"ההיי-טק הישראלי שרד גם את המלחמה והוכיח בגרות ויציבות"

מנכ"לית מכון הייצוא, נילי שלו, מעריכה כי ניתן להעריך בזהירות, שההיי-טק שרד גם את מלחמת "שאגת הארי", עם דגש על המילה גם. היא מזכירה שההיי-טק, כמו כל המשק, עבר רצף של משברים, שהחלו עוד משנת 2020, עם פרוץ הקורונה, אחר כך הפוגה קלה, להתאוששות עד 2023, ומאז התחוללו מלחמת "חרבות ברזל", מבצע "עם כלביא" והסבב האחרון עם איראן. היא מזכירה שנתוני 2025 הצביעו על שנת שיא לייצוא הישראלי, בהיקף של כ־164.8 מיליארד דולר, מתוכם כ־91 מיליארד דולר מההיי-טק, המהווים כ־56% מהייצוא הכולל – גידול של 10%.

על סמך נתונים אלו, בהסתכלות קדימה ל־2026, היא מביעה אופטימיות זהירה, התלויה ביציבות ביטחונית וכלכלית ובשיפור בשער הדולר. כמו כן היא מדברת על מצב הגיוסים בענף, אילו גיאוגרפיות נוספות צריכות להיות יעד לייצוא כדי לא להסתמך רק על השוק האמריקני החשוב.

ראיון אופטימי בעידן של חוסר ודאות מתמשך.

 עכשיו אפשר לסכם, בינתיים, איך השפיעה המלחמה על ההיי-טק?"
"המלחמה היא המשך כמעט רצוף של מצב חירום שהענף מתמודד איתו כבר שלוש שנים, בעצם מתקופת הקורונה, אם כי זה היה משה אחר. בסך הכל אפשר לומר, שהיו לנו פרקי זמן קצרים של נורמליות. דווקא המלחמה האחרונה הייתה דומה יותר לקורונה, כי היה סוג של סגר ביציאות לחו"ל ואנשים עבדו הרבה מהבית. אבל הענף הוכיח את הבגרות והיציבות שלו, וחברות המשיכו לתפקיד ככל שהיה ניתן במסגרת המגבלות".

 איך זה בא לידי ביטוי?
"במהלך המלחמה יצאו מספר משלחות מטעמנו למספר תערוכות מרכזיות בחו"ל. למשל, משלחת של 44 חברות שיצאה לכנס הסייבר המרכזי RSA בסן פרנסיסקו, משלחת לתערוכת WMC בספרד, שם הציגו גם חברות מישראל, בשילוב מתנדבים ישראלים מקומיים שפנינו אליהם. אבל ללא ספק זו הייתה תקופה לא קלה, וראינו את זה בדו"חות של רשות החדשנות בסקר שהם עשו לענף היי-טק. תקופת מלחמה מקשה על שמירת קשר עם לקוחות, ויש מצבים שנדרשות פגישות פנים אל פנים, והיו לנו לא מעט אתגרים".

מה הנתונים שידועים עד כה לגבי ייצוא היי-טק ?
"ששנת 2025 הייתה שנת שיא בייצוא הישראלי ונרשם גידול של 10% בייצוא ההיי-טק, שעמד על 91 מיליארד דולר, וזה היווה 56% מסך כל ההכנסות מייצוא".

ממה שידוע עד היום איך את מעריכה תהיה שנת 2026?
"עוד לא סיכמנו את הרבעון הראשון של 2026, אבל על בסיס נתוני 2025 אני רוצה להיות אופטימית ולקוות, שאם מצב הרגיעה יימשך ושער הדולר יתייצב, אני מקווה ששנת 2026 תהיה טובה כמו קודמתה. אני לא מתעלמת כמובן מכל האתגרים שקיימים, והם לא פשוטים, אבל מאמינה שנתגבר עליהם".

איך הסנטימנט מול המשקיעים הזרים? האם יש שיפור לטובה?
"חברות שכבר פעילות, שיש להן יזמים, הצליחו להסתדר. הבעיה היא כמובן עם חברות חדשות צעירות יותר. אני מעריכה, שסנטימנט ההשקעות כלפי ישראל הוא קצת יותר טוב מאשר היה ב"חרבות ברזל". ראינו את זה בגיוסים ובאקזיטים היפים שהיו בשנה שעברה וגם השנה, עם השפעה בולטת של תחום הבינה המלאכותית. כיום אין חברה שלא משלבת בינה מלאכותית בתהליכים שלה, זה גל חדש שלדעתי יש לו פוטנציאל להטיס את ישראל בקפיצת מדרגה".

ההשקעות והרכישות עדיין בתחום של סייבר שתמיד היה יציב. איך אתם מכוונים את המגזרים האחרים?
"קודם כל, כמדיניות אנחנו לא מכוונים חברות איפה כדאי להשקיע, איפה לפתח ואיפה ליזום. זה לא תפקידנו. אנחנו כן מספקים תשתיות להזדמנויות עסקיות, מידע על גיאוגרפיות ועל תחומים מתפתחים כעת. לצורך כך, אנחנו מזהים את התחומים של אנרגיה, תשתיות, חקלאות ומזון, וכמובן בינה מלאכותית".

באילו גיאוגרפיות אתם מזהים פוטנציאל?
"היעד האסטרטגי של המדינה היה תמיד לגוון את יעדי הייצוא, בנוסף לארצות הברית, שתמיד תהיה שוק מרכזי. כך, למשל, אנחנו מזהים אזורים כמו מזרח אירופה, אסיה ודרום אמריקה. הודו היא היום שוק חם מאוד, עם פוטנציאל גידול, ביו היתר גם בגלל היחסים הבי-לטרליים החמים שיש בין שתי המדינות. הם מתעניינים בשוק הישראלי, וכידוע לך מדברים גם על הסכם סחר חופשי בין המדינות, שמשרד הכלכלה עובד עליו כעת".

איך תפקדתם במלחמה האחרונה?
"אז כפי שסיפרתי בהתחלה, לא הפסקנו לעבוד מהיום הראשון של המלחמה, וניסינו לשמור על שגרת עבודה עד כמה שזה ניתן. מעבר לתערוכות בחו"ל שאליהן יצאנו, תוך התמודדות עם אתגרים לא קלים, של לוגיסטיקה וטיסות, הרבה וובינרים ומתן מענה לכל מי שפונה אלינו. כבר בסוף חודש זה (אפריל) אנחנו נערכים ליציאה לפעילויות נוספות בכל העולם. למשל, משלחת לתאילנד בתחום הדיפנס, חקלאות בריאות ועוד, כמובן ממשיכים בפעילות בארה"ב. זאת בנוסף לאירועים שונים בתחום הפיתוח העסקי. עדיין לא רואים ביקורים של אורחים מחו"ל, אבל אני מאמינה שגם זה יחזור. הרבה מאוד פעילות של וובינרים וסיוע לכל חברה שפונה אלינו".

עד כמה שער הדולר מטריד את היצואנים?
"ללא ספק מדאיג ומטריד. אנחנו שומעים את זה מחברי המכון. אנחנו בקשר עם גורמי ממשלה שאחראים על הנושא, עם התאחדות התעשיינים. זו בעיה שלא תיפתר מעצמה ונדרשים צעדים מצד הממשלה, אם על ידי התערבות של בנק ישראל או מתן ערבויות שונות לחברות, או כלים פיסקליים שיסייעו להן לעבור את התקופה".

ביום ההולדת ה-78 למדינה, האם נמשיך להיות הסטארט-אפ ניישן?
"אני חושבת שמאז שהמושג הזה נכתב, הענף התבגר, ורצה לעבור מסטארט-אפ ניישן לאינוביישן ניישן. אתה רואה הרבה יותר חברות בוגרות וגדולות, ולכן אני מאמינה שאנחנו נמשיך להיות מובילים בעולם בחדשנות ויזמות, וזה גם מביא לכך שחברות גדולות בעולם מסתכלות על השוק הישראלי כשוק פוטנציאלי להתרחבות, לא רק בעולמות המו"פ, אלא גם לעולמות הייצור והשיווק. חוץ מזה אין לנו ברירה, ההיי-טק הוא המשאב המרכזי, אין לנו משהו אחר".