שוברות את תקרת הזכוכית: נשים ערביות ודרוזיות בהיי-טק הישראלי

נשים ערביות ודרוזיות הן האוכלוסייה הכי פחות מיוצגת בהיי-טק הישראלי, עד כדי כך שנדמה שהגיוון וההכלה שמדברים עליהם בענף (אם כי עכשיו הרבה פחות, בגלל טראמפ) פסחו עליהן. על פי הנתונים, הן מהוות לכל היותר 1% מההיי-טק הישראלי – מספר עגום במיוחד.

אחד התפקידים שנטלנו על עצמנו, במערכת אנשים ומחשבים, הוא לקדם את האוכלוסיות המודרות מההיי-טק הישראלי, וכאמור, נשים ערביות ודרוזיות הן אחת מהן. לכן, ביום האישה הבינלאומי השנה אנחנו מביאים בפניכם את סיפורן של שלוש מהן שכן מועסקות בענף, באמצעות שאלון אחיד ששלחנו אליהן. התקווה שלנו היא שמספרן יעלה מאוד בנשים הקרובות – מה שיתרום הן לחברה והן לחברות.

אסנת חאג' יחיא

תפקיד ומקום עבודה: מהנדסת AI בכירה באינטואיט (Staff AI Scientist @ Intuit).

ניסיון ולימודים אקדמיים: "אהבתי טכנולוגיה מגיל צעיר, ובגיל 10 עשיתי את קורס התכנות הראשון שלי. בגיל 19 התחלתי ללמוד הנדסת תוכנה, אך בסיום הלימודים לא הצלחתי להשתלב בתעשייה. בגיל 30 חזרתי ללמוד תואר ראשון במדעי המחשב ולפני חמש שנים התחלתי תואר שני בנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה, כדי להבין את הקשר בין מדעי המוח לבינה מלאכותית ואיך אפשר ללמד את המכונה להבין, לחשוב ולהתנהג בדומה לנו. השנה אני חוזרת להמשיך את המסלול האקדמי בתואר שלישי.

את הקריירה התחלתי בנייס כסטודנטית לפיתוח תוכנה, ומשם התקדמתי לצוותי בקאנד, אנליטיקה וביג דאטה, שם נחשפתי ללמידת מכונה – והתחלתי ללמוד את התחום באופן עצמאי.

לפני שש שנים הצטרפתי לאינטואיט כמהנדסת למידת מכונה. התקדמתי לתפקיד מדענית נתונים בכירה בתחום ה-NLP (עיבוד שפה טבעית), וכיום אני מהנדסת AI בכירה בחברה. בתפקיד זה אני משלבת שלושה תחומים שאני אוהבת במיוחד: מחקר ופיתוח של מודלי שפה מתקדמים, שמסייעים למיליוני אנשים ועסקים לקבל החלטות פיננסיות חכמות; הובלה אסטרטגית, קביעת כיוונים והשפעה על ארכיטקטורת מערכות; ומנטורינג של מדעני נתונים ומהנדסים בתחילת דרכם".

אסנת חאג' יחיא, מהנדסת AI בכירה באינטואיט. צילום: פרטי

מה החוויה שלך במקום העבודה?
"אני עובדת בחזית ה-GenAI, מפתחת מודלי שפה גדולים שעוזרים למיליוני אנשים ועסקים קטנים לקבל החלטות פיננסיות חכמות. זה תחום שמשתנה בכל שבוע: מה שהיה State of the art לפני חודשיים הוא כבר לא כזה היום. להיות בקצה הזה, לשלב מחקר מתקדם של AI עם בניית מערכות LLM בפרודקשן בסקייל – זה מה שמדליק אותי בכל בוקר מחדש.

אינטואיט נותנת לי את המרחב הזה, לחקור, להוביל ולצמוח. גיוון והכלה הם חלק מה-DNA של החברה. לא סיסמה, אלא דרך חיים".

איך הגיבו במשפחה ובסביבתך על כך שבחרת לעבוד בהיי-טק?
"זה ממש לא היה מובן מאליו. כשהתחלתי, ההיי-טק נתפס כתחום של גברים, ובטח שלא היה טבעי שאישה ערבייה תיכנס אליו. גם במשפחה היו קולות שאמרו שהיי-טק זה לגברים, שהשעות ארוכות ולא מתאימות לאישה שיש לה בית וילדים.

אני לא מסכימה עם זה ואני הוכחה חיה לכך. הבת שלי כבר בת 21, סטודנטית שנה שלישית למשפטים. אפשר בהחלט להיות אמא ולבנות קריירה בהיי-טק. זה לא סותר, אלא משלים. נדרשו לי ארגון, נחישות והרבה אמונה בעצמי, אבל זה אפשרי לגמרי. היום, כשאני מסתכלת אחורה, אני שמחה שלא ויתרתי, ואני מקווה שהמסלול שלי יוכיח לנשים רבות אחרות שגם הן יכולות".

