הטאבו ערך פרויקט דיגיטציה לרישום המקרקעין ביהודה ושומרון

נפרדו מהנייר: אנשי ה-IT ברשות לרישום והסדר מקרקעין (הטאבו) במשרד המשפטים, בהובלת מיטל בכר, המנמ"רית, ערכו פרויקט לדיגיטציה מלאה של רישום המקרקעין בשטחי יהודה ושומרון. הרעיון לפרויקט עלה ב-2019 ומאז נבחנו לו כמה חלופות. הוא החל בסוף 2024, והסתיים ברבעון האחרון של 2025. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו ביותר מעשרה מיליוני שקלים.

בשל המצב הביטחוני, השקת המיזם נערכה היום (ב') בטקס בבית אל, בהשתתפות יריב לוין, שר המשפטים, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר. עוד נכחו בטקס ח"כ אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות; תת-אלוף הישאם אבראהים, ראש רמ"א (המינהל האזרחי ביהודה ושומרון); ומנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד איתמר דוננפלד.

הפרויקט זכה באות הוקרה בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים (IT Awards), שהתקיימה בתחילת השנה.

בכר משמשת מנמ"רית הטאבו זה כמעט עשור. היא מובילה צוות IT המונה עשרות מומחים, שמפעילים ומפתחים את 'רימון' – מערכת הליבה המרכזית של הארגון, ואת אתרי הרשות.

"מדובר בפרויקט לאומי פורץ דרך, שהוביל בראשונה לדיגיטציה מלאה של רישום מקרקעין באיו"ש", אמרה בכר לאנשים ומחשבים. "לקחנו עולם שהתבסס על ספרי מקרקעין היסטוריים, נייר ותהליכים ידניים – והפכנו אותו לאקו-סיסטם דיגיטלי מלא, במערכת אחידה, מתקדמת ושקופה", הוסיפה.

פרויקט עשיר באתגרים

הפרויקט כלל כמה אתגרים: המרה של כלל הנתונים לעברית ולערבית, הטמעת חוקי הדין הירדני במערכת לצד הדין הישראלי, פיתוח מודולים ייעודיים, תמיכה מלאה בשפה הערבית כולל חישובי אגרות, ומעל הכל, מעבר לדיגיטציה מלאה והפסקת השימוש בניירת ובספרי רישום, שחלקם מימי השלטון הירדני וחלקם מימי שלטון המנדט והשלטון העות'מאני. ביו"ש ישנן תשע לשכות אזוריות, המעניקות שירותי רישום מקרקעין מבוססי נייר.

"בטרם החל הפרויקט", סיפרה בכר, "התלבטנו האם לפתח עבור המנהל האזרחי מערכת נפרדת, ולבסוף הוחלט על התאמת התהליכים והכנסתם למערכת 'רימון' שעובדת, ולא על פיתוח עוד מערכת נפרדת".

"המעבר מתהליכים ידניים בני עשרות שנים", הסבירה, "כלל תהליך הסבה מורכב ודיגיטציה לכלל הנתונים והעברתם למערכת הליבה שלנו, 'רימון', לטובת אמת אחת".

בכר הוסיפה ואמרה, "עוד רצינו לחולל מהפכה בשירותיות לעורכי הדין ולציבור הרחב. יעד נוסף היה התאמה רגולטורית ופיתוח מודלים ייחודיים, וכן שיפור תהליכי העבודה ובנייה של רציפות תפעולית, עם תהליכי עבודה ממוחשבים ועריכת בקרות עליהם. שינינו תפיסת עבודה שלמה: הפכנו תהליכים היסטוריים, ידניים ומפוצלים לשירות דיגיטלי, אחיד, נגיש ושקוף".

בשלב הראשון בפרויקט, הוכנסו תהליכי העבודה בלשכות הישראליות: לאחר תרגום ערבי-עברי ולהפך, הוכנסו יכולות להפקת נסח, רישום שוטף ומקוון, פרצלציות, השמה ורישום זכויות. לאחר בדיקות באוגוסט, המיזם עלה לאוויר בספטמבר, והסתיים בפברואר השנה.

ד"ר דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים. צילום: אלבום פרטי

השנה החל השלב השני בפרויקט: לאחר התרגום לערבית, לשכות הטאבו הפלסטיניות עברו הסבה לטובת עבודה על מערכת 'רימון'. חלק זה יסתיים ברבעון הראשון של 2027.

"נדרשנו לפתח מודולים ייעודיים, התומכים בשפה הערבית ובחוקי יו"ש ובמנהל אזרחי", אמרה בכר. "אתגר נוסף היה בחישוב האגרות ותהליכי העבודה השונים. נדרשנו לבנות אתרים ייעודיים ועשינו זאת בשפת אנגולר (Angular). השקנו פורטל שירותים מקוון, המייתר את ההגעה הפיזית ללשכות. בנינו סטנדרטיזציה רוחבית לתשע לשכות שפעלו במנותק".

"הקפדנו לפעול ברמה הגבוהה ביותר של אבטחת מידע והגנת סייבר", הוסיפה בכר. "עבדנו בצמוד לאנשי הביטחון ולמומחי אבטחת מידע בטאבו, לצד הנחיות ממשרד המשפטים: ה-CTO בני ששון והמנמ"ר ששון סופרי – סמנכ"ל בכיר אגף טכנולוגיות ודיגיטל במערכות מידע במשרד המשפטים. חלק מרכזי בהצלחת הפרויקט נבע משותפות ארגונית מלאה. יחד, הבאנו למימוש מלא ומוצלח של המהלכים וחיבור מקצה לקצה בין כלל המערכות".

"הפרויקט מהווה מהפכה דיגיטלית שירותית פורצת דרך"

ד"ר דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, אמר: "הפרויקט מהווה מהפכה דיגיטלית שירותית פורצת דרך, ומשנה מן היסוד את אופן ביצוע עסקאות מקרקעין ביו"ש. המהלך מיישם קדמה טכנולוגית ושירות מיטבי לציבור, ומעניק יחס שווה ואחיד לכלל הציבור בישראל. נביא לחסכון כספי משמעותי למשק, נקדם את קלות עשיית העסקים, ונגביר את השקיפות והאמינות בביצוע עסקאות מקרקעין ביו"ש".

"התועלות מהפרויקט רבות", סיכמה בכר. "הבאנו לחיזוק המשילות, ולבסיס נתונים אחוד. הנפקנו מערכת המעצימה את יכולת הפיקוח של המדינה. צמצמנו את פוטנציאל הטעויות וההונאות. וכמובן, הבאנו לחיסכון ישיר של מיליוני שקלים בשל מעבר לעבודה מקוונת. הנהלת הרשות, בראשות עו"ד שני, נתנו לנו רוח גבית. קידמנו את הרשות – תפישתית ושירותית. בעשור האחרון אנחנו נמצאים במהפכה דיגיטלית מתמשכת, ואנחנו מצליחים לייצר אימפקט אמיתי בשטח".