"הריגול הדיגיטלי במשטרה: כשל משילות עמוק, מתמשך ורב-שכבתי"

"דו"ח מבקר המדינה מאתמול (ג') על השימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים חודרניים לצורכי אכיפה – הוא מסמך מטריד, שמשרטט תמונת מצב של כשל משילות עמוק, מתמשך ורב-שכבתי", כך אמרה ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.

בתגובה לפרסום הדו”ח אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר, כי "בשכבה הראשונה, דו"ח המבקר מלמד על דפוס, שבו המשטרה משתמשת לאורך שנים בטכנולוגיות מתקדמות בלא הסדרה חקיקתית, בלי נהלים ברורים, בלי הכשרה מספקת למקבלי ההחלטות ובלי פיקוח אפקטיבי. הדו"ח מדבר על מאות שימושים. גם בלא פירוט של מקרים קונקרטיים עובדה זו צריכה להדאיג כל אזרח ואזרחית מפני הפגיעה בפרטיות שלהם. היא גם צריכה להדאיג את כולנו, כיוון שכלי כמו רוגלות מעניק למשטרה כוח אדיר כלפי גורמים פוליטיים ומקצועיים: היא יכולה לשאוב כמויות עצומות של מידע על אודותיהם – ולעשות זאת בלי פיקוח ובקרה".

"בשכבה השנייה", המשיכה ד"ר שוורץ אלטשולר, "הדו"ח מלמד על ייעוץ משפטי לממשלה ופרקליטות, אשר לא הבינו את האירוע בזמן אמת, שהמידע לא מגיע אליהם באופן נכון, שלא הרימו דגלים ושהם לא הציעו מסגרות פעולה".

לדבריה, "בשכבה השלישית, הדו"ח מלמד על כך, שבתי המשפט לא מהווים גוף בקרה אפקטיבי. זה קורה כי המשטרה לא מעבירה אליהם את מלוא המידע, או שהם התרגלו לשמש חותמת גומי. בשכבה הרביעית, הדו"ח מצביע על כל שהממשלה דחתה הכרעות חקיקתיות. היא לא פעלה למצוא מסגרת חוקית לשימוש באותן טכנולוגיות".

המחיר הכפול של היעדר החקיקה

"המחיר של היעדר החקיקה הוא כפול", הסבירה ד"ר שוורץ אלטשולר, "מצד אחד נפגעת ההגנה על זכויות האזרחים, ומהצד השני נפגעת גם אכיפת החוק עצמה והיכולת שלה להיאבק בפשיעה ולעשות זאת באופן אפקטיבי".

היא הוסיפה, כי "מה שנעדר מן הדו”ח הוא גם תפקידה של הכנסת. זו בפשטות כשלה לאורך שנים בתפקידה כגוף מפקח על השימושים בהאזנות סתר ובקבלת נתוני תקשורת. ומי נשאר? התקשורת אשר הציפה את הסיפור, ארגוני זכויות האדם והסניגוריה הציבורית. חשבו מה היה קורה אם גם אלה לא היו נמצאים".

לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, "כדאי לזכור: סיפור המסגרת שהמבקר מציע, הוא של שימוש בטכנולוגיה במצב שבו נעדרת ההבנה של השיבוש שהיא מביאה, ובהיעדרם של חקיקה, הסמכה ונהלים. זהו דפוס מוכר היטב גם מהטמעת טכנולוגיות אחרות: זיהוי פנים, מערכות מעקב מרחביות כמו 'עין הנץ', ו'רשימות מוכללים', בהן בינה מלאכותית מחליטה את מי מעכבים. בכל המקרים הללו, המדינה אימצה יכולות טכנולוגיות דרמטיות לפני שהיא הגדירה גבולות משפטיים, מנגנוני בקרה ושאלות אחריות".

"בלי חקיקה עדכנית, פיקוח פרלמנטרי רציף והסדרי אחריות ברורים", סיכמה ד"ר שוורץ אלטשולר, "נמשיך לנוע בין דו"חות נוקבים, ועדות בדיקה, פגיעה מתמשכת בזכויות ובאיזונים והבלמים, וגם – פגיעה ביכולת של המדינה להיאבק בפשיעה".