מחקר: 90% מגידול התעסוקה ב-טק הישראלי נבלע ב"חברות על"

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר וחטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמו באחרונה מחקר מקיף הבוחן את הרכב ההון האנושי ואת פרמיית השכר במגזר ההיי-טק הישראלי, ומצביע על תופעות חריגות בהשוואה בין-לאומית. 

ממצאי המחקר – פרי עבודתם של גלעד ברנד, ויותם פטרפרוינד ממשרד האוצר ואלעד דה-מלאך מבנק ישראל – מצביעים על כך שהכלכלה הישראלית מתאפיינת במבנה דואלי, שבו מגזר ההיי-טק נהנה מצמיחה מואצת ופריון גבוה, כשהוא אחראי לכ-18% מהתמ"ג ו-60% מהייצוא. המגזר ממלא תפקיד מכריע גם בנטל המס, כאשר תשלומי מס ההכנסה של עובדי ההיי-טק מהווים יותר מ-24% מכלל תשלומי המס הישיר על שכר בישראל.

ההיי-טק בישראל: 11% מהשכירים – פי 2.5 מממוצע ה-OECD

על פי נתוני סקר המיומנויות הבין-לאומי (PIAAC), ישראל בולטת במיוחד בשיעור העובדים המועסקים בהיי-טק, אשר עומד על כ-11% מכלל השכירים, מדובר בנתון שהוא "חריג ביחס ל-OECD" וגבוה פי שניים וחצי מהממוצע במדינות הארגון.

עוד ניתן ללמוד מהממצאים כי ייחודו של ההיי-טק הישראלי אינו רק בשיעור התעסוקה הגבוה, אלא גם בהומוגניות ובאיכות כוח האדם המועסק בו. המגזר מוטה באופן מובהק למקצועות ליבה טכנולוגיים, כגון פיתוח תוכנה והנדסה, המהווים כ-70% מהתעסוקה בתחום ה-טק בארץ, בעוד שבמדינות מפותחות אחרות יש חלק גדול יותר של עובדי מעטפת (כגון שיווק ותפעול).

המחקר מצביע גם על פער דרמטי במיומנויות: הפער בין רמת הכישורים הממוצעת של עובדי ההיי-טק לבין יתר העובדים במשק הוא "חריג בהשוואה למדינות מפותחות אחרות", ועומד על כ-0.8 סטיות תקן. פער זה הוא הרחב ביותר שנמדד בין כל מדינות ההשוואה.

פערי השכר לטובתם. עובדי ההיי-טק הישראלים. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני.

פער השכר המשיך להתרחב

בהתאם לפער המיומנויות, כך גם פערי השכר. יחס השכר החציוני של עובדי ההיי-טק לעומת שאר המגזרים גבוה פי 2.7, נמצא בחלק העליון של המדינות שנבחנו, ונצפתה בו עלייה משמעותית לעומת נתון של 2.3 שנמדד בסקר הוותיק יותר שקדם לו. המחקר מצא כי פער השכר המשיך להתרחב בעשור האחרון.

השאלה המרכזית שניצבה בפני החוקרים הייתה מה מסביר את התרחבות הפרמיה. באמצעות ניתוח נתונים מנהליים מפורטים של רשות המיסים לשנים 2010-2022, המאפשר לעקוב אחרי עובדים וחברות לאורך זמן, נמצא כי עליית השכר היחסית בהיי-טק "נובעת במידה רבה משינויים בהרכב החברות והסטה של התעסוקה בהיי-טק לעבר חברות גדולות עם פריון ושכר גבוהים במיוחד (מה שמכונה 'חברות על' – ג"פ)". תופעה זו, המתיישבת עם המגמה העולמית של התחזקותן של "חברות העל" (Superstar Firms), מסבירה חלק ניכר מהתרחבות פערי השכר.

למעשה, המחקר מדגים כיצד כ-90% מהגידול בתעסוקה במגזר ההיי-טק בין השנים 2010 ל-2022 התרחש בקרב חברות המזוהות עם החמישיון העליון של פרמיית השכר שהן משלמות. ב"חברות העל" – המוגדרות כחברות באחוזון ה-80 ומעלה באיכות הפירמה – השכר הממוצע עלה מ-33,480 שקלים לחודש בשנת 2010 ל-38,326 שקלים לחודש בשנת 2022 (לערך – הנתונים בדו"ח היו בדולרים).

מגמה זו לוותה בתהליך של "מיון חיובי" (Positive assortative matching), שבו חברות אלו נוטות למשוך אליהן עובדים בעלי פוטנציאל ההשתכרות הגבוה ביותר, והדבר מחזק עוד יותר את כוח המשיכה של חברות העל הללו על פני יתר המגזר. 

כדי להבטיח את המשך הצמיחה, המחקר קובע כי "נדרשת מדיניות ממשלתית רחבה, המתמקדת בהגדלת היצע כוח האדם המיומן בכל שלבי מערכת החינוך". כותבי המחקר מציינים כי מדיניות זו צריכה לשים דגש על מתמטיקה, מדעי המחשב, אנגלית ועל לימודי כישורי הבינה המלאכותית. המטרה היא "לתמוך בהמשך צמיחת ההיי-טק ובמקביל להקל את המחסור בעובדים מיומנים ביתר ענפי הכלכלה". 

המחקר מסכם את ייחודו של המגזר הישראלי בכך שהוא נשען, לדבריו, על "סביבה תומכת חדשנות, המשלבת חברות בעלות פריון גבוה המשלמות פרמיית שכר משמעותית".