האם נתקלת באפליה כלשהי או בהערות גזעניות בעבודה?
"בכל שנות עבודתי באינטואיט לא נתקלתי בשום צורה של אפליה, ואני גאה להגיד זאת בקול רם".

מה המסר שלך לנשים בכלל, ולנשים ערביות ודרוזיות בפרט, שרוצות להשתלב בתעשיית ההיי-טק?
"המסר שלי פשוט: אל תחכו לתנאים 'המושלמים', כי הם לא יגיעו. התחילו בצעד קטן, גם אם הוא נראה לא משמעותי, ולמדו תוך כדי עשייה. אל תצפו לדעת את הכול לפני שאתם מתחילים. בנו סביבכן רשת של אנשים טובים שכוללים מנטורים, קולגות וחברים לדרך ואל תהססו לבקש עזרה. ובעיקר, אל תוותרו כשזה קשה. דווקא הרגעים הקשים הם אלה שבונים אתכם הכי הרבה.

גם הנשים הערביות יכולות להשתלב בהיי-טק. שום דבר במסע הזה לא היה פשוט, אבל התמדה, סקרנות והשקעה הם הכוח שמוביל רחוק".

גזל מלאק

תפקיד ומקום עבודה: מהנדסת תוכנה באינקרדיבילד (Automation and manual QA Engineer in Incredibuild).

ניסיון ולימודים אקדמיים: "סיימתי קורס פיתוח פול סטאק, ובמסגרת העבודה למדתי בדיקות תוכנה ידניות ואוטומטיות, ועוד מגוון מיומנויות חדשות".

מהנדסת תוכנה באינקרדיבילד. צילום: פרטי

מה החוויה שלך במקום העבודה?
"העבודה עבורי היא חוויה מהנה ומספקת. אני פועלת בסביבה תומכת, עם אנשים שמוכנים תמיד לעזור ויוצרים תחושה שאפשר לסמוך עליהם. הצוות כייפי ונעים, ושיתוף הפעולה בו אמיתי. מעבר לכך, העבודה מאפשרת לי להתפתח מקצועית, להיחשף להזדמנויות ולדברים חדשים, לעבוד מול צוותים מגוונים ולהכיר תחומים שלא הכרתי קודם".

איך הגיבו במשפחה ובסביבתך על כך שבחרת לעבוד בהיי-טק?
"המשפחה שלי תמיד תמכה בי בכל החלטה, ועבודה בהיי-טק הייתה אחד הדברים שגרמו להם לשמוח במיוחד. הם שמחו לראות אותי מאושרת ומסופקת אחרי כל פרויקט והישג, ואת הדרך שעשיתי. האמון והתמיכה שלהם היו קריטיים עבורי ועבור ההצלחה שלי, במיוחד כי בחברה שלנו, זה לא דבר מובן מאליו.

במגזר הדרוזי, נשים רבות עובדות מהבית במשרות מוגבלות כמו תפירה, מלאכת יד, עבודות בית או עבודה במכולת. הגעתי להיי-טק דרך עמותת לוטוס, שמנגישה לנשים דרוזיות את העולם הזה ומציעה להן מרחב תעסוקה נשי, שתואם את ערכי המגזר. השילוב בין לוטוס לחיבור לאינקרדיבילד אפשר לי להיחשף לעולם חדש, שנתפס קודם לכן, בעיניי ובעיני הסביבה שלי, אחרת לחלוטין. העבודה היומיומית שלי מאפשרת לי צמיחה ולמידה מתמדת, מפתחת אותי הן מקצועית והן אישית, ותואמת את הערכים והחברה שממנה אני מגיעה – וזה נותן לי ביטחון ואמון להמשיך ולהתקדם".

האם נתקלת באפליה כלשהי או בהערות גזעניות בעבודה?
"באינקרדיבילד, עם כמה שזה נשמע קלישאתי, תמיד הרגשתי שאני חלק ממשפחה. אף על פי שאני עובדת מהבית, אני לא מרגישה ולא הרגשתי שאני שונה או נבדלת. תמיד חשתי שייכת ומוערכת על בסיס מה שאני מביאה לצוות. החברה פתחה לי דלת חשובה בקריירה ובמסלול הצמיחה האישי שלי. כבר בשלב הראיון, שהתקיים בדליית אל כרמל, הרגשתי את המחויבות של החברה והעובדים, שהגיעו במיוחד לכפר כדי לקיים את הפגישות".

