התעסוקה בהיי-טק בעלייה בגלל המגזר הביטחוני, הפריון גדל עקב ה-AI

מספר המועסקים במשרות היי-טק במשק הגיע לשיא של 570 אלף עובדים, הבינה המלאכותית העלתה את הפריון בענף בישראל ב-4.7% ועסקת וויז צמצמה את הגרעון של ישראל ביותר מ-10%

ההיי-טק הישראלי - יותר עובדים ויותר AI.

דו"ח שפורסם היום (ג') על מצב התעסוקה בהיי-טק הישראלי מעלה שני ממצאים משמעותיים: האחד הוא שמספר משרות הטק במשק מזנק, במידה רבה מאוד עקב הזמנות ממגזר הביטחון, והשני – שהבינה המלאכותית מעלה בצורה ניכרת את פריון העבודה, בעיקר בתחומי המו"פ. עם זאת, חלה ירידה במספר המועסקים במחקר ופיתוח. כמו כן, הדו"ח מציין את התרומה המרשימה של עסקת וויזגוגל להכנסות המדינה ממסים ולהקטנת הגרעון.

את הדו"ח פרסם מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, וערך אותו ראש תחום ההיי-טק במכון, ד"ר סרגיי סומקין. עולה ממנו שמספר המועסקים במשרות היי-טק במשק הגיע בסוף 2025 לשיא של 570 אלף עובדים, שהם 16.3% מכלל כוח העבודה במשק. עם זאת, הנתון עדיין רחוק מהיעד של 20%, שהציבה ממשלת בנט-לפיד ב-2021, וכיוונה אותו ל-2035.

הגידול במספר המועסקים נבע במידה רבה מהעלייה בצבר ההזמנות של המגזר הביטחוני מתעשיית ההיי-טק, שצמח ב-2025 ב-8.9%. על פי החוקרים, זוהי "אחת המגמות המרתקות בדו"ח, שמוסברת ישירות מהתעצמות הפעילות של התעשיות הביטחוניות, שנדרשו לגיוס מסיבי של כוח אדם כדי לענות על צבר הזמנות חסר תקדים בעקבות המצב הביטחוני המתמשך. אמנם, הצמיחה המהירה הזו הובילה לירידה זמנית בפריון בשל שלבי הקליטה של העובדים החדשים, אך היא מדגישה את השינוי המבני בענף ואת הפיכתה של הטכנולוגיה הביטחונית למנוע צמיחה חשוב, שמפצה על האטה אפשרית בסקטורים אזרחיים אחרים".

במכון אהרן אומרים כי הגידול במספר עובדי ומנהלי הטק "משקף התאוששות מרשימה וחזרה למגמת הצמיחה שאפיינה את המשק לפני אירועי אוקטובר 2023, אך הוא גם מציף אתגר משמעותי עבור קובעי המדיניות. על פי הניתוח שלנו, כדי לעמוד ביעד הממשלתי השאפתני של 20% מועסקים בהיי-טק עד 2035, נדרש קצב גידול שנתי של 3.5%, בעוד שהצמיחה בשנה האחרונה עמדה על 2.8% בלבד. המשמעות היא שעל אף ההישג המרשים של שבירת שיא המועסקים, יש צורך בהאצה משמעותית של תוכניות ההכשרה ובשילוב אוכלוסיות נוספות, כדי לסגור את הפער ולהבטיח את צמיחת המשק לאורך זמן".

עסקה אחת שהורידה דרמטית את הגרעון

מהדו"ח עולים כמה נתונים כלכליים מעניינים במיוחד: ההיי-טק הישראלי מייצר כ-20% מתמ"ג של המדינה, תורם 45% לצמיחת המשק ומהווה רבע מתשלומי המסים. מה שעוד יותר מעניין הוא שהמסים שכבר שולמו מעסקת וויז הביאו להקטנה של 10% בגרעון של מדינת ישראל. זה עומד כעת על 4.2% מהתוצר – קיטון לעומת 4.7% בחודש שעבר. העסקה, שבמסגרתה גוגל קנתה את ענקית אבטחת הענן וה-AI הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר, הכניסה למדינה עד כה מסים של קרוב לתשעה מיליארד שקלים, ואמורה להכניס לקופת המדינה בסך הכול בין 10 ל-15 מיליארד שקלים.

מייסדי וויז. מימין - רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה.

מייסדי וויז. מימין – רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב

בכל הנוגע להיקף גיוסי הון-סיכון זר של חברות ההיי-טק, ב-2025 הוא עמד, לפי הערכות החוקרים, על 14-19 מיליארד דולר. הנתון דומה לממוצע ב-2018-2022, ומהווה עלייה של 70% מ-2023 ושל 35% מ-2024. היא בולטת לטובה על רקע יציבות בהיקף גיוסי ההון באירופה וירידה באסיה. כמו כן, בניגוד לדימוי השכיח של ההיי-טק הישראלי כנשלט על ידי תחום הסייבר, שני שלישים מגיוסי ההון אשתקד נעשו על ידי חברות שפועלות בתחומי כגון תוכנה עסקית, טכנולוגיה תעשייתית, פינטק, ביטוח ובריאות.

ה-AI עושה את ההיי-טק ליותר פורה

הבינה המלאכותית העלתה את פריון העבודה בענפי שירותי ההיי-טק ב-4.7%. במכון אהרן אומרים כי זהו "נתון מרשים במיוחד לאור העובדה שהוא הושג בתקופת מלחמה והתחזקות השקל". הסיבה לכך היא שהאימוץ הנרחב של כלי ה-AI בחברות ההיי-טק הישראליות החל לתת את אותותיו בשטח, כאשר עובדים מצליחים לייצר ערך כלכלי גבוה יותר בפחות זמן. "מגמה זו מספקת רוח גבית לחוסנו של הענף, ומעידה על כך שההיי-טק הישראלי מצליח להישאר בחזית הטכנולוגית העולמית ולנצל אותה לשיפור ביצועים עסקיים גם בתקופות משבר", אמר ד"ר סומקין. הוא ציין ש-"הקניית כישורים משלימים לטכנולוגיית AI מעלה את פריון העובדים ולא פוגעת בתעסוקה כאשר הביקושים גדלים".

ירידה מדאיגה במועסקים במו"פ

מצד השני, שיעור המועסקים במו"פ עדיין עומד על מחצית מכלל עובדי ההיי-טק, אולם הוא ירד אשתקד ב-1.1%. במכון מציינים כי זאת עלולה להיות תחילתה של תופעה מדאיגה: בעוד שמשרות המוצר רשמו צמיחה דו-ספרתית של מעל 10%, הנסיגה המסוימת במספר המועסקים במו"פ מעידה על כך שחברות בענפי שירותי ההיי-טק הגדילו מסחור, תפעול ומכירות של תוצרים של אותם מחקר ופיתוח. שינוי זה בתמהיל המשרות עשוי גם להצביע על התבגרות של חברות קיימות, "אך הוא מחייב מעקב צמוד כדי לוודא שמרכז הכובד של החדשנות הישראלית לא נחלש, ושהמשק ממשיך לייצר את הדור הבא של הסטארט-אפים, ולא רק לתחזק את ההצלחות של הדור הקודם", ציין ד"ר סומקין.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים