למה הסטארט-אפ הישראלי שלכם נחנק תחת המשקל של עצמו?

בעולם ההיי-טק של 2026, היתרון התחרותי כבר לא נמצא רק בקוד או ברעיון - הוא נמצא ביכולת להפוך קבוצה של אנשים מוכשרים למערכת אחת שעובדת יחד

אבי פדרמן, יועץ עסקי בכיר לחברות סטארט-אפ.

יש רגע בחיים של סטארט-אפ ישראלי, שבו משהו מפסיק להסתדר, למרות שעל הנייר הכל נראה מושלם. הכסף נכנס, הלקוחות מרוצים, הצוות גדל, המצגות למשקיעים נראות מצוין. אבל בתוך החברה קורה ההפך הגמור. המנכ"ל מרגיש שהוא רודף אחרי הזנב של עצמו, המנהלים עסוקים בכיבוי שריפות, והעובדים מבולבלים. במקום לרוץ מהר יותר, הארגון מתחיל לדדות.

זה הרגע שבו היזמות, אותה אנרגיה פרועה שגרמה לחברה לקום, הופכת -בלי שאף אחד שם לב – למעצור המרכזי שלה.

"רבים מהמייסדים מפחדים מהמילה ארגון. הם משוכנעים שסדר, תהליכים והגדרות יהרגו את היצירתיות ויהפכו את הסטארט-אפ שלהם לעוד תאגיד אפרורי. האמת הפוכה לגמרי. כאוס לא מייצר חופש, הוא מייצר פחד"

רוב הסטארט-אפים בישראל אובססיביים לדבר אחד, ובצדק: לבנות מוצר שאנשים רוצים. המושג Product-Market Fit הפך כמעט לדת. אבל בזמן שכולם משייפים פיצ’רים ומשפרים ביצועים, משהו אחר מוזנח לגמרי –  המבנה הארגוני. לא כתרשים יפה למצגת, אלא הדרך שבה דברים באמת עובדים ביום יום. מי מחליט מה, איך משימות עוברות ואיפה הן נתקעות.

בהתחלה זה לא מורגש. חמישה אנשים בחדר אחד מסתדרים גם בלי הגדרות. עשרה כבר מאלתרים. עשרים מתחילים לדרוך אחד לשני על הרגליים. בארבעים, הכאוס כבר עולה כסף אמיתי. ואז קורה הדבר הכי ישראלי שיש: כשנהיה עמוס, מגייסים עוד אנשים. עוד מפתח, עוד מנהל, עוד חיזוק לצוות. בפועל, זה כמעט תמיד מחמיר את הבעיה.

בארגון מבולגן כל עובד חדש מייצר עוד שאלות, עוד תיאומים, עוד ישיבות ועוד נקודות חיכוך. במקום להוסיף מהירות הוא מוסיף רעש. הצוות עובד יותר שעות ומספיק פחות. כולם עסוקים בלברר מי אחראי, מה הסטטוס, ולמה זה לא התקדם.

וכאן מגיע המחיר האמיתי, זה שפחות מדברים עליו. המנכ"ל, במקום להוביל, לחשוב קדימה ולבנות אסטרטגיה, הוא הופך למוקד תמיכה אנושי. כל החלטה עוברת דרכו. כל קונפליקט מגיע אליו. כל פער קטן בין מחלקות נוחת אצלו ביומן. יום אחרי יום הוא טובע בפרטים שלא אמורים להיות שם בכלל. השחיקה לא מאחרת להגיע, וכשהמנכ"ל נשחק, כל החברה מרגישה את זה.

רבים מהמייסדים מפחדים מהמילה ארגון. הם משוכנעים שסדר, תהליכים והגדרות יהרגו את היצירתיות ויהפכו את הסטארט-אפ שלהם לעוד תאגיד אפרורי. האמת הפוכה לגמרי. כאוס לא מייצר חופש, הוא מייצר פחד. כשעובדים לא יודעים מה מצופה מהם, הם מהססים, שואלים יותר מדי שאלות או פשוט מפסיקים ליזום.

ארגון היא לא מילה מפחידה

סדר נכון לא כולא, הוא משחרר. הוא מאפשר לאנשים לעבוד בלי לנחש, בלי לריב על טריטוריה ובלי להרגיש שהם מפריעים. הוא יוצר זרימה טבעית של עבודה, שבה דברים זזים קדימה גם כשאף אחד לא דוחף אותם בכוח.

בעולם ההיי-טק של 2026, היתרון התחרותי כבר לא נמצא רק בקוד או ברעיון. הוא נמצא ביכולת להפוך קבוצה של אנשים מוכשרים למערכת אחת שעובדת יחד. חברה שלא יודעת לארגן את עצמה מבפנים תמשיך להרגיש שהיא רצה במקום, גם עם מוצר מעולה ושוק פתוח.

הסטארט-אפ שלכם לא צריך עוד פיצ’ר, עוד עובד או עוד סבב גיוס. ברוב המקרים הוא פשוט צריך סדר. האוצר כבר אצלכם. השאלה היא אם בניתם כלי שיכול באמת להכיל אותו.

 

הכותב הוא יועץ עסקי בכיר לחברות סטארט-אפ. לוטן BPRD

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים