", אמרה סר ראובן.

נילי סר ראובן, לשעבר סמנכ"לית כספים בכירה בסייברארק. צילום: עודד קרני

לחפש טאלנטים באקדמיה ובפריפריה

מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת ת"א, חבר סגל בכיר בקרן מנדל למנהיגות, התייחס להשפעת המלחמה על האקדמיה: "אחד המחירים של המלחמה זה שההכשרה האקדמית של עשרות אלפי צעירים נפגעה, וכמעט אין מזה דרך חזרה. בתוך האקדמיה ובכלל במדינת ישראל יש המון טאלנט לא מנוצל להיי-טק – המגזר החרדי, המגזר הערבי, הפריפריה הכלכלית-חברתית. הדוגמה היא היוזמות של צה"ל, שהצליח לגייס מאוכלוסיות אלו צעירים ליחידות המובחרות ולמודיעין", אמר טרכטנסרג.

מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב, חבר סגל בכיר בקרן מנדל למנהיגות. צילום: עודד קרני

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, אמר:" הבינה המלאכותית היא מנוע צמיחה אדיר שיצמיח את האנושות, כולל בישראל, אבל ללא תשתיות לאומיות מדינת ישראל תישאר מאחור". הוא קרא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתערב באופן אישי בבעיית שער החליפין לפני שיהיה מאוחר מדי".