"צריך לשאוף שהחברה הישראלית תהיה מקבלת כמו ההיי-טק"

במדינה שבה הקיטוב גובר והלהט"בפוביה עולה, יש ענף במשק שאפשר לומר שהוא מגדלור כשזה נוגע לקבלת להט"בים, בטח יחסית לשאר החברה – וזה ההיי-טק. אבל, האם לעולם חוסן? האם המצב הזה יישאר גם בעתיד?

הנושא עלה לדיון בפאנל שהתקיים שלשום (א') במוזיאון רמת גן, במסגרת הוועידה הלאומית הגאה. הנחה אותו רועי לטקה, היזם שמאחורי הקבוצה ההיי-טקיסטית הגאה פריידטק, והשתתפו בו לירן גרינברג, ממייסדי Team8, שמקימה סטארט-אפים ומשקיעה בחברות בתחום הסייבר, ושירה אטינג, שותפה בקרן וינטג', מהמשקיעות הבכירות בארץ ואחת מה-"רוחות החיות" באחים לנשק.

רועי לטקה, היזם שמאחורי פריידטק ומנחה הפאנל. צילום: נדב מרגלית

פריידטק היא קהילת טק גאה, שנוסדה לפני יותר משנה ומונה כיום 600 חברות וחברים. לקהילה נוכחות דיגיטלית בלינקדאין ובווטסאפ, והיא מקיימת סדרת מפגשים במתכונת משתנה, בממוצע אחת לחודש. כל מפגש משלב בין נטוורקינג, פיסת תוכן קצרה ומעוררת השראה, ופעילות ליצירת חיבורים חדשים. בין החברות שאירחו את הקהילה עד היום נמצאות גוגל, פייבר, מיילו, מיקרוסופט ועוד.

האם התמונה עדיין ורודה?

קבלת להט"בים וסובלנות כלפי הקהילה הגאה הם בין הדגלים שתעשיית ההיי-טק מתהדרת בהם כבר שנים. זה הענף שממנו יצאה בשורת ה-DEI – גיוון והכללה. זה עדיין קיים, אלא שעם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ בשלהי 2020, חברות רבות, ובעיקר ענקיות טק, הנמיכו מאוד את הדגל הזה. הן עדיין חברות מכילות – בעיקר גברים הומואים וביסקסואלים, ובמידה פחותה לסביות וטרנסג'נדרים.ות, אבל אין ספק שהרוח הלהט"בפובית מהבית הלבן הגיעה גם אליהן. זה נבע בעיקר מסיבות כלכליות – רצון לקבל הרבה חוזים ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ממשל שלא בדיוק מחבב להט"בים. בארץ יש להוסיף לכך את העוינות שמגלים חלקים נרחבים בממשלה כלפי קהילת הלהט"ב.

למרות זאת, גרינברג מצייר תמונה ורודה יותר, ומספר שלאורך שנותיו, "כמעט שלא נתקלתי בבעיה לצאת מהארון בהיי-טק, כי זאת סביבה יותר מקבלת. מנכ"ל אפל (היוצא – י"ה) גיי, מנכ"ל OpenAI נישא לבן זוגו ובשירות ב-8200, אסף רפפורט וינון קוסטיקה, ממייסדי וויז, היו אגדות מהלכות והרול מודלים של כולנו".

"טאלנט שיודע למצוא את החולשה שתעזור לביטחון המדינה או אלגוריתם שיביא לפריצת דרך – יצליח. הוא זה שיבחרו אותו, לא משנה אם הוא גבר או אישה, דתי או חילוני, גיי או סטרייט", הוסיף.

ומה מחוץ לענף? "כולנו רוצים לשאוף שהסביבה החברתית תהיה מקבלת כמו סביבת ההיי-טק", אמר גרינברג.

שירה אטינג, שותפה בקרן וינטג'. צילום: נדב מרגלית

אטינג יצאה מהארון עוד לפני שהגיעה להיי-טק – בגיל 32, אחרי שירות צבאי ארוך כטייסת בחיל האוויר, שהוא אמנם סביבה גברית-מאצ'ואיסטית, אבל גם יחסית מקבלת, בטח בקרב הטייסים. היא ציינה כי "המקום שהיה לי הכי קשה בו לצאת מהארון הוא במילואים. חיל האוויר יותר ליברלי ומכיל, עם פחות השפעה של קבוצות דתיות קיצוניות, וכולם קיבלו אותי. אבל לי זה היה קשה מבחינה אישית".