מה המסר שלך לנשים בכלל, ולנשים ערביות ודרוזיות בפרט, שרוצות להשתלב בתעשיית ההיי-טק?
"המסר שלי הוא להאמין בעצמכן ולשאוף גבוה. תעשיית ההיי-טק זקוקה לגיוון, לקולות שונים ולנקודות מבט ייחודיות – ויש לכן מה להביא לשולחן.

לנשים ערביות ודרוזיות בפרט המסר שלי הוא שהדרך שלכן מאתגרת יותר, אבל היא אפשרית, ראויה ושווה כל מאמץ. אל תיתנו לספקות או לחששות לעצור אתכן. חפשו הזדמנויות, בקשו תמיכה ולימדו ללא הפסקה. המקום שלכן בתעשייה הזו לגיטימי, חשוב ומשמעותי".

קארין מטר

תפקיד ומקום עבודה: מהנדסת תוכנה בדל טכנולוגיות.

ניסיון ולימודים אקדמיים: "אני בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון ומהנדסת תוכנה בעלת שלוש שנות ניסיון – שנתיים כמתמחה ושנה כמהנדסת ג'וניורית".

קארין מטר, מהנדסת תוכנה בדל טכנולוגיות. צילום: פרטי

מה החוויה שלך במקום העבודה?
"החוויה שלי במקום העבודה מאוד משמעותית עבורי, כי דל טכנולוגיות היא החברה והצוות הראשון, והיחיד עד היום, שבו עשיתי את צעדיי הראשונים בעולם ההיי-טק והתחלתי לבנות את הקריירה שלי. התחלתי לפני כשלוש שנים כמתמחה, והמשכתי כמהנדסת תוכנה ג'וניורית. מהרגע הראשון פגשתי סביבה מאוד תומכת ומלמדת, עם אנשים שבאמת רוצים לעזור ולראות צעירים מצליחים. המנהל שלי נתן בי אמון והעניק לי מרחב פעולה שאפשר לי לקחת אחריות על משימות גדולות ומורכבות כבר בתחילת הדרך, למרות חוסר הניסיון. השילוב בין האתגרים לתמיכה שקיבלתי ממנו ומהצוות האיץ את תהליך הלמידה שלי, חיזק את הביטחון המקצועי ואפשר לי לצמוח במהירות".

איך הגיבו במשפחה ובסביבתך על כך שבחרת לעבוד בהיי-טק?
"ההורים והמשפחה שלי קיבלו את הבחירה שלי בהתרגשות ובגאווה גדולה. במהלך חיפוש אחר הזדמנות ראשונה בהיי-טק, אימא שלי נתקלה בפרסומת של תוכנית המנטורים של צופן-תשבּיק ורשמה אותי, ושם ליווה אותי מנטור מ-דל, הוכחתי את עצמי וקיבלתי הזדמנות. ההורים שלי ראתה עד כמה עבדתי קשה והתמדתי כדי להגיע לשם, והעובדה שאני המהנדסת הראשונה במשפחה הפכה את ההישג למשמעותי במיוחד עבורם".

האם נתקלת באפליה כלשהי או בהערות גזעניות בעבודה?
"לשמחתי, לא. הסביבה שבה אני פועלת מקצועית ומכבדת, והדגש בארגון הוא על למידה, שיתוף פעולה ועשייה משותפת. ההתייחסות אליי תמיד הייתה עניינית ומבוססת על היכולות, הביצועים והתרומה שלי לצוות".

מה המסר שלך לנשים בכלל, ולנשים ערביות ודרוזיות בפרט, שרוצות להשתלב בתעשיית ההיי-טק?
"לנשים בכלל הייתי אומרת: אל תחכו לרגע ה-'מושלם' או לתחושה שאתן כבר יודעות הכול. תיכנסו לתחום, תתנסו ותלמדו תוך כדי תנועה. ההיי-טק הוא מרחב שמאפשר צמיחה מהירה למי שמביאות סקרנות, התמדה ונכונות להשקיע.

לנשים הערביות והדרוזיות אני אומרת: אתן שייכות לתעשייה הזו לא פחות מאף אחת אחרת. ייתכנו חסמים של חוסר ביטחון, לחץ חברתי או חשיפה מוגבלת להזדמנויות, אבל אפשר להתמודד איתם צעד אחר צעד. חשוב לבנות בסיס מקצועי חזק, לחפש מנטורים, להצטרף לקהילות רלוונטיות, ולא לחשוש לשאול שאלות ולהשמיע קול. האמינו בכן ובמקום שלכן סביב השולחן. בחרו אנשים שמאמינים בכן ומרימים אתכן, וזכרו שכל צעד קטן – קורס, פרויקט, ראיון עבודה או חיבור מקצועי – מצטבר לקריירה שלמה. ברגע שאתן נכנסות, אתן לא רק בונות את הדרך שלכן, אלא גם מרחיבות אותה עבור נשים שיבואו אחריכן".