קוד ה-QR הזעיר בעולם פותח באוסטריה לאחסון נצחי

צוות חוקרים מאוניברסיטת TU Wien בווינה, בשיתוף עם חברת ההזנק Cerabyte, רשם לאחרונה הישג היסטורי כשיצר את קוד ה-QR הקטן ביותר אי פעם, שזכה להכרה רשמית מטעם ספר השיאים של גינס. 

גודלו של הברקוד הוא 1.98 מיקרומטר רבוע בלבד, שטח הקטן אף יותר מגודלם של חיידקים מסוימים, ומהווה כשליש מגודלו של השיא העולמי הקודם. הפיקסלים המרכיבים את הקוד כה זעירים – כ-49 ננומטר האחד – עד כי לא ניתן לראותם בעזרת מיקרוסקופ אופטי רגיל, ויש צורך במיקרוסקופ אלקטרונים כדי לקרוא את הנתונים המקודדים בהם.

Scientists at TU Wien (@tu_wien) and Cerabyte have created the world’s smallest QR code, measuring just 1.98 square micrometers (smaller than a bacterium) readable only with an electron microscope and now officially recognized by Guinness World Records. The breakthrough uses… pic.twitter.com/GTWVjY4688

— Kasra Rouhi (@kasrarouhi) February 27, 2026

פתרון לבעיית אורך החיים הקצר של אמצעי אחסון דיגיטליים קיימים

הפיתוח אינו מסתכם רק בהפגנת יכולת מדעית, אלא מציע פתרון מעשי לבעיית אורך החיים הקצר של אמצעי אחסון דיגיטליים קיימים, אשר נוטים להתבלות במהירות. כדי להבטיח עמידות מקסימלית, החוקרים חרטו את הקוד על גבי שכבה דקיקה של חומר קרמי חזק במיוחד, המשמש לרוב לציפוי כלי חיתוך, תוך שימוש בקרני יונים ממוקדות.

בניגוד לכוננים מסורתיים הדורשים חשמל וקירור, ציפויים קרמיים אלו מסוגלים לשרוד בתנאי קיצון ולהישמר ללא תלות באנרגיה למשך מאות ואף אלפי שנים.

כפי שציין פרופ' פול מאירהופר בריאיון למגזין Popular Science: "המבנה שיצרנו כאן כה עדין' עד שלא ניתן לראות אותו כלל במיקרוסקופים אופטיים. אך זה אפילו לא החלק המדהים באמת. מבנים בקנה מידה מיקרומטרי אינם יוצאי דופן כיום… אולם, דבר זה לבדו אינו יוצר קוד יציב וקריא".

המשמעות התעשייתית של טכנולוגיה זו היא אדירה, שכן תיאורטית ניתן יהיה לאחסן למעלה משני טרה-בייט של מידע על גבי משטח השווה בגודלו לדף A4 סטנדרטי. 

אלכסנדר קירנבאואר, ממובילי המחקר, הסביר בדיווח של רשת ScienceAlert כי החזון שמאחורי המיזם שואב השראה מההיסטוריה האנושית: "אנו חיים בעידן המידע, ובכל זאת אנו שומרים את הידע שלנו במדיות שהן קצרות מועד באופן מדהים… עם אמצעי אחסון קרמיים, אנו נוקטים בגישה דומה לזו של תרבויות עתיקות, שאת הכתובות שלהן אנו יכולים לקרוא עד היום. אנו כותבים מידע לתוך חומרים יציבים ואינרטיים שיכולים לעמוד במבחן הזמן ולהישאר נגישים לחלוטין לדורות הבאים".