כשהבינה המלאכותית הופכת את המלחמה למצגת שטחית

לניר דבורי, הפרשן הצבאי של חדשות 12, קרתה השבוע פאשלה: הוא הציג קטע ממשחק מחשב כתיעוד של מפציצי B2 בשמי איראן. דבורי מיהר להתנצל ואמר: "זה עליי". אלא שהמקרה הזה הוא רק קצה הקרחון: בחסות הבינה המלאכותית היוצרת, המלחמה הנוכחית משוטחת בכמה דרכים, שאולי מרתק לבחון ולפרוט אותן, אבל המגמה הכללית מסוכנת, שכן היא הופכת את ההרג, המוות והסבל האנושי לנתונים יפים על מסך. ה-GenAI הופכת את המלחמה מדבר נורא לסוג של תיאטרון או מיצג דיגיטלי. איך היא עושה את זה?

יש את עניין התמונות והאימג'ים: רמות השכלול הוויזואלי שהגיעו אליהן מנועי בינה מלאכותית יוצרת כמו ננו בננה מאפשרת ליצור נרטיבים שקריים או דמיוניים של הלחימה, לנפח פטריוטיות וגאווה לאומית שאינן מבוססות על עובדות, ולערבב בין המציאות המלחמתית הקשה לדימויים הוליוודיים, שמציגים את טראמפ או את נתניהו כמו גיבורים מסרט של מארוול. האמירה הזו הזאת היא לא בעלמא: הדברים האלה נעשים אפילו על ידי הממשל האמריקני, תוך שימוש בדימויים מסרטים כמו איירון מן. זאת, לצד אלפי יצירות עצמאיות ברשת, שמציגות מנהיגים כגיבורי על, אריות, נשרים ודימויים הרואיים דמיוניים אחרים – כדי לשוות ללחימה ממד קולנועי ולא ריאליסטי. אפילו שם המבצע שהאמריקנים בחרו בו, Epic fury (זעם אפי), נשמע כמו שם של סרט פעולה.

תופעה אחרת, מרתקת לא פחות, היא בנייה של דשבורדים, לוחות מחוונים, שמראים את המלחמה בצורה של אוסף נתונים סטטיסטיים ובגרפים – מה שמרדד את הלחימה לאוסף נתונים, קווים צבעוניים ועמודות. אינפוגרפיקה של מוות, אם תרצו. עם כלי של וייב קודינג קל יותר מתמיד ליצור יצירות כאלה, ומסתבר שיש להן קונים.

הימורים שקשורים לאיראן ולמלחמה מגיעים בפלטפורמות כמו פולימרקט למאות אלפי דולרים ואפילו למיליונים רבים. זה לא עוד גימיק של פינה נידחת באינטרנט – זה מוצר עם טראפיק, קהילה והרגשה של "חדר מסחר" שקשורים לאירועים שאמורים לגרום לנו בעיקר לשתוק לרגע

מלחמה? משחק אסטרטגיה עם שכבות מידע

כיום, במקום לחכות לכתבים, צילומי לוויין מאומתים או תדרוכים רשמיים, הקהל מקבל לוחות בקרה שמרכזים נתונים, התרעות, מפות, קטעי וידיאו ופרשנויות בזמן אמת – ומציגים אותם כמו משחק אסטרטגיה עם שכבות מידע. זה מושך, זה ממכר וזה גם מסוכן: כשהכול נראה "מדעי", כי יש גרפים ומפות, קל לשכוח שמאחורי המסך יש חוסרים, הטיות ונתונים חלקיים במקרה הטוב, ושבמקרים רבים המקורות שעליהם נבנות מצגות המלחמה האלה הם בעצמם שניוניים ולא אמינים, וכאלה שאין להם יכולת לעקוב אחרי התפתחויות מלחמתיות בזמן אמת.

"החשש הוא שיש אשליה שאתה שולט בפרטים ונמצא בשליטה, בשעה שכל מה שאתה עושה זה לשלוף מיליון אותות ולא בהכרח להבין מה אתה רואה, או מסוגל לשלוף מזה תובנות", אמר החוקר קרייג סילברמן ל-MIT Technology Review, שעשה כתבה על הנושא.

התופעה המגונה של הימורי מלחמה בפולימרקט

למרבה הצער, יש כאלה שמציגים את הנתונים האלה על מסכי ענק, ומתייחסים למלחמה כאילו מדובר באירוע ספורטיבי. זה מוביל אותנו לרובד הבא: הימורים. בדומה להימורי ספורט, שהם מגפה בפני עצמה (במיוחד בארצות הברית), אנשים הימרו ומהמרים באתרים כמו פולימרקט מתי יחוסל חמינאי, מתי יפלו טילים ואיפה, ומה יהיו הפגיעות שלהם. גם זה מעניק למלחמה נופך משחקי, אפילו של משחק מחשב, ומשתלב עם מגמת התמונות – תוך טשטוש של העובדה שמדובר במוות, דיני נפשות ואנשים שנהרגים במציאות בצורות איומות, ולא בנתון סטטיסטי המהבהב על מסך.

פולימרקט. צילום: ShutterStock

גם הנתונים הקרים מספרים משהו על גודל התופעה: הימורים שקשורים לאיראן ולמלחמה מגיעים בפלטפורמות כמו פולימרקט למאות אלפי דולרים ואפילו למיליונים רבים, עם “מרכזי נושא” שמרכזים את כל ההימורים תחת מותג אחד של משבר. זה לא עוד גימיק של פינה נידחת באינטרנט – זה מוצר עם טראפיק, קהילה והרגשה של "חדר מסחר" שקשורים לאירועים שאמורים לגרום לנו בעיקר לשתוק לרגע. וכמובן, מה יקרה כשמי שבא להרוויח, אולי מישהו עם גישה למקבלי ההחלטות או לאנשי צבא, ינסה גם להשפיע על הלחימה, ולא רק לצפות או להמר עליה?

הבעיה עם בינה מלאכותית בכל מה שתיארתי היא הורדת רף ההתערבות לרמה נמוכה מאוד. ה-AI היא זו שמאפשרת את יצירת הדשבורדים, התמונות וחישובי ההסתברויות, והופכת אותם זמינים לכל אחד. כלומר, הם לא רק מנת חלקם של אנליסטים צבאיים וביטחוניים. הכול אמנם נראה "מדעי" ואמיתי, אבל זו רק בבואה, השתקפות רגעית בראי לא מציאותי ומעוות של זוועות המלחמה.