"בעולמות הטק הרבה יותר קל להיות מחוץ לארון מאשר בצבא. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גורמים לקבלה הזאת להתפשט גם לתחומים אחרים", ציינה.

אטינג סיפרה מה הביא אותה להצטרף למחאה: "כשקמה הממשלה הייתי בטוחה שזכויות נשים ולהט"בים יקודמו. כשהממשלה הכריזה מלחמה על בג"ץ הבנתי שאם לא אלחם, הילדים שלי יחיו בעולם פחות טוב, וזה ישפיע לרעה גם על תעשיית ההיי-טק. כל להט"ב צריך לראות את עצמו כסוכן שינוי, ולחשוב איך הוא משפיע על הסביבה כדי להבטיח שהילדים שלו יחיו בסביבה טובה".

איך קבלת להט"בים.ות קשורה להיותה של ישראל מעצמת סייבר?

החיבור בין הפתיחות של ענף ההיי-טק כלפי להט"בים לבין ההצלחה הישראלית הפנומנלית בסייבר אינו מקרי. רפפורט וקוסטיקה הפכו לחוד החנית של קהילת הסייבר, וכאמור, צמחו בתוך האקו-סיסטם הייחודי של יחידות המחשוב הצה"ליות. כבר הוכח שהפתיחות הזאת מביאה לחדשנות. וחדשנות היא אחד המשתנים שהביאו את ישראל להיות מעצמת סייבר.

המעמד המוביל של ישראל בתחום היה הנושא השני שעלה על השולחן בפאנל. גרינברג, מהבכירים בענף הסייבר, אמר כי "זה קשור לביטחון ולאיום הקיומי, שדורש מודיעין, והמדינה נתנה לזה תעדוף מאוד גבוה. חלק נרחב מאוד מהמודיעין הרלוונטי לצרכי הביטחון מגיע מסייבר. כמו כן, אצלנו יש גיוס חובה וצה"ל יודע מצוין לאתר טאלנטים לשירות ביחידות המתאימות. יש זרם אינסופי של חיילים, עובדים לעתיד, שנכנסים לתחום הסייבר, ומהצד השני – זרם של כאלה שיוצאים מהצבא, משתחררים ועוברים לעבוד בתעשייה. שירות החובה בצה"ל, הערבות ההדדית והחוסן של החברה והכלכלה מתקשרים לחדשנות ולסטארט-אפים".

גרינברג הזכיר את רפפורט וקוסטיקה, אבל השדרה הבכירה של ההיי-טק הישראלי מלאה ביוצאי 8200 (וגם ממר"ם ושאר יחידות המחשוב הצה"ליות): מגיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר, מייסדי צ'ק פוינט – שלושתם יוצאי היחידה, ותא"ל (מיל') נדב צפריר, מנכ"ל ענקית הגנת הסייבר, שהיה מפקד 8200; עבור בניר צוק, מייסד פאלו אלטו; וכלה בנדיר יזרעאל, ממייסדי ארמיס.

"הרבה מיוצאי 8200 הקימו חברות מוצלחות, ויש כאלה שהקימו יותר מאחת", אמר גרינברג. "לצד זה, נבנו בישראל קרנות שמתמחות בסייבר, ש-Team8 היא אחת מהן. גיוס ההון לתעשיית הסייבר בישראל חזק יותר מאשר בארצות הברית (ביחס לגודל האוכלוסייה והכלכלה – י"ה), וההתמחות הזאת התפתחה לשיווק, שימור לקוחות, מכירות ועוד. הטאלנטים הטובים ביותר בתחום הסייבר נמצאים בישראל. יש כאן אקו-סיסטם של 360 מעלות לבניית חברות סייבר, ורוב הקטגוריות החדשות שהתעשייה הזאת יוצרת מובלות על ידי חברות ישראליות".