משרד החינוך מציג: AI – תוכניות לחוד ומציאות לחוד

שר החינוך, יואב קיש, השיק מאז חודש פברואר האחרון לא פחות משלוש תוכניות – או "רפורמות" – שעוסקות בשילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך, או שהיא מהווה חלק אינטגרלי מהן. על פניו, ניתן ללמוד מכך שקיש מאוד רוצה לשלב את ה-AI במערכת, כדי שתלמידי ישראל יהיו מוכנים לעולם העבודה של הדור הבא. האמנם?

לשאלה הזאת עוד אשוב, אבל לפני כן – באילו רפורמות מדובר? ובכן, בחודש פברואר האחרון חשף קיש במסיבת עיתונאים חגיגית את מה שמותג כ-"שנת הבינה המלאכותית במערכת החינוך". הוא אמר כי "היום אנחנו מובילים מהלך חסר תקדים בקנה מידה עולמי" – לא פחות ולא יותר.

מדובר בתוכנית לשילוב AI בכל שכבות הגיל במערכת החינוך, בשיתוף פעולה עם חברות היי-טק. בהודעת משרד החינוך צוין כי מדובר בלא פחות מ-400 חברות, והיא כללה שמות של ארבע ענקיות: גוגל, מיקרוסופט, אפל ואנבידיה. עוד מספר שנזרק הוא 3,000 מנטורים, שילמדו בינה מלאכותית בבתי הספר.

חצי שנה לאחר מכן, קצת לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הכריז משרד החינוך על "רפורמה" נוספת, בשם "ישראל ריאלית", במטרה לחזק את לימודי מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), בין השאר באמצעות כלי בינה מלאכותית. על פי הודעת המשרד, הוא הקצה לצורך כך סכום של חצי מיליארד שקלים.

ה-"רפורמה" האחרונה, שהוכרזה לפני שבועות אחדים, מבקשת להחליף חלק מבחינות הבגרות בעבודות, שלצורך ביצוען יוכלו התלמידים להסתייע בכלי בינה מלאכותית. במשרד החינוך קראו לזה "מתווה בגרויות גמיש".

"רפורמות" שמיושמות חלקית, במקרה הטוב

אלא שמילים לחוד ומציאות לחוד: היישום של "רפורמת" הבינה המלאכותית מפברואר מקרטע, ולפי ישראל היום, משרד החינוך השבית שתיים מהמערכות שאמורות היו להיות חלק ממנה. מדובר ב-Q, שלפי הודעת המשרד הוא "בוט מאמן לשימוש מושכל בבינה מלאכותית, שפותח במיוחד עבור מערכת החינוך", ושנזנח לאחר שהמשרד השקיע בו ארבעה מיליון שקלים; ובבינה – "צ'ט מבוסס ג'מיני של גוגל, שהותאם לצרכי המשרד ומוגן מהשפעות חיצוניות", שהושבת חודשיים לאחר שעלה לאוויר, בשל תקלות. לפי הדיווח, משרד החינוך השקיע בפיתוחו מעל 700 אלף שקלים.

גם מתווה הבגרויות הגמיש "הושהה" – כלומר, בוטל – לאחר שספג ביקורת חריפה מיו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, שהוא אחד האנשים החזקים במערכת החינוך. ארז טען ש-"השר קיש הופך את הלימודים ללימודים טכניים עם AI ומלמד את התלמידים להעתיק מהבינה המלאכותית". הוא הוסיף שהתוכנית הופכת את המורה ל-"טכנאי AI" וש-"ברגע שהופכים אותו לכזה, הוא מפסיק להקנות ערכים".

לגבי התוכנית השלישית, ישראל ריאלית – היא טרייה מדי, ולכן מוקדם עדיין לדעת מה יקרה, ואפשר יהיה לשפוט אותה רק בטווח הארוך יותר.

שר החינוך, יואב קיש. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הפער בין החזון ליישום: עזיבת הבכירים

הזיגזגים האלה, וההבדלים בין המילים היפות למציאות, שהיא הרבה פחות יפה, גרמו לכמה מהאנשים שעמדו מאחורי התוכניות או עסקו בהטמעת AI במערכת החינוך לעזוב את המשרד. האחרון שבהם הודיע על עזיבתו אתמול (א'). מדובר ביובל לייקין, הממונה על שילוב AI במערכת החינוך, שפרש לאחר חצי שנה בלבד. לייקין אמר לאנשים ומחשבים כי "משראיתי שקיים פער בין הרצון והתשוקה שלי אל מול היכולת שלי להשפיע – בחרתי לסיים את תפקידי במשרד".

תשעה חודשים לפניו, עוד בפברואר – החודש שבו הוכרזה התוכנית, עזב את המשרד ד"ר ישי מור, שהיה החוקר הראשי במשרד החינוך בנושא בינה מלאכותית, וכיום עומד בראש תוכנית ה-AI במכללת בית ברל. ד"ר מור הוציא היום הודעה שבה כתב כי "עזיבתו של הממונה על ה-AI במשרד החינוך מצטרפת לתוכנית לאומית בנושא בינה מלאכותית שגיבשתי במשרד ולא יצאה לפועל, כי השר קיש בחר שלא לתקצב אותה. עזיבתו היא דוגמה נוספת להיעדר אסטרטגיה, חזון ומיקוד ניהולי במשרד".

"עד לפרישתי בחודש פברואר השנה ממשרד החינוך שקדתי על תוכנית אסטרטגית לחינוך בעידן הבינה המלאכותית. התוכנית פותחה בשיתוף מטה המשרד, נציגי שטח, אקדמיה ותעשיה, ואושרה על ידי הנהלת המשרד באביב 2024. התוכנית הוצגה בוועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, וזכתה לתשבחות ולתמיכה רחבה. היא לא יצאה לפועל עקב חוסר נכונות של השר לתעדף אותה ולהקצות לה את המשאבים הנדרשים", ציין ד"ר מור.

הוא חתם את דבריו בכך שאמר כי "ככה ישראל לא תצמצם פערים בנושא ה-AI, אלא רק תלך ותעמיק אותם. איך אפשר לעסוק בתחום כל כך מורכב וחשוב שעה שכל אנשי המקצוע הרלוונטיים מוצאים את דרכם החוצה?".

כדי לממש תוכניות שנראות טוב על הנייר צריך לשנות תפיסות ולהיות פתוחים לחדשנות, ושיהיה שר בעל חזון איך להתאים את המערכת לדור הנוכחי ולהצעיד את התלמידים לדור הבא, ולא פוליטיקאי שחושב במקרה הטוב על הפריימריז הקרובים. על אף הצלחות ודוגמאות יפות, נראה שמשרד החינוך לא ממהר לעשות זאת, והצעדים שהוא הכריז עליהם הופכים במקרה הטוב לצליעה

לא הכול שחור

מן הראוי לציין שלצד המערכות שכל הכסף הזה בוזבז עליהן, ולצד העזיבות של הבכירים, יש גם הצלחות: מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, דיווחה בראיון לאנשים ומחשבים באוגוסט האחרון כי במהלך שנת הלימודים הנוכחית ייפתחו ב-64 בתי ספר ברחבי הארץ מגמות לפיתוח בינה מלאכותית. משנת הלימודים הבאה, תשפ"ז, המגמות יהיו בשיתוף מכון ויצמן. בנוסף, היא ציינה כי "השנה קיבלנו 316 בקשות לפתיחת מגמות טכנולוגיות חדשות עם התמחויות שונות, בבתי ספר שבהם לא היו מגמות כאלה, לעומת 245 בקשות בשנה שעברה". כתוצאה מכך, 34 בתי ספר פתחו השנה מגמות של מחשבים והנדסה ו-20 בתי ספר פותחים מגמות מדעי נתונים – תחום שצובר תאוצה במערכת החינוך בשנים האחרונות.

אולם, ההצלחות האלה, יפות וטובות ככל שתהיינה, לא מצליחות להאפיל על החריקות שיש ביישום התוכניות היפות. כשתוכניות באמת משמעותיות ומהפכניות, שאנשים שקדו עליהן הרבה זמן, מבוטלות עקב חוסר תקציב, כשמשרד החינוך, שכבר שנים "זוכה" לביקורת שלפיה הוא גוף די מאובן, לא מצליח להשתנות וכשהשר מזגזג, אי אפשר לקיים תוכניות לאורך זמן, ולעתים אפילו לא להוציא אותן לדרך.

כדי לממש תוכניות שנראות טוב על הנייר צריך לשנות תפיסות ולהיות פתוחים לחדשנות, לחשוב על טובת התלמידים והמדינה יותר מאשר לעשות שיקולים פוליטיים, ולהקצות את התקציבים הנכונים לצרכים הנכונים. צריך שיהיה שר בעל חזון איך להתאים את המערכת לדור הנוכחי ולהצעיד את התלמידים אל הדור הבא, ולא פוליטיקאי שחושב במקרה הטוב על הפריימריז הקרובים. על אף הצלחות ודוגמאות יפות לשילוב בינה מלאכותית פה ושם, נראה שמשרד החינוך לא ממהר לעשות את זה, והצעדים שהוא הכריז עליהם הופכים במקרה הטוב לצליעה.

הבחירות כבר לא כל כך רחוקות, ויש לקוות ששר חדש מממשלה חדשה יפסיק את הצליעה הזאת, יהפוך אותה להליכה מהירה ויעלה את מערכת החינוך על דרך המלך של הבינה המלאכותית. אפשר לייחל גם לשינוי כיוון דרסטי מצד השר הנוכחי – אבל נראה שהסיכוי שזה יקרה נמוך ביותר.

יצוין שעל אף שמדובר בטור דעה, מערכת אנשים ומחשבים פנתה למשרד החינוך כדי לקבל תגובה, וזו טרם הגיעה. התגובה תפורסם כאן אם וכאשר היא תתקבל.